לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. ביום 14.11.2018 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה.
2. לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה עוולה כלפי ציבור הלקוחות בישראל, שעה ששיווקה מוצרים כשעליהם כיתוב מטעה. המוצרים מושא בקשת האישור הם: קפה קלוי וטחון בלי הל בתכולה כוללת של 275 גרם, עליו פורסם המצג "25 גרם תוספת חינם!", וקפה קלוי טחון עם הל בתכולה כוללת של 275 גרם, עליו פורסם המצג "25 גרם תוספת חינם!" (להלן: "המוצרים").
3. המבקש טען, כי המוצרים משווקים ללא מוצרים שאליהם ניתן יהיה להשוותם, שאינם כוללים את תוספת התכולה הנטענת, וכן שעה שהמשיבה לא עומדת בדין בכל הנוגע למכירות מיוחדות ו/או מבצעים, שכן מדובר במצג מתמשך שאינו מוגבל בזמן. לטענת המבקש, במצב דברים זה, אין בידי ציבור הצרכנים את הכלים לדעת אם אכן מדובר במכירה מיוחדת ואם אכן קיבלו את התוספת הנטענת ללא עלות, או שמא מדובר בניסיון כוזב להציג את המוצרים מנקודת מבט חיובית בעיני הצרכן, בכדי לעודדו לקנות אותם.
4. עוד נטען בבקשת האישור, כי המשיבה כובלת את הצרכנים בהטעייתה, מבלי לקיים את התחייבותה החוזית המפורסמת על אריזות המוצרים, שעה שאין מדובר בהטבה כמותית או במחיר אטרקטיבי, אלא במחירם הרגיל של המוצרים ובתכולתם הרגילה, כך שלמעשה מציגה המשיבה מצגי שווא בפני צרכניה.
5. התנהלות המשיבה, כך נטען, עולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הפרת הוראות תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשמ"א-1981; הפרת הוראותיו של הממונה על סחר הוגן בנוגע לפרסום והצגת מבצעים; עשיית עושר שלא במשפט; הפרת חובה חקוקה, תרמית ורשלנות.
6. במסגרת התובענה ובקשת האישור עתר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה לתקן את הליקויים המתוארים בבקשת האישור, לאסוף את המוצרים ולהסיר לאלתר את הכיתוב המטעה מאריזות המוצרים. כמו כן עתר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה לפצות את חברי הקבוצה בגין נזקיהם.
7. במסגרת בקשת האישור ביקש המבקש מבית המשפט לקבוע כי הקבוצה תוגדר כך: "כלל הצרכנים אשר רכשו אריזת 'קפה קלוי וטחון עם הל' ו'קפה קלוי וטחון בלי הל' של המותג קפה אל נח'לה, עליהם התנוסס המצג '25 גרם תוספת חינם!' וזאת מיום שיווקן של האריזות ועד למתן פסק דין בבקשה ותובענה שבנדון".
8. המבקש העריך את נזקו האישי בסך של 19.9 ₪, ולחילופין 26.5 ₪, ואת נזקם הכולל של חברי הקבוצה בסך כולל של 3,500,000 ₪, על דרך האומדנה.
9. אך ביום 27.6.2019, בבוקרו של קדם המשפט הראשון שהיה קבוע בתיק, הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. במסגרת תשובתה לבקשת האישור טענה המשיבה, כי לא הפרה כל הוראת חוק או הנחיה ולא הטעתה את ציבור צרכניה. לשיטת המשיבה, היא משרתת קבל לקוחות קבוע ונאמן, ופועלת במשק מזה שנים כחברה בעלת מוניטין שעושה כל שלאל ידה כדי לשרת את ציבור לקוחותיה נאמנה.
10. עוד טענה המשיבה, כי יסודותיהן של העוולות הנטענות בבקשת האישור אינם מתקיימים בנסיבות העניין, וכן כי יש קושי בהגדרת הקבוצה, בשל הקושי להוכיח בהתייחס לכל חבר וחבר בקבוצה נזק וקיומו של קשר סיבתי לכאורה בין העוולה הנטענת ובין הנזק, אף אם ייקבע כי נפל דופי בסימון שעל גבי אריזות המוצרים.
11. במסגרת הדיון מיום 27.6.2019 נקבע כי דומה כי על הצדדים לבוא בדברים ביניהם על מנת שהמשיבה תחשוף את הנתונים הנדרשים לצורך הבהרת טענותיה כפי שהועלו במסגרת הדיון. בנוסף, נקבע מועד להגשת תגובה לתשובה לבקשת האישור.
12. ביום 10.9.2019 הגיש המבקש תגובה לתשובת המשיבה לבקשת האישור, וביום 1.7.2020 התקיים בפני קדם משפט נוסף, במסגרתו הועלו הצעות לסיום המחלוקת באופן ההולם את הוראות החוק ונקבע כי הצדדים יבואו בדברים ויעדכנו את בית המשפט אם עלה בידיהם להגיע להסכמה.
13. לאחר הדיון הודיעו הצדדים כי הם מנהלים מו"מ ביניהם בניסיון להגיע להסכמות. משהמו"מ הישיר בין הצדדים לא צלח, הסכימו הם לפנות להליך גישור בפני המגשרת, עו"ד רונית סיטון-זלקינד.
14. ביום 28.6.2021 הגישו הצדדים את הבקשה דנן להסתלקותו של המבקש מבקשת האישור, אשר הסכמות הצדדים המפורטות בה התגבשו במסגרת הליך הגישור שהתקיים ביניהם (להלן: "בקשת ההסתלקות").

