רקע;

1. תחילתו של ההליך בהמרצת פתיחה שהוגשה על ידי המבקשת (להלן: "חבצלת") כנגד המשיבה 1, (להלן: אבני עובדיה") למתן צו לרישום הזכויות שרכשה חבצלת מאבני עובדיה ולמינוי כונס נכסים לצורך זה, תוך חיוב המשיבה בשכר טרחת כונס הנכסים.
2. ביום 12.05.19 הסכימו הצדדים כי ככל אבני עובדיה לא תשלים את רישום הזכויות על שם המבקשת בתוך זמן קצוב, ימונה על ידי כונס נכסים לצורך כך.
3. מטעמי נוחות, אפרט את ההסכמים הרלוונטיים לענייננו, כפי שהוצגו בפני:
4. חוזה פיתוח מיום 14.08.1994 בין רשות (אז מנהל) מקרקעי ישראל לבין המשיבה 2 וחברת מ. ברקן הנדסה בע"מ (להלן: "הגורם הנוסף").
5. הסכם מיום 23.10.1995 בין המשיבה 2 והגורם השלישי לבין המשיבה 1 (להלן: "הסכם כפיר-ברקן-עובדיה").
6. חוזה חכירה מיום 22.10.1998 בין רמ"י לבין המשיבה 2 והגורם הנוסף.
7. הסכם מיום 11.09.2000 בין המבקשת לבין המשיבה 1 (להלן: "הסכם חבצלת").
8. בסופו של דיון מיום 14.09.20 הוריתי על צירופה של חברת כפיר מעליות בע"מ, (להלן: "כפיר") כצד להליך לאור היותה "צד נחוץ בהיותה חלק מהבעלים של הנכס אשר אמורים היו לבצע או להיות שותפים לביצוע רישום הנכס כבית משותף".
9. בשלב זה של ההליך אין טעם להאריך את הפירוט בנסיבות האירועים, זאת לאור העובדה שבמסגרת הדיון שהתקיים ביום 16.2.21 הגיעו הצדדים להסכמות לעניין מינויו של כונס נכסים, וכאמור הצדדים אף הסכימו על זהות הכונסת, עו"ד לירז ראש, וניתן צו למינוייה ככונסת נכסים בהתאם להסכמות הצדדים.
10. נוכח חשיבות ההחלטה שניתנה בעניין זה ביום 16.2.21 לענייננו, אביאה להלן במלואה:

"הצדדים כולם מסכימים כי הדרך היעילה ביותר לפתרון הסכסוך בתיק שבפני הינו מינוי כונס נכסים ואין התנגדות לזהות הכונסת המוצעת, עוה"ד גב' לירז ראש.

המחלוקות בין הצדדים נוגעות לשאלה האם משיבה 2 (חברת כפיר מעליות בע"מ – ר' ע') דרושה בהליך, האם יש לאפשר לה ככל ונותיר אותה בהליך להגיש הודעת צד ג' כנגד משבה (הטעות במקור – ר' ע') 1, ובשלב הזה מי יישא בהוצאות ההליך.

אין חולק שהמבקשת רכשה מהמשיבה 1 את המקרקעין מושא ההליך, אין חולק שהמשיבה 1 התחייבה להעביר את הזכויות במקרקעין על שמה של המבקשת.

לטענת המשיבה 1 מי שאחראי לביצוע הרישום של הבניין כולו, האוחז שני אגפים, אגף אחד שנמכר למשיבה 1 ואגף שני שנותר בבעלות המשיבה 1, הינו המשיבה 2.

המשיבה 2 אינה מכחישה את אחריותה אלא טוענת כי לא ניתן לבצע את הרישום גם היום של הבית כבית משותף מורכב על שני אגפיו לאור קיומן של חריגות בניה בחלקה של המשיבה 1.

המשיבה 1 מכחישה את קיומן של חריגות הבניה בחלקה ומטילה את האחריות על אי ביצוע רישום הנכס כבית משותף על המשיבה 1 בלבד.

...

