1. התובעת, כשוכרת של מושכר, על פי הסכם שכירות, הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת, היא המשכירה.

לטענת התובעת, הצדדים סיכמו שעלויות עבודות ההתאמה, ימומנו על ידי התובעת בתמורה למתן גרייס, לתקופה כוללת בת 22 חודשים, בהתאם לסעיף 9 וסעיף 11 להסכם השכירות. עוד טוענת התובעת, כי על פי סעיף 5 להסכם השכירות, במידה ולא תינתן החלטה על ידי הרשות המוסמכת המתירה את הקמת הגלריה, יבוטל הסכם השכירות, מבלי שהדבר ייחשב הפרת הסכם, והנתבעת התחייבה להשיב לתובעת את כל הוצאות הבנייה והתכנון שהושקעו בעבודת ההקמה. התובעת טוענת כי הודיעה לנתבעת על ביטול הסכם השכירות במכתב מיום 21/11/17, ודרשה השבת עלויות ההשקעה שהשקיעה במושכר, בהסתמך על הוראות הסכם השכירות, ועל כן הוגשה תביעה כספית בהתאם לסכומים המופיעים בכרטסת ובחשבוניות.

2. הנתבעת הגישה בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להגן, וטענה שהתובעת לא השלימה יותר מ – 25 אחוז מעבודות ההתאמה, ולא ביצעה עבודות בעלות שהתובעת טוענת שמופיעה בכרטסת. עוד טוענת הנתבעת, כי חובת ההשבה של הוצאות הבנייה והתכנון שהשקיעה התובעת במושכר, חלה רק במצב בו התובעת תשיב את המושכר במצב תקין. לטענתה, התובעת הותירה את הנכס במצב רעוע וגרוע עם פגמים במעטפת הנכס במרצפות ובמדרגות, והנתבעת נאלצה לתקן על חשבונה את המושכר ולהשלים את עבודות ההתאמה בהשקעה כספית, שבגינה היא מתכוונת להגיש תביעה שכנגד.

3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובסיכומי הצדדים, ושמעתי את החקירה, עולה כי במקרה דנן יש מקום למתן הרשות להגן, בכפוף להפקדת ערובה.

לעניין הבקשה בקשה למחיקת כותרת, אין מקום להיעתר לה.

התביעה נתמכת בראייה בכתב, הוא הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים, וכן עוסקת בסכום קצוב, שהוא תוצאה של חישוב אריתמטי מתוך כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת. לפיכך, במקרה דנן, קיימת ראייה בכתב, הן לעניין ההתחייבות החוזית, והן ראשית ראייה לעניין הסכום הקצוב, העולה מתוך הכרטסת, באופן העונה על דרישת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. על כן, הבקשה למחיקת כותרת נדחית בזה.

לעניין הבקשה למתן רשות להגן, נחקר המצהיר מטעם הנתבעת בדיון, ועל פי החקירה, עלה כי הנתבעת השכירה את המושכר לשוכר חדש, שמפעיל במושכר חדר כושר, שהיא אותה המטרה של השכירות שלשמה שכרה התובעת את המושכר. נציג הנתבעת לא ידע לומר בחקירה תאריך של השכרת המושכר לשוכר החדש, ולא ענה לגבי סכום השכירות. כמו כן, הודה נציג הנתבעת כי הנתבעת לא הרסה עבודות שביצעה התובעת לצורך הכשרת הנכס למטרת חדר כושר, ולא סתר את טענת התובעת שהעבודות שבוצעו על ידי הקבלן הקודם שימשו למעשה גם את השוכר החדש. (ראה עמ' 3, שורות 1-15 לפרוטוקול מיום 19/06/19).

טענת הנתבעת שהנכס הוחזר במצב רעוע ופגום, נטענו באופן כללי מבלי להיכנס ולפרט את העבודות שהנתבעת נאלצה לבצע בנכס בסכום שלטענתה דרש השקעה של 546,200 ₪. הנתבעת צרפה העתק מחשבוניות ששילמה (נספח 28 לבקשה לרשות להגן).

אולם, לא ברור מתאריכי החשבוניות האם העבודות בוצעו לפני שנכנס השוכר החדש לנכס, או לאחריו, והמצהיר לא ענה על שאלה זו כנשאל בחקירה הנגדית.

יתר על-כן, העיד המצהיר, כי חלק העבודות שבוצעו על-ידי הקבלן הקודם שימשו גם את השוכר החדש, כך שלא ברור מתוך החשבוניות מהן הסכומים שהנתבעת הוציאה לצורך תיקון נזק, שלטענתה הותירה התובעת, או שמא, הוצאו לצורך התאמה בהתאם לדרישות השוכר החדש.

כמו כן, לא צורפו קבלות בעניין תשלום ארנונה או הוצאות נוספות.

טענתה של הנתבעת שבכוונתה להגיש תביעה שכנגד, אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש טענת הגנה כנגד התביעה.

מכאן עולה, שטענות הנתבעת כנגד תביעת התובעת להחזר עלויות שהשקיעה התובעת במושכר, הינן טענות הגנה אפשריות באופן שיש מקום ליתן רשות להגן ולאפשר לנתבעת את יומה בבית המשפט ואת האפשרות להוכיח את הגנתה. אלא, שלאור חקירת המצהיר עולה כי ההגנה קלושה באופן שיש מקום להתנות את הרשות להגן בהפקדת ערובה.

בנסיבות אלה, לאור כל הנימוקים לעיל, יש מקום להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדת סכום בקופת בית המשפט, שיעמוד על סך 60,000 ₪, וזאת בהתחשב בסכום התביעה שעומד על סך 815,837 ₪, ובסכום טענת ההגנה בענין הקיזוז שהועלתה בסכום של 546,200 ש"ח.

4. אשר על כן, ניתנת לנתבעת הרשות להגן בכפוף להפקדת סך של 60 אלף ₪, בערבות בנקאית צמודה ללא הגבלת זמן ותנאי בקופת בית המשפט, וזאת בתוך 60 יום מהיום.

היה ויופקד הסכום במועד, תינתן הרשות להגן, תצהיר הנתבעת ישמש כתב הגנה והמזכירות תזמן את הצדדים לקדם משפט.

לא יופקד הסכום במועד, תדחה בקשת הרשות להגן.

המזכירות תשלח עותק החלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תש"פ, 12 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.