בקשת ההסתלקות

1. במסגרת בקשת ההסתלקות מציינים הצדדים, כי לפנים משורת הדין הסכימה המשיבה למלא אחר צווי העשה שהתבקשו בסמגרת בקשת האישור באופן הבא:
2. שינוי אריזות המוצרים והתחייבות צופה פני עתיד- נוכח הגשת התובענה ובקשת האישור מתחייבת המשיבה להפסיק ולשווק את המוצרים מושא בקשת האישור כשהם נושאים את המצג "25 גרם תוספת חינם!" וכן מתחייבת המשיבה כי מארזי המוצרים לא יישאו עוד באופן צופה פני עתיד סימונים ו/או מצגים הנושאים את המינוח "מבצע/ חינם/ תוספת/ +", אלא אך ובלבד סימון של התכולה הכוללת של המוצרים.
3. נוסף על כך, המשיבה תעמיד פיצוי ישיר של 2.3 טון (2,300 ק"ג) קפה לטובת לקוחותיה, אשר שוויו מוערך בסך של 151,800 ₪ על פי מחיר ממוצע לצרכן הנאמד בסך של 6.6 ₪ ל-100 גרם.
4. על מנת שתתאפשר הטבה ישירה לציבור לקוחותיה של המשיבה, המשיבה תגלם ההטבה כך שתתווסף לאריזות המוצרים הרגילות במשקל 250 גרם אריזה נוספת עם תכולת מוצר במשקל 25 גרם ללא תשלום וללא שינוי ברקוד המוצרים ומחירם.
5. ההטבה תינתן לציבור בנקודות המכירה המרכזיות בהם נמכרים מוצרי המשיבה (סניפי רמי לוי ושופרסל).
6. במנגנון ההטבה המפורט לעיל מתחייבת המשיבה כי לא יהא באופן מצג אריזתם של המוצרים או אופן מכירתם כדי קידום מכירות למשיבה ו/או כדי שימוש בכיתובים מושא ההליך (כגון חינם, מתנה, מבצע או תוספת).
7. ההטבה תינתן במשך 90 יום (להלן: "תקופת ההטבה").
8. בתום תקופת ההטבה תגיש המשיבה תצהיר מטעם מנהלי הכספים הרלוונטיים אצלה, אשר יאשרו את שווי ההטבה והענקתה לציבור. היה ותיוותר יתרה שלא מומשה, תוך 20 יום מתום תקופת ההטבה יועבר שוויה תרומת מוצרים לעמותת "נותנים באהבה" ועמותת "קישוטי הכנסיות".
9. במסגרת בקשת ההסתלקות מציינים הצדדים כי הם שעה שהמשיבה ניאותה לבצע התאמות על פי הנחיות הממונה על הגנת הצרכן והוראות החוק המפורטות בבקשת האישור, הגיע המבקש לכלל מסקנה, שבאיזון הסיכונים והסיכויים שבניהול ההליך, אין טעם בהמשך ניהול ההליך כנגד המשיבה.
10. הצדדים מציינים, כי בשים לב לכך שמרבית הסעדים הנתבעים בבקשת האישור הוסדרו במסגרת הסכמות הצדדים, בשים לב לעבודת ההכנה היסודית שהשקיעו המבקש ובאות וכחו בהליך, ובשל התועלת שתהיה לציבור ולחיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, הסכימו הם על פסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבאות כוחו.
11. הצדדים ממליצים, כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקש בסך של 2,000 ₪, ובשכר טרחת ב"כ המבקש, בסך של 43,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. על פי הסכמות הצדדים, הגמול למבקש והמחצית הראשונה של שכר הטרחה לבאות כוחו ישומול תוך 30 יום ממועד מתן פסק דין המאשר את בקשת ההסתלקות. המחצית השנייה של שכר הטרחה תשולם בתום תקופת ההטבה, לאחר ביצוע ההטבה ודיווח בהתאמה לבית המשפט.
12. עוד הסכימו הצדדים, כי המשיבה תשיב למבקש את החלק הראשון של אגרת המשפט, אשר שולם עם הגשת ההליך, בסך של 5,580 ₪.
13. אשר לתשלום חלקה השני של אגרת המשפט, מבקשים הצדדים, כי בית המשפט יפטור אותם מתשלומו, בהינתן העובדה כי אין מדובר בבקשת סרק ולאור התחייבויות המשיבה, כמו גם שעה שבקשת ההסתלקות הוגשה בתחילת ההליך, בטרם הושקעו משאבים רבים נוספים על ידי בית המשפט ולאור המלצת בית המשפט כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם. ככל שלא יינתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, הסכימו הצדדים כי המשיבה תישא בתשלומו.
14. לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.
15. בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהירי המבקש ובאות כוחו, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה

1. בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, והם השאלה אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה ושאלת התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.
2. השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
3. כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: "עניין מרקיט")].
4. בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
5. בנסיבות המקרה שלפני, בהינתן השלב המקדמי בו מצוי ההליך, אין בידי לקבוע כי בקשת האישור לא הראתה עילה. עובדה היא כי נוכח הגשתה של בקשת האישור הסכימה המשיבה לשנות את אופן הצגת המוצרים מושא בקשת האישור, כך שיוסר מאריזותיהם הכיתוב "25 גרם תוספת חינם!". אף התחייבות המשיבה לפעול בעתיד באופן דומה ולא להציג על גבי אריזות המוצרים מצגים או סימונים הנושאים את המינוח "מבצע/ חינם/ תוספת/+" מלמדת על כך שבקשת האישור הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה.
6. אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שבהתאם להסכמות הצדדים, כתוצאה מהסדר ההסתלקות תצמח תועלת הן לחברי הקבוצה והן לציבור בכללותו, זאת נוכח התחייבות המשיבה לשנות את אריזות המוצרים ולהסיר את המצגים מושא בקשת האישור וכן נוכח התחייבותה להעניק הטבה לציבור לקוחותיה בשווי של כ-151,800 ₪ (לרבות התחייבותה כי ככל שתיוותר יתרה בתום תקופת ההטבה תועבר תרומה לשתי עמותות שונות).
7. נוכח האמור, ושעה שמרבית הסעדים שנתבעו במסגרת בקשת האישור, מקובלת עלי טענת הצדדים, שלפיה מטרותיה של בקשת האישור הושגו, ויש לאשר ההסתלקות באופן שיחסוך משאבים וזמן שיפוטי.
8. בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובאות כוחו, אשר באה לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור, בהכנת התגובה לתשובה לבקשת האישור, בהשתתפות בשני דיוני קדם משפט, בניהול מו"מ עם המשיבה ובקיום הליך גישור, כמו גם בהתחשב בתועלת הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת באות כוחו, כמו גם את הסכמת הצדדים שלפיה המשיבה תשיב למבקש את חלקה הראשון של אגרת המשפט ששולם על ידו עם הגשת התובענה ובקשת האישור.
9. משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].
10. אשר לבקשה לפטור הצדדים מתשלום חלקה השני של אגרת המשפט, הרי שבתקנה 7א(א)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, נקבע כי מקום בו אושר הסדר הסתלקות על המבקש לשלם את חלקה השני של האגרה, אך בית המשפט רשאי להוראות כי המשיבה היא שתשלם את חלקה השני של האגרה או לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
11. בענייננו, איני סבורה כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום חלקה השני של אגרת המשפט. הגם שמקובלת עלי טענת הצדדים כי בקשת האישור הראתה עילת תביעה לכאורה והצמיחה תועלת לחברי הקבוצה, איני סבורה כי בנסיבות העניין, שעה שההליך התנהל משך כשנתיים וחצי והתקיימו במסגרתו שני דיונים בפני בית המשפט, יש בכך משום טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה. אף העובדה כי בדת ההסתלקות היא תוצר של הליך גישור שאליו פנו הצדדים, אין בה כדי לשנות מהעובדה כי ניהול ההליך דרשה משאבים וזמן שיפוטי יקר, ומשכך איני סבורה כי יש לפטור את הצדדים מתשלום חלקה השני של האגרה.
12. נוכח האמור, ובהינתן הסכמות הצדדים, המשיבה תישא בתשלום חלקה השני של האגרה.

סוף דבר

1. ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
2. תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
3. עם סיום תקופת ההטבה, תגיש על כך המשיבה הודעה מתאימה לבית המשפט, אשר תגובה בתצהיר הגורם הרלוונטי אצלה. במסגרת הודעה זו תבהיר המשיבה אם ניתנה ההטבה במלואה או לחילופין, אם נותרה יתרה- מה גובהה ואם הועברה תרומה לעמותות.
4. הגמול למבקש (לרבות החזר חלקה הראשון של האגרה) ושכ"ט ב"כ המבקש מאושרים בהתאם למפורט לעיל. מועדי התשלום יהיו בהתאם להסכמות הצדדים המפורטות לעיל.
5. המשיבה תישא בתשלום חלקה השני של האגרה.
6. יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בבקשת ההסתלקות מאושרות בזאת.
7. בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור כנגד המשיבה.
8. המזכירות תסגור התיק.

המזכירות תדוור פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ' תמוז תשפ"א, 30 יוני 2021, בהעדר הצדדים.