לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף שארע לתובעת ביום 29.10.17 בצהריים בשטח שיפוט הנתבעת.

לטענת התובעת, ילידת 1960, נתקלה רגלה במהמורה גדולה במפרץ חניה של מרכז מסחרי קטן אליו נאלצה לרדת היות והמדרכה הצרה הייתה חסומה בפחי אשפה. תמונות המפגע הנטען לרבות תיקונו צורפו לסיכומים.

התובעת טוענת כי ממקום התאונה שבה בצליעה לביתה ובנה לקח אותה לטיפול רפואי שם אובחן כי סבלה משבר בעצמות מסרק כף רגל שמאל ומחבלה שטחית בברך.

לאחר שהוסר הגבס, נזקקה התובעת לטיפולי פיזיותרפיה ולטענתה עדיין סובלת מכאבים ומגבלות ומשכך הגישה את חוות דעתו של ד"ר מרדכי קליגמן שקבע לה נכות צמיתה בשיעור 5% .

התובעת סוברת כי נכותה התפקודית גבוהה עוד ומשליכה באופן ישיר על עבודתה כדיילת ומקדמת מכירות של חברת אסם, עבודה המצריכה עמידה ממושכת.

התובעת טוענת כי במישור המושגי ובמישור הקונקרטי, חלה על הנתבעת החובה לפצותה בגין מלוא נזקיה המסתכמים לטענתה בסך 84,000 ₪ על פי פירוט הבא לידי ביטוי בסיכומיה.

לגרסת הנתבעת, כלל אין חבות הרובצת לפתחה, הנתבעת מפנה לפסיקה שקבעה כי מדרכות ודרכים אינם בגדר משטח סטרילי, היא מפנה לכך שהתובעת הסתכנה מרצונה והלכה בכביש ולא על המדרכה כשטענתה שהמדרכה צרה וחסומה ע"י פחים איננה נתמכת בתמונות שהתובעת צירפה בעצמה ומדובר בטענה מאולצת שאין לה בסיס. הנתבעת טוענת שגם אם יקבע שיש אחריות הרובצת לפתחה, יש להעמיד את שיעור האשם התורם של תובעת על 70%.

אשר לנזק, הנתבעת טוענת כי לתובעת לא נותרה נכות כלשהי ומפנה לחוות דעת המומחה דרור פוקס שסקר את הצילומים והחומר הרפואי ואשר איננו מוצא שום קשר בין תלונותיה לתאונה כאשר במהלך הבדיקה אצלו התברר כי לתלונות על כאבים יש מקור בדמות פריצת דיסק גדולה ממנה סובלת התובעת מזה שנים רבות.

הנתבעת מפנה לכך כי חלק מהנזקים הם בבחינת נזק מיוחד הטעון הוכחה ואילו התובעת לא צירפה ראיות, קבלות, תלושי שכר לאחר אוקטובר 2017 וכיו"ב על מנת לבסס את הסכומים הנתבעים.

הנתבעת מציעה להעמיד את סכום הנזק על 11,000 ₪ ולאחר ניכוי אשם תורם על סך 3,300 ₪ תוך שמירה על טענתה לדחיית התביעה מחמת היעדר אחריות.

הצדדים הגיעו להסכמות על פיהן יתנהל התיק על דרך סעיף 79א' על בסיס הקיים בתיק והסיכומים שהוגשו.

נוכח הדרך הדיונית שנבחרה אין צורך במתן הנמקות או בקביעת ממצאים ופסק הדין נותן משקל לשיקולי פשרה כגון סיכון וסיכוי וזאת נוכח החומר שבתיק, טענות הצדדים ונטלי ההוכחה ביחס לכל טענה וטענה.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 15,000 ₪ (כולל החזר הוצאות מומחה ואגרה) ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 2,340 ₪ כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימי עבודה שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

נוכח הדרך הדיונית שנבחרה לא תחול יתרת אגרה בתיק זה.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.