14 דצמבר 2020

1. התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת המוסד לבטוח לאומי שלא להכיר בארוע נטען מיום 18/6/18 כפגיעה בעבודה.

2. כך נאמר בתצהיר התובע:

1. הנני יליד 20.11.56 בכל הזמנים הרלבנטיים לתאונה שימשתי כמנהל יצוא באלאלוף ושות' ספנות בע"מ וזאת מאז 1.11.1987 בהיקף של 100% משרה.

2. ביום 18.6.18 בשעה 9:15 או בסמוך לכך בשעה שעשיתי דרכי לשירותים במסדרון החברה, מעדתי ככל הנראה מרטיבות שהיתה על הרצפה.

3. מיד לאחר המעידה התחלתי לסבול מכאבים בברך ימין אשר גרמו לי לצליעה קלה. לשאלת מזכירות המחלקה מדוע הנני צולע, השבתי כי מעדתי בדרכי לנוחיות וכי אני סובל מכאבים חדים בברך ימין שוודאי יחלפו בקרוב.

4. מאחר והכאבים לא רק שלא חלפו אלא החמירו. פניתי לקבלת טיפול רפואי אלא שמפאת עומס על המרפאה ניתן לי תור רק ליום 20.6.2018 בשעה 11:30.

3. התובע העיד בישיבת 26/7/20.

התובע העיד שקיבל הודעת פיטורים כחודש לפני הפגיעה.

כך תיאר את הפגיעה:

"כשהיה פיטורים המשכתי לעבוד ולסגור דברים, יצאתי לשירותים, כנראה היה משהו רטוב, לא שמתי לב, היה איזה משהו רטיבות או משהו ברצפה שגרם לי לסובב את הברך ואפילו לא התייחסתי. פתאום התחלתי לדדות. הפקידות שאלו מה קרה. אני לא ייחסתי לזה חשיבות. אבל כשהגעתי הביתה אני רואה שהעסק לא בסדר והתקשרתי לרופא".

התובע טען שלא היו עדים למקרה.

לדבריו, כשחזר מהשרותים סיפר לפקידות אך טען שלא סיפר שהיו מים או רטיבות, אלא רק שמעד.

התובע הופנה למסמך רפואי שבו סיפר לרופא שמעד, אך לא ציין שהדבר היה בעבודה. לדבריו, לא נשאל ולכן לא סיפר.

התובע ידע לנקוב בשמות של הפקידות שלהן סיפר, לטענתו, מיד לאחר המעידה. התובע לא זימן מי מהן למתן עדות.

לטענת התובע, לאחר הפגיעה המשיך לעבוד ולאחר מכן יצא לחופשה, כפי שסיכם עם המעסיק, אך לא ניצל ימי מחלה, למרות שנרשמו לזכותו ימי מחלה. התובע לא ידע לענות מדוע לא מימש ימי מחלה. לטענתו, במשך שנות עבודתו רבות כמעט ולא מימש ימי מחלה.

4. לאחר ששמעתי את עדות התובע ועיינתי בחומר שהוגש, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי ביום 18/6/18 ארע ארוע תאונתי בעבודתו.

להלן אפרט את הנימוקים.

התובע לא פנה לרופא מיד לאחר הארוע, אלא רק ביום 20/6/18 שאז סיפר:

"מעד ועיקם ברך ימין לפני 3 ימים".

אין איזכור שהדבר קרה בעבודה.

בבדיקת MRI נכתב:

"מזה כחודש כאב בברך ימין".

וכן:

"לפני יומיים בעת כיפוף שמע קליק בברך".

במסמך נוסף מיום 13/8/18 נכתב:

"לפני כחודשיים מדווח על חבלה סיבובית בברכו הימנית במהלך הליכה".

5. ממסמכים אלה, כמו גם מטופס התביעה ומעדות התובע, עלה כי מנגנון הפגיעה לא ברור. האם מעידה, או מעידה על רטיבות, האם כיפוף, האם "תוך כדי הליכה".

עוד, לא הוכח ולו ברמז כי הארוע הנטען ארע בעת שהתובע היה בעבודה. התובע טען שסיפר לעובדות במקום על שארע ואף ידע לנקוב בשמן, אך לא זימן מי מהן למתן עדות על מנת שתתמוך בגירסתו.

המעסיק לא הובא למתן עדות ומהעדויות עולה שהמעסיק עודכן על ארוע בעבודה, זמן רב לאחר מועד הארוע הנטען.

6. לכך יש להוסיף מהמסמכים הרפואיים שאליהם הפנה ב"כ הנתבע, עלה שהתובע סבל מכאבים בברך ימין זמן רב לפני מועד הפגיעה הנטענת.

7. לאור האמור, בהעדר הוכחה לקיומו של ארוע תאונתי בעבודה, התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"א, (14 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים.