1. עניינו של תיק זה בתאונת דרכים שאירעה בצומת הרחובות האר"י ועזה בירושלים ביום 2/8/18.
2. גרסת התובע איננה עקבית ויש בה סתירות פנימיות.
3. בעדותו בפני (עמ' 3 שו' 15-16) אמר התובע כי "אני עמדתי בנתיב ימני לפנות ימינה עם וינקר ימינה והוא האיץ את רכבו ונכנס בי מאחור".
4. בסעיף 4 לכתב התביעה נטען כי הנתבע ניסה לעקוף את התובע מימין ופגע ברכב התובע בצידו הימני אחורי.
5. בדומה לכך, בסעיפים 3-4 לתצהירו מיום 30/10/19 מסר התובע כי מכוניתו נפגעה בחלקה האחורי ימני.
6. עיון בתמונות הצומת, שהוגשו ע"י הנתבע, מלמד כי אם התובע עמד בנתיב הימני, אין כל אפשרות לעקוף אותו מצד ימין. יש במקום מכשולים פיזיים שאינם מאפשרים זאת (עמוד של רמזור, עמוד חשמל וכיו"ב).
7. בטופס ההודעה שמסר התובע ביום 5/8/18 נכתב כי "רכב שהיה אחרי ניסה לעקוף מימין כאשר נתיב הנסיעה אחד בלבד פגע ברכבי בדלתות (בלשון רבים- א.א.) צד ימין פגוש ופנס".
8. גם בחוות דעת השמאי צוינה, בין היתר, פגיעה בדלת הקדמית.
9. השמאי מציין במפורש: "בבדיקתנו נוכחנו בנזקים תאונתיים בצידה הימני של המכונית" (ההדגשה של הח"מ-א.א.).
10. אמנם התובע ציין בעדותו בפני (שם, שו' 34) כי "הדלת הקדמית הימנית לא נפגעה. מה שכתב השמאי זה כנראה בטעות", אך אינני מקבל זאת. אין שום סיבה לייחס טעות לשמאי. ואם חלה טעות, היה על התובע לבקש מהשמאי לתקן את חוות דעתו בטרם תוגש לבית המשפט.
11. גם בתמונות שהוגשו לבית המשפט נראה כי מוקד הפגיעה הוא צידי ולא אחורי.
12. ממצאים אלו גורמים לי להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסתו של התובע.
13. מסתבר כי התובע לא עמד בנתיב הימני אלא בנתיב השמאלי, שאיננו מיועד לפנייה ימינה, ומשם "חתך" ימינה בניגוד לחוק ואז פגע עם צד ימין של מכוניתו ברכבו של הנתבע.
14. בנסיבות אלו, באתי לידי מסקנה כי דין התביעה להידחות.
15. התובע יישא בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,430 ₪.

ניתן היום מוצאי שבת, ו' שבט תש"פ, 01 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.