1. לפני בקשת התובעת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה בגין תאונת דרכים מיום 21.06.18 ובקשת הנתבעת להורות על פסילת מסמך שהועבר למומחה בתחום הפסיכיאטריה.
2. לעניין הבקשה למינוי נוירולוג – בתיק מונה ד"ר ארנן גרינטל כמומחה בתחום האורתופדיה. המומחה קבע כי לתובעת נותרו 3% נכות בעמ"ש מתני, לפי סעיף 37(7)(א) בשל כאב גב תחתון והגבלה קלה בחלק מתנועות עמ"ש מתני וכן 5% נכות בעמ"ש צווארי, לפי סעיף 37(5)(א) בשל כאבי צוואר והגבלה בחלק מתנועות הצוואר. לשאלת בית המשפט בנוגע לצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, השיב המומחה כדלקמן:

"כאשר נבדקה בחדר המיון בתאריך 21.06.18, התלוננה על כאבים בפנים. הבדיקה הנאורולוגית נמצאה תקינה. במעקב המרפאה לאחר התאונה התלוננה על חולשה כללית ורעד (01.07.18), טנטון משמאל (06.07.18), רעד ורגישות יתר לרעש (01.08.18), רעידות בפנים, כאבי ראש (03.09.18), סחרחורות, רעד, עייפות, כאבי ראש, טנטון וכאבי ראש (21.10.18), כאב ראש מצחי וברקות, המעקב הרפואי כלל מעקב אורתופדי, א.א.ג.ונאורולוגי. לאור המהלך הרפואי,יש מקום למינוי מומחה בתחום הנאורולוגי" (תשובה לשאלת הבהרה מיום 22.05.20).

1. לאחר ששקלתי את המלצת המומחה וחזרתי ועיינתי במסמכים הרפואיים שהוגשו (תיעוד מיום 21.10.18 ו-21.4.19), מצאתי כי יש באלה כדי להוות ראשית ראיה למינויו של מומחה בתחום הנוירולוגיה (וראו את רע"א 9246/16 פלוני נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ (11.01.2017)).
2. לפיכך, אני מורה על מינויו של פרופ' ירינצקי דוד כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה.
3. בשים לב לתיעוד הרפואי, מתבקש המומחה להתייחס בחוות דעתו, בין השאר, למצבה הרפואי הקודם של התובעת ולשיעור הנכות, אם הייתה כזו, אותה יש לייחס למצבה הרפואי הקודם.
4. היחידה המשפטית תמציא למומחה כתבי מינוי.

שכר המומחה יעמוד על סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

בשכר המומחה תישא בשלב זה, כמימון ביניים, הנתבעת.

ככל שלא תקבע נכות יוכלו הצדדים לטעון לעניין הוצאות בתום ההליך.

1. אשר לבקשה להוצאת מסמך שהועבר למומחה – ביום 24.11.19 מונה פרופ' משה קוטלר כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה בתיק זה. הנתבעת עותרת לפסילת מסמך שהועבר אל המומחה ושעניינו סיכום טיפול שקיבלה התובעת על-ידי פסיכולוגית קלינית (מסמך מיום 04.12.19). בתגובתה עמדה התובעת על הגישה הליברלית בנוגע למסמכים המותרים בהמצאה למומחים בתחום הפסיכיאטריה וכן הבהירה כי למומחה נשלח חומר גולמי שנרשם ב"זמן אמת" על ידי המטפלת, כך שהסיכום משלים את כרטיס הטיפולים ולא מהווה מסמך מוזמן או פסול.
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להציג את המסמך מושא הבקשה למומחה. כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין ציין בהקשר הנדון כי "במקרים שבהם קיים ספק בעניין זה יש לשקול, בין היתר, האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק. נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי" (רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חנסב (10.11.2008)). כב' השופט ריבלין הוסיף וציין בספרו – תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית 2012) 659-658 – כי מסמך "ערוך על-ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע", חורג ממה שמותר בהצגה לפי תקנה 8, אך אם מדובר במסמך "שאינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי", הוא ייחשב כמסמך שניתן להציגו למומחה (הדגשה הוספה). בענייננו, אכן מדובר במסמך גבולי שאינו בגדר חוות דעת טהורה. עם זאת, מדובר במסמך שנערך על-ידי פסיכולוגית פרטית שטיפלה בתובעת; המסמך נערך, כך נראה, לבקשת התובעת ומופנה "לכל מאן דבעי"; אין מדובר במסמך המשקף שלב טבעי של הטיפול, אלא מסמך המסכם את הטיפול בתובעת וכולל גם פרשנות, לרבות אבחנה והערכת סיכויי ההחלמה. לאור כל אלה, מצאתי כי אין מקום להציג את המסמך למומחה שמונה. יצוין כי במקרה דנן, השכילה התובעת לצרף את מלוא התיעוד הגולמי שערכה הפסיכולוגית ולפיכך יוכל המומחה להתרשם באופן עצמאי ממצבה של התובעת וממילא לא יזדקק לסיכום שצורף.
3. לאור האמור, מתבקש המומחה להתעלם מן המסמך מיום 04.12.19.
4. לאור הודעת התובעת מיום 29.6.20 לפיה אין בידיה מידע נוסף על זה שנמסר במסגרת השאלונים, תודיע הנתבעת עד ליום 1.9.20 אם יש מניעה להורות למומחה להגיש את חוות דעתו.

תזכורת פנימית ביום 2.9.20.

ניתנה היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.