לפני בקשת התובעים, תמר ואריק לוגסי, לאפשר להם תיקון התביעה בדרך של הוספת סעד של צו עשה וכן פיצול סעדים והכל כמפורט להלן:-

1. התובעים רכשו מהנתבעת, האחים אום (שותפות רשומה) בית צמוד קרקע (וילה) ברח' אברהם יפה 40 באר שבע (להלן:- "הבית"). ההסכם נכרת ביום 30.9.13, שטח הבית הינו 162 מ"ר, מחסן של 5 מ"ר וכן שטח חצר של 230 מ"ר. המחיר ששולם הינו 2,110,000 ₪.
2. החזקה בבית נמסרה ביום 30.12.15, וזאת לאחר שבוצע הליך של מסירה וכן בוצעו תיקונים בהתאם לפרוטוקול המסירה.
3. לאחר שהתובעים קיבלו את הבית לידם, החל הליך של סדיקה. הצדדים ניהלו מגעים שלא צלחו וביום 18.11.18 הוגשה התביעה שלפני, אשר נתמכה בדו"ח של יועץ קרקע (ד"ר אביגור), חוו"ד של המהנדס זנגנפור וחוו"ד של הקונסטרוקטור טרכטנברג. בכתב התביעה ביקשו התובעים את הסעדים הבאים:-
   1. תיקונים בתוך הבית – 208,956.1 ₪;
   2. תיקונים ועבודות לפי חוו"ד הקונסטרוקטור – 907,920 ₪
   3. הוצאות משפט בעבור חוו"ד מומחים

סה"כ – 1,129,470 ₪.

בנוסף ביקשו התובעים צו עשה למסירת מסמכים, אשר לטענתם לא קיבלו, וכן ביקשו פיצול סעדים, כך שלאחר שיקבלו לידם את המסמכים הקשורים לבניית הבית יגישו תביעה נפרדת בגין נזקים שיתגלו בעת ביצוע התיקונים וכן יוכלו לתבוע בגין ירידת ערך.

1. כתב הגנה הוגש ביום 22.1.19, יחד עם תגובה לבקשה לפיצול סעדים וכן חוו"ד גאוטכנית ערוכה על ידי המהנדס יובל רימון וחוו"ד הנדסית של המהנדס עמית דוידוביץ לעניין ליקויי הבניה.
2. בכל הקשור לפיצול הסעדים – לאחר קבלת תשובת התובעים ניתנה החלטה ביום 29.1.19 ולפיה אין מקום לפיצול סעדים שכן לא מבוקש סעד אחר אלא סעד כספי, שיתכן ויווצר בהמשך הדרך (לאחר התיקון), וכי הדרך לכך הינה בדרך של בקשה לתיקון כתב תביעה.

בכל הקשור לחוות הדעת השונות – הורתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ישראל דוד. לאחר העברת המסמכים, ולאחר ביקור במקום, לבקשת המומחה מונה גם יועץ הקרקע זליו דיאמנטי, אשר ערך בדיקה מדגמית הן ליסודות והן לקרקע באמצעות בדיקה סונית ל7 קלונסאות.

1. בשורה התחתונה של חוות דעת המומחה נקבע כי הביסוס של הבית לא בוצע כנדרש וכפי שתוכנן. בפועל, מדובר באדמת מילוי בעומק של 9-10 מטר, והביסוס הנדרש הינו חדירה לסלע בעומק של 4 מטר, כלומר אורך כלונס של 14 מטר, אולם הנתבעת ביצעה כלונסאות באורך של 4.8 - 6.5 (אשר כלל אינו מגיע לשכבת הסלע).

המומחה קבע במפורש כי מדובר במבנה בלתי יציב שנבנה בניגוד להנחיות מתכנן השלד ועל כן יש לבצע את כל מערכת הביסוס מחדש. למעשה, מציין המומחה, כי התכנון היה לבצע הפרדה בין הרצפה התחתונה של הבית וקורות היסוד לבין הקרקע, פעולה אשר גם היא לא בוצעה ורק ב"זכות" זה המבנה מונח על הקרקע ובכך השקיעה והסדיקה של הבית מרוסנות.

1. המומחה מציין כי יש לבצע תיקון כולל (שעלותו מוערכת ב 650,000 ₪) וכי רק לאחריו ניתן יהיה להעריך את עלות התיקונים בתוך הבית וכי בתקופה זו לא יוכלו התובעים להתגורר בבית. המומחה המליץ כי התיקון יעשה על ידי הנתבעת, אשר תיתן לו אחריות. במענה לשאלות הבהרה ששלחה הנתבעת דחה המומחה את הצעתה לפתרון שהינו זול יותר (ואשר מסתבר כי נעשה בבתים אחרים באזור).
2. בשלב זה נערכו ניסיונות פשרה בין הצדדים, ולפיהם הנתבעת תקנה את הבית מהתובעים. הניסיונות לא צלחו. בדיון שהתקיים ביום 27.10.21 הוצע מתווה לפיו הנתבעת תתקן (על פי הנחיות המומחה) ולאחר מכן ישאירו הצדדים להכרעת בית המשפט את השאלות של עוגמת נפש, הוצאות וכן ירידת ערך. גם הצעה זו לא צלחה.
3. לפיכך, הוגשה הבקשה שלפני, הפעם מבקשים התובעים לתקן את התביעה כך שתכלול את הסעדים הבאים:-
   1. צו עשה ולפיו על הנתבעת להרוס את הבית ולבנות אותו מחדש, כולל כל ההשבחות והשיפורים שביצעו התובעים;
   2. לחילופין צו עשה שיורה לנתבעת לבצע את כל העבודות לפי חוו"ד המומחה וזאת תחת פיקוח חיצוני;
   3. לחילופין לחייב את הנתבעת לשאת בכל עלויות התיקונים, כולל התיקונים שיערכו לאחר ביצוע הביסוס מחדש;
   4. צו עשה לשכור לתובעים דיור חלופי דומה ולשאת בכל עלויות ההובלה והאחסון של הציוד;
   5. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 300,000 ₪.