כאמור, בין הצדדים קיימת מחלוקת מה הטעם שבגינו לא ניתן לבצע את רישום הבית המשותף.

מאחר והצדדים מסכימים למינוי כונס נכסים, בשלב זה, לצורך בירור המצב לאשורו מבחינה תכנונית/אדריכלית ומה עוד דרוש על מנת שניתן יהיה להשלים את הבית כבית משותף, כלומר קיימת הסכמה למינוי כונס נכסים לחלק של הבדיקה, עדיין אין הסכמה למינוי כונס נכסים לצורך ביצוע הרישום בפועל, ומאחר והצדדים מסכימים גם לזהות כונסת הנכסים, בשלב הראשון ועל מנת לקדם את התיק, ועל מנת לברר האם יש מקום אכן להורות על משלוח הודעה לצד ג', האם יש צורך בנוכחותה של המשיבה 2 בהליך שבפני, על מנת לברר את השאלה האם אכן כטענת המשיבה 2 קיימות חריגות בניה באגף של המשיבה 1 המונעות את רישום הבית כבית משוף (הטעות במקור – ר' ע'), ומה דרוש על מנת שניתן יהיה לבצע את רישום הבית כבית משותף, אני מורה בשלב זה על מינוי כונסת הנכסים, הגב' עו"ד לירז ראש, לשם ביצוע הבדיקות והגשת דו"ח בתוך 60 יום.

לעניין הנשיאה בנטל ההוצאות לצורך ביצוע הבדיקה, בשלב זה אני סבורה כי הואיל ואין חולק וגם היום בדיון המשיבה 1 אישרה כי הגם והמחתה את זכויותיה כלפי המשיבה 2 למבקשת היא לא השתחררה מהאחריות לביצוע הרישום, המשיבה 1 תישא בנטל ההוצאות כמימון ביניים ולשם כך אני מורה לה להפקיד לקופת בית המשפט את הסכום הדרוש לצורך ביצוע הבדיקה."

1. בהתאם להסכמות אלו, מונתה עו"ד לירז ראש ככונסת נכסים לרישום זכויות המבקשת בנכס.
2. כונסת הנכסים הגישה את חוות דעתה ואז נתגלע מחלוקת בין הצדדים ביחס לעלויות רישום הזכויות בנכס. לעניין זה, הגישו הצדדים ביום 10.08.21 הודעה מוסכמת לאישור הסדר דיוני.

במסגרת ההסדר הדיוני הסכימו הצדדים כי לצורך קידום רישום הזכויות בנכס, חלף קיום הליך הוכחות בסוגיה, הצדדים יגישו תגובות בכתב מטעמם בנושא מימון רישום הזכויות של הנכס.

1. משכך, בהתאם להסכמת הצדדים ולאחר שהצדדים העלו טענותיהם בעניין זה, אני נדרשת למתן החלטה היחידה בשאלה מי יישא בשכר כונסת הנכסים.

טענות הצדדים;

שכר טרחת כונסת הנכסים:

1. בהתאם להודעת כונסת הנכסים מיום 27.06.21 שהוגשה לתיק ביהמ"ש, שכר טרחתה המבוקש בגין ביצוע בדיקות בהיקף של 15 שעות עבודה ועריכת חוות הדעת הינו 16,500 ₪ בתוספת מע"מ. אולם יובהר כי המחלוקת בענייננו נוגעת לרישום הבית המשותף בכללותו, ובשאלה מי אמור לשאת בעלויות ביצוע רישום הבית על שני אגפיו כבית משותף.

עמדת המבקשת:

1. לעמדתה של המבקשת, יש לאמץ את חוות הדעת של כונסת הנכסים ולפעול לפיה לרישום הבית כבית משותף מורכב ובו שני אגפים, טרם רישום חכירות על זכויות רמ"י. לטענת המבקשת, גם המשיבות תמכו באופן רישום הזכויות בנכס בהתאם לעמדת הכונסת.

1. את העלויות הכרוכות ברישומו של הבית המשותף אין להטיל על המבקשת, גם המשיבות אינן חולקות על כך. על כן, המבקשת מותירה את ההחלטה לעניין חלוקת העלויות בין שתי המשיבות לשיקול דעת ביהמ"ש.

