1. בקשה לעיין בתיק בית המשפט המתנהל בעת"מ 41695-11-18 מדטכניקה אורתופון בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות ואח' שעניינה מכרז שנערך על ידי מכבי שירותי בריאות (להלן: "מכבי") לאספקת מכשירי שמיעה דיגיטליים (כולל השירותים הנלווים) למבוטחיה.
2. ענייננו בבקשה שהוגשו על ידי גברת עליזה לב ומר ראובן תמרי (להלן: "המבקשים") אשר הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ת"צ 31905-06-18, להלן: "בקשת האישור") כנגד שירותי בריאות כללית (להלן: "כללית"), אשר במרכזה עומדת התנהלות כללית בכל הנוגע לתקצוב רכישת מכשירי שמיעה על ידי מבוטחיה.

טענות הצדדים:

1. לטענת המבקשים, העיון בעתירה דנן הינו לצורך ניהול ההליך במסגרתו הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית וכי די בטעם זה כדי להתיר את העיון. לשיטתם, העיון יסייע להם בהבנת התנהלות קופות החולים השונות ויאפשר להם לבחון האם יש דמיון בין התנהלות מכבי להתנהלות כללית.
2. כבר עתה יצוין כי העותרת והמשיבים 2-3 ו-5 הותירו את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, בעוד המשיבה 6 הודיעה כי היא תומכת בבקשה והמשיבים 4 ו-7-9 לא השיבו לבקשה.
3. מנגד, המשיבה 1, מכבי, מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין שום הצדקה עניינית להתיר את העיון. לשיטתה, המבקשים לא הבהירו מה הקשר בין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעוסקת במכרז של כללית לבין העתירה דנן שעניינה במכרז של מכבי, כאשר המבקשים אינם חברי מכבי ואינם מתיימרים לטעון שהם כאלה.
4. על כך מוסיפה המשיבה 1 וטוענת כי בתשובתה היא הציגה נתונים שונים הנוגעים לאספקת מכשירי השמיעה, כולל נתונים סודיים שהוצגו לעיניי בית המשפט ומשרד הבריאות בלבד, וכי ברי כי אין להתיר הצגת אותם מסמכים לצד שלישי שאין לו קשר למכרז נשוא העתירה וגם אין לו אינטרס אמיתי בקבלתם.
5. בתגובתם על תשובת המשיבה 1, טוענים המבקשים כי נקודת המוצא היא שיש להיעתר לבקשה לעיון בתיק כנגזרת של עקרון פומביות הדיון. זאת, כאשר נטל השכנוע מוטל על בעל הדין המתנגד ולא על מבקש העיון עצמו.
6. עוד טוענים המבקשים כי לא ברור הקשר בין כך שהם אינם חברי קופת חולים מכבי לבין זכאותם לעיין בתיק בית המשפט. לטענתם, בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") אין הגדרה המחייבת את מבקש העיון להיות חבר בקופת חולים כזאת או אחרת ולכל אדם יש זכות לעיין בתיק בית משפט.
7. כמו כן, מפנים המבקשים לפסק הדין בעת"מ 56446-02-18 מדטכניקה אורתופון בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19.7.18), שם בחן בית המשפט את המצב בקופות החולים השונות (בנוגע לאספקת מכשירי שמיעה), כאשר לשיטתם יש בכך כדי ללמד על רלוונטיות הדברים.
8. באשר לטענת מכבי לעניין הסודות המסחריים, טוענים המבקשים כי מדובר בטענה לקונית אשר נטענה בחצי פה, כאשר לא הוכח כי קיים חשש ממשי לפגיעה. עוד בהקשר זה טוענים המבקשים כי הם אינם מתחריה של מכבי ולפיכך חשיפת הסודות המסחריים לא תוכל לשרת אותם בשום דרך לצורך השגת יתרון מסחרי.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובעמדות הצדדים, כמו גם בעתירות, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל.

1. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט לבתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") עוסקת בזכות העיון של מי שאינו בעל דין. תקנה זו קובעת מסלול תלת שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראה לעניין זה ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (פורסם בנבו, 15.2.05), בג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 5.4.12)). ראשית, יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; שנית, ככל שלא קיים איסור כאמור, יש לבחון האם העיון מוצדק. זאת, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון. עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת ולעיתים יש להגבילה לאור אינטרסים נוגדים כגון הזכות לפרטיות של בעלי הדין והגנה על סודות מסחריים. כלומר, ההכרעה בשאלה זו מבוססת על איזון בין האינטרסים השונים; שלישית, ככל שנמצא כי העיון מוצדק אולם תיתכן פגיעה בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית.
2. בענייננו, אין כל איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש. זאת ועוד, בחינת מטרת העיון מלמדת כי הן במרכזה של העתירה דנן והן במרכזה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עומדים מכרזים שעניינם אספקת מכשירי שמיעה. אמנם, מדובר במכרזים שנערכו על ידי קופות חולים שונות – האחד על ידי מכבי והשני על ידי כללית, כאשר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה נגד כללית בלבד, אולם ברי כי בחינת אופן התנהלותה של מכבי בתחום אספקת מכשירי השמיעה, ובכלל זה במכרז שנערך לשם כך, עשויה להשליך גם על בחינת התנהלותה של כללית בתחום זה. ודוק, לעניין זה אין נפקא מינה אם מבקשי העיון אינם נמנים על מבוטחי מכבי. לפיכך, אני סבור כי קיים קשר בין ההליכים ואני סבור כי די בכך כדי להצדיק את העיון המבוקש.
3. זאת, כאשר נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הינו קל יחסית נוכח מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון, ועל המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו, תוך שהוא מספק טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון והסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהתרת העיון (ראה לעניין זה בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.09)).
4. אכן, לטענת מכבי, לכתב התגובה מטעמה צורף מסמך (נספח 3) לעיני בית המשפט ומשרד הבריאות בלבד, כאשר לשיטתה מסמך זה כולל נתונים סודיים. אולם, כפי שזכות העיון של המבקשים אינה זכות מוחלטת, כך גם זכויותיה של מכבי. לפיכך, יש לבחון האם האיזון שבין זכות העיון של המבקשים לבין זכותה של מכבי להגנה על סודותיה מוביל למסקנה לפיה יש להעדיף את זכות העיון.
5. בהקשר זה לא ניתן להתעלם מכך שמחד גיסא מכבי העלתה טענה זו באופן לקוני וכללי, לא נימקה מדוע מדובר בנתונים סודיים, האם הם עולים כדי סוד מסחרי או לכל הפחות מידע אשר חשיפתו עלולה לגרום לה לנזק ואף לא פירטה מהו הנזק העלול להיגרם לה (ראה לעניין זה בג"ץ 1836/14 אופיר נאור נ' הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס (פורסם בנבו, 16.11.14)), ומאידך גיסא העלתה את הטענה באופן מצומצם בנוגע לנספח 3 בלבד. זאת, כאשר עיון במסמך מעלה ספק רב האם יש בו רלוונטיות לעניין ה"התנהלות" של מכבי ולפיכך גם קיים ספק רב האם קיימת רלוונטיות בין מסמך זה לבין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית העומדת בבסיס הבקשה דנן.
6. אני סבור כי צורכם של המבקשים בעיון בתיק בית המשפט יקבל מענה מלא גם אם יוחרג העיון בנספח 3 לכתב התגובה מאת המשיבה 1, ובכך יימצא האיזון הראוי בין זכות המבקשים לעיון לבין זכות המשיבה 1 להגנה על סודותיה.
7. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה וניתנת בזאת זכות עיון למבקשים בתיק בית המשפט בעת"מ 41695-11-18 (למעט בנספח 3 לכתב התגובה מאת המשיבה 1 כפי שהוגש ביום 4.12.18).
8. בהתחשב בכך שנספח 3 ממילא הוגש אך באמצעות עותק קשיח לעיני בית המשפט ואינו מצוי במערכת "נט המשפט", המזכירות תאפשר למבקשים עיון בתיק באמצעות מערכת "נט המשפט".

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ט, 31 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.