עוד מבקשים התובעים היתר לפיצול סעדים, ולפיו יוכלו לתבוע את ירידת הערך לאחר התיקון.

1. הנתבעת מתנגדת לבקשות, לטענתה מדובר בתביעה כספית ויש להשאירה ככזו ואין מקום לאפשר תיקון התביעה. לטענתה מדובר בלחצים פסולים לכפות עליה עסקה יקרה לקניית הבית במחיר גבוה. הנתבעת מפנה להחלטה שניתנה בבקשה לפיצול סעדים שהוגשה בעבר וטוענת כי הגיונה לא השתנה.

לאחר שעברתי על הבקשה והתגובה מצאתי לקבל אותה חלקית, ואבהיר:-

1. נקודת המוצע הינה שמדובר בתביעה לביצוע התיקון בדרך של תשלום עלותו לתובעים. כפי שעלה מחוות דעת המומחה עלות התיקון בפועל אינה ידועה וגם הצלחתו ועל כן הומלץ לתובעים (על ידי המומחה) כי הנתבעת תבצע התיקון (והנתבעת הביעה הסכמה לכך).
2. על התובעים להישאר בגדרי כתב התביעה ולבחור מה הוא הסעד המבוקש על ידם, או צו עשה, שיורה לנתבעת לתקן את הליקוי או סעד כספי שיאפשר לתובעים לבצע את התיקונים על חשבונם. בשים לב לאופי הליקוי, סברתי (ואמרתי זאת לצדדים) כי הדרך הנכונה הינה צו עשה, וכי על הנתבעת לבצע התיקון (אשר אינו פשוט לביצוע).
3. אין מדובר בתיקון של סדקים, של איטום, של דלתות או של חלונות. לא נדרש רק להחליף ריצוף. למעשה יש לבצע מערכת ביסוס חדשה לבית, המשמעות הינה הוצאת התובעים מהבית, עבודות שיש בהן כדי לפגוע בכל פנים הבית ולאחר מכן לעשות את כל שלב הגמר מהתחלה.

העלויות של עבודות אלו אינן ידועות, הערכת העלות של עבודת הביסוס עצמה הינה 650,000 ₪, ורק לאחר סיומה ניתן יהיה להעריך מה היא עלות עבודות הגמר.

1. אין מקום לאפשר התיקון בדרך של הוספת סעדים שלא נכללו בכתב התביהע (לא מבחינה מהותית ולא מבחינה כספית) כגון הריסת הבית ובנייתו מחדש (עניין זה לא הומלץ על ידי המומחה).

ככל שהתובעים מבקשים צו להרוס את הבית ולבנות אותו מחדש, הדרך לכך הינה הפסקת ההליכים בתביעה זו והגשתה מחדש, ואז ניתן היה לבחון גם את שאלת הסמכות העניינית.

1. באשר לפיצול הסעדים – ככל שהתביעה הינה לצו עשה, ולפיו הנתבעת תשא בעלויות התיקון, הפועל היוצא הוא כי יש מקום לאפשר פיצול סעדים, כך שתביעה כספית בגין נזקים של ירידת ערך והפסדים נגרמו לתובעים בגין הליקויים והתיקונים תיתבעו בנפרד. אולם, ככל שהתביעה הינה תביעה כספית, אין לכך מקום.

לפיכך הנני קובע כדלקמן:-

• 1. ככל שהתובעים מבקשים לתקן את התביעה כך שהיא תכלול צו עשה בלבד, ולפיו הנתבעת תתקן את הליקוי בביסוס הבית, על פי הוראות המומחה, ולאחר מכן תשיב את מצב הדירה לקדמותה, כאשר היא נושאת במקביל בהוצאות דיור חלופי ואחסון החפצים, הנני מאשר תיקון זה, התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן תוך 14 יום.
  2. ככל שהתובעים מבקשים צו עשה להריסת הבית ובנייתו מחדש, יש לבקש הפסקת ההליכים והגשת התביעה מחדש.
  3. ככל שהתובעים מבקשים סעד כספי, יש לכלול בתביעה את מלוא הסעד הכספי ואין מקום לפיצול סעדים.

התובעים יודיעו עד ליום 1.2.22 מבוקשם, ויפעלו בהתאם. ככל שלא יוגש דבר יראו את התובעים כמי שמשאירים את כתב התביעה כפי שהוגש בתחילת הדרך.

בשים לב לתוצאה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ב, 13 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.