עמדת אבני עובדיה:

1. לעמדתה של אבני עובדיה בהתאם להודעתה, היא מסכימה עם חוות הדעת של כונסת הנכסים לפיה יש לפעול לרישומו של הבית כבית מורכב ובו שני אגפים.

לטענת אבני עובדיה, חוות הדעת תומכת בכך שלא הייתה מניעה לעריכת תשריט בית משותף התואם את הבנייה הקיימת בפועל ורישומו. מטלה זו לטענת אבני עובדיה הייתה מוטלת על כפיר על פי חוזה המכר בין אבני עובדיה לבין המבקשת ורוכש נוסף.

1. לטענת אבני עובדיה, דווקא בנין כפיר עבר שינויים והתשריט שהוכן על ידי האדריכל אינו תואם את המצב בשטח.
2. יש להשית את ההוצאות הנובעות מרישום הבית המשותף באמצעות מומחה או כונס נכסים על כפיר.
3. חבות כפיר נובעת מסעיפים ספציפיים בחוזה מכר מיום 23.10.1995 שבין חברת בשם מ. ברקן הנדסה בע"מ, כפיר ואבני עובדיה וב"כ כפיר אף אישר חבות זו של כפיר במהלך הדיון ביום 16.02.21, הגם וטען כי זו כלפי אבני עובדיה ולא המבקשת (עמ' 8 ש' 9). גם בהסכם שבין המבקשת למשיבה 1 מצוין מפורשות כי למבקשת ידוע שההתחייבות לרישום הבית המשותף מוטלת על כפיר בהתאם להסכם בין המשיבות לרוכש נוסף, כאשר הזכויות בבניין הנוסף שאמור להיכלל בבית המשותף רשומות על שם כפיר.
4. בנוסף, טוענת אבני עובדיה כי העיכוב ברישום הבית המשותף נובע ממחדלי כפיר בהם הודתה כפיר במהלך אותו דיון מיום 16.2.21 עמוד 9 שורות 29-30. בין מחדלי כפיר היה שעבוד לטובת בנק דיסקונט על זכויות כפיר שבוטל רק ביום 07.01.20, עיקולים על זכויות כפיר שבוטלו רק בשנת 2019.
5. בניגוד לטענות כפיר, אין כל חריגות בניה מטעם אבני עובדיה אשר מונעות את רישום הבית המשותף והבניה בפועל מתאימה לתשריט בית משותף, בהתאם למכתב האדריכל דומיניציני מיום 10.01.21.
6. על פי חוות דעת הכונסת, שימוש חורג (אשר מוכחש על ידי אבני עובדיה) לא ימנע מרמ"י לחתום על מסמכי הבית המשותף, אלא ימנע את רישום הבית המשותף ביחידות בהן קיים שימוש חורג.
7. בהתאם להצעת אבני עובדיה במהלך הדיון מיום 16.02.21 לעניין חלוקת עלויות רישום הבית המשותף בין המשיבות ובהתאם להוראות סעיף 14.4 לחוזה בין המשיבות והרוכש הנוסף, סבורה אבני עובדיה כי את שכ"ט הכונסת יש להטיל על כפיר בעוד את הוצאות רישום הבית המשותף (עלויות הכנת המפות והמסמכים) יש להטיל על המשיבות לפי החלקים היחסיים שלהן בנכס.

עמדת כפיר;

