1. בפני בקשתו של מר אמיל ברדה (להלן - "המבקש") לביטול פסק הדין שניתן ביום 10.11.2019, בהעדר התייצבותו לגיון שנקבע.

2. המבקש טוען בבקשתו, כי הזימון לדיון הומצא לו כחמש שעות לאחר שהתקיים הדיון בהעדרו.

עוד נטען, כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, אין בבעלותו דירה החל משנת 2014.

יצויין, כי המבקש הגיש את הבקשה ללא תצהיר לתמיכה בטענותיו.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה, ומציינת כי תמוהה בקשתו של המבקש, וטענתו כי הזימון לדיון נמסר לו לארח שהדיון התקיים, וזאת לאור העובדה כי מועד הדיון נקבע בנוכחותו.

בנוסף, ציינה המשיבה, כי למבקש אין כל טענות הגנה, שכן הוא אינו זכאי להחזיק בדירת המשיבה וכן, הוא לא קיים את החלטת ביהמ"ש מיום 2.6.2019.

4. לאחר עיון בטענות המבקש ובתגובת המשיבה, אני דוחה את הבקשה, שכן היא איננה עומדת באמות המידה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות.

5. אין כל ספק כי, הדיון שהתקיים ביום 10.11.2019 נקבע ביום 2.6.2019 בנוכחותו של המבקש. למבקש אין כל הסבר באשר להיעדרותו מן הדיון.

6. בהעדר נימוק של ממש לאי התייצבות לדיון, הרי שהיה על המבקש להראות סיכויי הצלחה גבוהים בהליך, אילו תתקבל בקשת הביטול.

7. לאחר עיון בטענות המבקש יש לומר, כי לגופו של עניין, סיכויי המבקש בהליך הם קלושים. במעמד הדיון שהתקיים ביום 2.6.2019, הובהר למבקש, כי ערעור שהגיש למשרד הבינוי והשיכון בדבר זכאות לדיור ציבורי נדחה, וככל שהוא מבקש לערער על ההחלטה, עליו לפנות בעתירה לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

עוד הובהר לנתבע, כי ככל ולא יגיש עתירה או שעתירתו תידחה, אזי, על פני הדברים, אין לו זכות בדירה ויכול ויינתן נגדו פסק דין לפינוי.

8. המבקש לא מציין בבקשתו, כי הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי, ביחס להחלטה כי אינו זכאי לדיור ציבורי. כך שגם אם היה ממש בטענתו כי לא ידע על מועד הדיון, הרי שאין כל מקום להורות על ביטול פסק הדין לפינוי הדירה, שכן ללא זכאות לדיור ציבורי המבקש איננו רשאי להמשיך ולהחזיק בדירה.

9. נוכח האמור, המבקש איננו צולח את מבחן "סיכויי ההצלחה", ובכל הקשור לטענה כי אין דירה בבעלותו, הרי שטענה זו הייתה צריכה להעלות במסגרת ערעור לבית המשפט במחוזי, כפי שהוסבר למבקש.

הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תש"פ, 13 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.