1. לעמדת כפיר יש להטיל את עלויות השלמת הרישום או מינוי מומחה וכדומה ולו כמימון ביניים על אבני עובדיה שכן לאור העולה מחוות דעת כונסת הנכסים, ספק אם ניתן יהיה להתקדם ברישום הבית המשותף על פי המלצת כונסת הנכסים לאור הצמדות חריגות של שטחים ציבוריים רבים.
2. לטענתה, הטעם לעמדת כפיר נעוץ בשתי סיבות: האחת, קיים ספק באשר להתחייבות ישירה שבין כפיר למבקשת לרישום הבית המשותף, בעוד אין מחלוקת באשר להתחייבות אבני עובדיה כלפי המבקשת; השנייה, כי קיימות טענות לחריגות בנייה במבנה של אבני עובדיה המונעות את הרישום.
3. בחוות דעתה של כונסת הנכסים לא הובאו טעמים כלשהם שיש בהם לשנות מהוראות ביהמ"ש לעניין מימון הביניים ביחס לשכ"ט כונסת הנכסים ועל כן יש להחילן אף לעניין עלויות רישום הבית המשותף.
4. יתרה מכך, כונסת הנכסים אף הצביעה בחוות הדעת על קיומם של שימושים חורגים בחלק מהיחידות, באופן שימנע את רישום הזכויות כאשר לטענת כפיר מדובר ביחידות בבניין של כפיר שכן ביחידות כפיר אין חריגות בנייה או שימושים חורגים.
5. בנוסף, על פי חוות הדעת, ליחידת מחסן במבנה שבבעלות אבני עובדיה הוצמדו שטחים שימנעו את רישום הבית המשותף, בין היתר לאור הצורך להצהיר על היעדר חריגות בניה כאשר אלו קיימות והגשת תשריט שיאושר על ידי הועדה המקומית לתו"ב או המפקח מטעמה, כאשר על פי חוות הדעת, יחידת המחסן עם צמידויותיה הנוכחיות עשויה להביא לסיכול הגשת המסמכים לוועדה המקומית לתו"ב או להנחת דעתו של המפקח.
6. באופן זה ועל פי חוות דעת כונסת הנכסים, ייתכן שרמ"י לא תסרב לחתום על מסמכי הבית המשותף אך זה לא יירשם בשל יתר הטעמים המפורטים בחוות הדעת.

דיון והכרעה:

השאלות שבמחלוקת;

כאמור לעיל הצדדים הסכימו לביצוע רישום הבית כבית משותף, בהתאם להמלצת כונסת הנכסים, באמצעות כונסת הנכסים, כמו כן הסכימו על זהות כונסת הנכסים. למעשה הנושא היחידי שנותר למתן החלטה, בהתאם להודעה המוסכמת של הצדדים היא מי אמור לשאת בתשלום עלויות כונסת הנכסים וביצוע הרישום בכללותו.

יש לדייק, במחלוקת, אין חולק כי בכל הנוגע להוצאות הליכי הרישום, שתי המשיבות צריכות לשאת בעלויות בהתאם לחלקיהם היחסיים, (הכוונה לעלויות הכנת המפות והמסמכים וכד') והשאלה שבמחלוקת נוגעת רק לנושא שכר טרחת כונסת הנכסים בלבד.

אחריות הצדדים על פי ההסכמים הרלוונטיים:

אבני עובדיה:

1. בהסכם חבצלת מופיעות מספר הוראות לנושא הרישום, חלקו לעניין הרישום ברמ"י וחלקן לעניין רישום הבית המשותף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 40, הקובע "עוה"ד יפעל, בכפוף לקבלת האישורים המתאימים הן לרישום זכויות הקונה במנהל והן לרישום זכויות הקונה, לכשיתאפשר הדבר, כיחידה נפרדת בבית משותף. ידוע לקונה, כי עפ"י חוזה המכר אמור ב"כ כפיר-ברקן לרשום את הבית כבית משותף".

כפיר;

1. על פי חוזה הפיתוח, התחייבו כפיר והגורם הנוסף כלפי רמ"י כדלקמן:
2. סעיף 5(ז):

"להכין ולסיים בתוך תקופת הפיתוח את כל הפעולות הדרושות לשם רישום המגרש כיחידת רישום נפרדת ולבצע לשם כך על חשבונו כל פעולה שתידרש, לרבות... באופן שעם תום תקופת הפיתוח ניתן יהא לרשום את המגרש בלשכת רישום המקרקעין כיחידת רישום נפרדת.

1. סעיף 5(ח):

"להכין ולסיים בתוך תקופת הפיתוח את כל הפעולות הדרושות לשם רישום המבנים כבית משותף (או בתים משותפים) לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ולבצע לשם כך על חשבונו כל פעולה שתידרש לרבות הכנת תשריטים... וזאת, אם ידרוש המינהל מהיוזם לרשום את המבנים כבית משותף, כאמור".

1. בחוזה החכירה (משנת 1998), התחייבו כפיר והגורם הנוסף:
2. סעיף 10(ג):

"החוכר מתחייב להכין ולסיים את כל הפעולות הדרושות לשם רישום המוחכר כבית משותף (או בתים משותפים), לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ככל שפעולות אלו לא הושלמו בתקופה שקדמה לחתימת חוזה זה, ולבצע לשם כך על חשבונו על פעולה שתדרש לרבות...".

1. בהסכם ברקן-כפיר-עובדיה, התחייבה כפיר כלפי אבני עובדיה, כדלקמן:
2. סעיף 14.4:

"המוכרת תגרום לכך כי מיד לכשיתאפשר הדבר מבחינה תכנונית, ניהולית ירשם המבנה כיחידת רישום נפרדת במקרקעין – לפי הצורך – ולשם כך תכין המוכרת את המפות והמסמכים הדרושים לצורך הרישום כאמור, כולל לצורך רישום ו/או חידוש רישום המקרקעין, חלוקה, הפרדה, מדידה ומפות הפרצלציה... והמוכרת תישא בכל ההוצאות הקשורות באמור אך והרוכשת מצידה מתחייבת לשאת בכל עפ"י חלקו היחסי של שטח רצפת המבנה ביחס למבנים תעשייתיים ו/או למקרקעין – לפי המקרה... למען הסר ספק, אין המוכרת מתחייבת לכל פעולה הכרוכה ברשום בית משותף אלא ברישום המבנה והמגרש כיחידה נפרדת ותו לא".

1. סעיף 14.6, פסקה שניה: "כן תישא הרוכשת בהוצאות ישירות לרישום הפרצלציה במקרקעין כגון אגרות שכר מודד וכוד, על כל הפעולות הכרוכות בכך, על פי חלקה היחסי במבנים התעשייתיים ו/או במקרקעין - לפי המקרה".
2. אם נבחן את מערכת ההסכמים, הרי מי שקיבל על עצמו את ההתחייבות לביצוע רישום הבית המשותף, לרבות מימון הרישום, (למעט כאמור בעניין ההוצאות כגון תשריטים וכד'), הוא כפיר, וזאת בהתאם למספר הסכמים שפורטו על ידי לעיל.
3. יותר מכך, בהסכם שנחתם מול המבקשת, במסגרתו רכשה את זכויותיה במקרקעין מאבני עובדיה, צוין במפורש כי כפיר היא שאמורה לבצע את הרישום של הבית כבית משותף.
4. אם כך ברי שעל פי מערכת ההסכמים על כפיר לשאת במימון העלויות הדרושות לצורך עבודת כונסת הנכסים לרישום הבית כבית משותף, משימה שנטלה על עצמה ולא ביצעה במשך למעלה מעשרים שנה.
5. טוענת כפיר, שתי טענות מהותיות:
6. הראשונה אין לה כל התחייבות כלפי המבקשת,
7. השנייה, קיימת מניעה אובייקטיבית לביצוע הרישום, וזאת בשל חריגות בנייה שביצעה אבני עובדיה.
8. על מנת להגיע למסקנה אבחן בתמצית את חוות דעתה הראשונה של כונסת הנכסים לעניין אופן ביצוע רישום זכויות והמלצותיה בעניין.
9. על פי חוות הדעת (סעיף 12) יש מקום לקבל חוות דעת תכנונית על מנת לוודא את התאמת המבנים הבנויים כיום ביחס להיתרי הבנייה שניתנו בפועל.
10. בהתייחסותה של אבני עובדיה לחוות הדעת של כונסת הנכסים, צויין כי: "משיבה 1 מבקשת להדגיש, כי ככל שיסתבר כי עקב יצירת יחידה מס' 29 לה הוצמדו זכויות שונות, יתעוררו קשיים כלשהם, היא תפעל ע"פ ההנחיות שיינתנו ע"י רושם הבית המשותף לסילוק הקשיים".
11. בשלב זה, סבורני כי אין להחזיק במבקשת כבת ערובה עד שהמשיבים 1 ו-2 ייתרו את המחלוקות ביניהם שכן סאגת רישום הבית המשותף נמשכת שנים ארוכות ופוגעת בכלל הצדדים ובעיקר במבקשת אשר האחריות כלל אינה רובצת לפתחה. על כן, אני מורה למען הסר כל ספק כי מינויה של כונסת הנכסים הינו גם לרישום הבית המשותף.
12. חוות דעת המומחית לא עסקה בשאלת האחריות, אלא שסוגיות מקצועיות טהורות לעניין אפשרויות הרישום. הסוגיות בהן עסקה חוות הדעת מוגדרות ברישת העמוד הראשון לחוות הדעת.
13. כאמור, ההסכם בין המשיבות נחתם ביום 23.10.1995 ובין אבני עובדיה לחבצלת ביום 11.09.2000. מצב הדברים כיום הוא שעל חלקה 215 הבעלות היא לאבני עובדיה ולמבקשת ביחד ואילו בחלקה 216, כפיר וגורם נוסף.

את הליכי תכנון הבניינים ליווה האדריכל דומינסיני שגם ערך את התשריט הבית המשותף.

1. בחוות הדעת, ביחס למבנה הבנוי על חלקת אבני עובדיה והמבקשת, ציינה כונסת הנכסים בחוות דעתה כדלקמן (ראו סעיף 9 לחוות הדעת):

"במבנה זה, תת חלקה 29, הינו מחסן טכני, אשר נרשם כיחידה נפרדת ואליו הוצמדו בצמידות ייחודית שטחים רבים ובהם שטחי רצפה המצויים בקומת המרתף ו/או הקרקע וגגות עליונים, המצויים על מבנה זה."

1. לעניין ההיבט התכנוני, ציינה כונסת הנכסים כדלקמן (ראו סעיף 12 לחוות הדעת):

"בראשית דבריי אבהיר ואסייג את האמור בחלק זה, אינו מהווה תחליף לחוות דעת מקצועית תכנונית ע"י שמאי או אדריכל, והח"מ אף הציעה לצדדים את האפשרות לקבל חוות דעת תכנונית על מנת לוודא באופן מלא את התאמת המבנים הבנויים כעת על החלקות להיתרי הבניה שניתנו בפועל".

1. כן ציינה כונסת הנכסים חוסר בהירות הנוגע לקיומם של היתרי הבנייה שהוצאו לקומות שנוספו מעבר להיתר הבניה המקורית (ראו סעיפים 19 ו-20 לחוות הדעת).
2. בהתאם לפס"ד שניתן ביום 30.05.2016 בתיק 18454-12-13 בביהמ"ש המחוזי, נקבע כי היה על המשיבות להמציא לרמ"י את האישורים הנדרשים להעברת הזכויות אצל רמ"י אך המשיבות לא המציאו את המסמכים הנדרשים והליך זה טרם הושלם (ראו סעיף 26 לחוות הדעת).
3. בפרק העוסק בהליך רישום הבית המשותף, ציינה כונסת הנכסים כי לצורך חתימת רמ"י נדרש תצהיר היעדר חריגות בנייה אך ייתכן ודרישה זו תתייתר לאור ההסכם שבין הצדדים לרמ"י אשר קיבל תוקף של פס"ד. כמו כן, הוסיפה כי ייתכן ותעלה דרישת המפקח על רישום הבתים המשותפים לקבל את חתימת הועדה המקומית לתו"ב "ככל שלדעתו ישנם רכיבים בתשריט המעוררים שאלה הדורשת אישור הועדה" וכי ייתכן "בסבירות גבוהה" כי יחידת המחסן הטעני והצמדותיה תגרום למפקח על רישום המקרקעין לדרוש את אישור הועדה טרם הרישום (ראו סעיף 20(2) פסקה שנייה לחוות הדעת).
4. מכלל האמור עולה, כי בשלב זה קיימת אפשרות שקיימים מבנים בחלק שבבעלות אבני עובדיה שאינם תואמים את היתר הבנייה, ובמסגרת רישום הבית המשותף יהא צורך להידרש להסדרת מבנים אלה.
5. ביחס לאופן ההסדרה של המבנים, הצדדים סמכו ידיהם על המלצות כונסת הנכסים, שנבחרה בשל מומחיותה הייחודית, וגם ביהמ"ש סומך ידיו על המלצותיה, וסבור כי כונסת הנכסים תדע להוביל את רישום הבית כבית משותף בצורה סלולה, על אף המכשלות, תוך היזקקות לצדדי ג', כגון המצאת חוות דעת תכנונית, הגשת מפות וכיוצא באלה.
6. לפיך, אני סבורה כי יש לחלק את התשלום, כל תשלום שנועד להסדרת מבנים שאינם תואמים את ההיתר בצורה זו או אחרת, ישולם על ידי כל אחת מהמשיבות וזאת בהתאם לשאלה היכן מצוי המבנה ומה הייתה עלות הסדרתו. מי שיקבע זאת תהיה כונסת הנכסים שלאחר קבלת חוות דעת לעניין התאמת המבנים להיתר, תוכל לברר ולהכריע מבחינה מקצועית מהי הדרך הנכונה להידרש לבעיה שנוצרה.
7. אם כך, סבורני כי אבני עובדיה אמורה לשאת בכל עלות הנוגעת להסדרת הבנייה ככל ואכן קיימות חריגות בחלקה, כפיר כנ"ל, ועל כונסת הנכסים לאבחן את השכר שהיא מבקשת עבור רישום המבנה ועל השכר שהיא מבקשת עבור הסדרת נושא החריגות. באותו אופן יש להסדיר את שאר ההוצאות. כאמור המשיבות לא חלקו על כך ששתיהן אמורות לשאת בחלקיהן היחסיים בכל הנוגע לתשלום עלויות התשריט, וכד' להבדיל משכר כונסת הנכסים.
8. אם כך, כפיר אמורה לשאת בכלל שכר טרחת כונסת הנכסים, לאור התחייבותה.

ביחס להוצאות הנלוות – שני הצדדים נושאים כפי הסכמתם בהוצאות בהתאם לחלקיהם היחסיים.

ביחס להסדרת בנייה חריגה – כל אחת מהמשיבות תישא בעלויות ההסדרה כאשר עלויות אלה כוללת את כלל העלויות, כלומר את ההוצאות הדרושות לשם הכנת חוות דעת, תשריטים בקשות וכד, ואת שכ"ט הכונסת בנוגע לעניין זה בלבד.

לעניין השאלה מי יקבע את גובה השכר וההוצאות – הרי נושא זה יכרע על ידי כונסת הנכסים משום שהיא בלבד תוכל לדעת מהי כמות השעות שהושקעה על ידה לצורך הסדרת הבנייה החריגה, מה העלות של הכנת חוות דעת, תשריטים הגשת בקשה לוועדה זו או אחרת וכיוצא באלה.

1. טוענת כפיר כי אין לה כל יריבות כלפי המבקשת.

אין דעתי כדעתה. אמנם כפיר לא התחייבה בהסכם מול המבקשת, ואולם בהתאם למערכת ההסכמים שבין המבקשת לבין אבני עובדיה, ובהתאם למערכת ההסכמים שפורטה וצוטטה לעיל, ולמעשה לא הייתה כל מחלוקת בעניין, כפיר קיבלה על עצמה את רישום הבית כבית משותף.

1. המבקשת אדישה לשאלה מי יישא בעלויות ובלבד שהנושא יגיע לכלל פתרון. למעשה כפיר טוענת, כי המבקשת לא שחררה את אבני עובדיה מההתחייבות כלפיה לביצוע הרישום. אכן המבקשת לא שחררה את אבני עובדיה מביצוע הרישום, ולאור עמדת אבני עובדיה אני סבורה שאין לי צורך להידרש לנושא זה. הקושי טמון לא בשאלה מי אמור לשאת במימון, אלא בשאלה האם כפיר שאמורה לשאת בעלויות מימון רישום הבית כבית משותף אכן תמלא את התחייבותה בפועל, ומה יקרה ככל ולא תכבד את ההחלטה המורה לה לשאת במימון.
2. לאור האמור, ובשל העובדה שאבני עובדיה לא השתחררה מחובותיה על פי ההסכם מול המבקשת לדאוג לביצוע רישום הבית כבית משותף, ולאחר מכן להעביר את הזכויות על שמה של המבקשת, הגם ולצדדים היה ברור כי מי שאמורה לבצע זאת בפועל היא כפיר, העובדה שאינה שנויה במחלוקת היא, שעד היום עשרים שנים לאחר החתימה על מערכת ההסכמית שבין הצדדים כפיר לא ביצעה את הרישום. ומי יתקע לידינו כי תבצעו כעת?
3. מסקנתי מהאמור לעיל היא:
4. כאמור לעיל עו"ד לירז ראש מתמנה ככונסת נכסים לצורך רישום הבית כבית משותף, והסדרת חריגות הבנייה ככל ויהיה צורך בכך וכלל והן קיימות בפועל.
5. בהינתן מינוי זה על כל אחת מהמשיבות ובכלל זה המבקשת למלא אחר הוראות כונסת הנכסים ככל והדבר נובע מסמכויותיה הן לעניין רישום הבית כבית משותף מורכב והן לעניין הסדרת חריגות הבנייה ובכלל.
6. לעניין שכרה של כונסת הנכסים, כונסת הנכסים תעביר אומדן מקדמי ביחס לעלויות משוערות של שכרה.
7. על כפיר לשאת בעלויות שכרה של כונסת הנכסים.
8. על כל אחת מהמשיבות לשאת בהוצאות רישום הבית כבית משותף מורכב, על פי המלצת כונסת הנכסים, וזאת בהתאם לחלקן היחסי וכדין.
9. על כל אחת מהמשיבות לשאת בעלויות ובהוצאות הסדרת כל חריגת בנייה, ככל וקיימת, הדרושה לשם רישום הבית כבית משותף מורכב, בהתאם להנחיות כונסת הנכסים, ולהוראותיה. כמובן שאם אין צורך בהסדרת חריגה כזו (אם אכן יש חריגה), הרי כונסת הנכסים לא תפעל להסדרתה.
10. במקרה שמי מהמשיבות לא תשלם את חלקה בהתאם להוראות כונסת הנכסים, תשלם המשיבה האחרת את החלק שלא שולם, ותגיש פסיקתא לחתימתי לחיוב המשיבה שלא נשאה בעלויות כפי פסק דין זה, לצורך גבייתו מהמשיבה הסרבנית.
11. ככל ושתי המשיבות לא תשלמנה חלילה את התשלום הדרוש בהתאם להוראות כונסת הנכסים, תוכל המבקשת להגיש פסיקתא בהתאמה, לצורך גביית הכספים והעברתם לכונסת הנכסים.
12. עוד אבהיר כי בפסק דיני זה עסקתי בעלויות מימון כונסת הנכסים, לשם כך נדרשתי לשאלה מי אמורה הייתה לשאת במימון רישום הבית כבית משותף. לא נדרשתי לשאלות אחרות הנוגעות למחלוקות שבין המשיבות בינן לבין עצמן, וככל וקיימות מחלוקות כאלה הרי מקומן בהליך נפרד.
13. לאור ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, מינוייה המוסכם של כונסת הנכסים, הרצון הטוב של כלל הצדדים להביא לסיום המחלוקת, בין היתר, בהסכמה שלא לנהל הליכי הוכחות, אני סבורה שבשלב זה אין לעשות צו להוצאות. עם זאת ככל וחלילה אדרש לפסיקתאות, כאמור בפסק דיני זה במקרה שמי מהמשיבות לא תישא בתשלום חלקה, אורה על חיוב בהוצאות.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"ב, 04 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.