מבוא

1. לפני בקשת הנתבעת/התובעת (להלן: "ריף אלומיניום" ו/או "המבקשת"), מיום ה- 24/3/21 להתיר לה להגיש חוות דעת מומחה, לאחר שהצדדים כבר הגישו את ראיותיהם, בקשה אשר הוגשה בד בבד עם הודעתה על כישלון הליכי המו"מ בין הצדדים.
2. ישיבת קדם המשפט מסכמת התקיימה בתיק ביום ה- 8/3/21.
3. ישיבה זו התקיימה לאחר שכל הצדדים הגישו לתיק את תצהירי העדות הראשית וראיותיהם. הישיבה נועדה כדי לברר את האופנים האפשריים להמשך הדיון בהתאם לאמור בכתבי הטענות, בתצהירים ובראיות הצדדים, בין היתר לאור הסיכונים והסיכויים שניצבים בפני הצדדים.
4. לפני הישיבה לא הוגשה מטעם המבקשים כל חוות דעת מטעמם, כל בקשה להגשת ראיות נוספות, או כל בקשה אחרת.

רקע

1. עסקינן בתובענה על הסך של 142,346 ₪ אשר הוגשה בסדר דין מקוצר ביום ה- 3/5/18 ע"י התובעת היא אל עוז כנגד הנתבעת היא ריף אלומיניום.
2. ביום ה- 26/11/18 הגישה ריף אלומיניום היא המבקשת, כתב תביעה על הסך של 167,000 ש"ח כנגד המשיבה, והדיון בשתי התובענות אוחד.
3. ריף אלומיניום הינה חברה לייצור ושיווק אלומיניום, והמשיבה היא אלו עוז הינה חברה העוסקת בשיווק וייצור תריסי אלומיניום.
4. בתאריך 6/2/19 ניתנה החלטת בית המשפט בבקשת ריף אלומיניום ליתן לה רשות להתגונן, לפיה ניתנה לה רשות להתגונן ובית המשפט קצב לצדדים מועד להגשת חוות דעת מטעמם. על אף החלטה זו, לא פעלה ריף אלומיניום להגשת חוות דעת של מומחה מטעמה.

1. בתאריך 23/9/19 במהלך ישיבת קדם המשפט, ובשים לב לטענות הצדדים, הודיע ב"כ אלו עוז כי הוא מתנגד להגשת חוות דעת מטעם ריף אלומיניום והפנה להחלטת בית המשפט מ-2/19.
2. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 22/7/20 היה על הצדדים, להגיש את כלל ראיותיהם בהתאם למועדים אותם קצב בית המשפט בהחלטה. ואכן אלו עוז הגישה ראיותיה ביום 14/101/20 ואילו ריף אלומיניום הגישה תצהיריה ביום 4/3/21.
3. לאחר הגשת ראיות, ביום ה- 8/3/21, נערך קדם משפט מסכם בו סקר בית המשפט את המצב המשפטי בתיק, העמיד הצדדים על החולשות/החוזקות בשתי התובענות, וכן נתן הצעה מסוימת לצדדים. יצויין כי , בהסכמת הצדדים ועל מנת לסייע לצדדים לקדם פיתרון בין הצדדים, התנהל שיח מחוץ לפרוטוקול אשר לאחריה הציע בית המשפט לצדדים הצעה.
4. במעמד הדיון הודיעה אלו עוז כי היא מסכימה להצעה ואילו ריף אלומיניום ביקשה שהות לחשוב עליה. ימים ספורים לאחר מכן הוגשה לתיק הודעה על כישלון המו"מ ועל בקשתה להגשת חוות דעת מומחה מטעמה.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ריף אלומיניום במועד הדיון בית המשפט הבהיר כי חוות הדעת שהגישה המבקשת מתייחסת לדירה ספציפית וכי ספק אם ניתן להקיש ממנה ביחס ליתר הדירות, ומשכך התבקשה המבקשת להבהיר, כיצד בכוונתה להוכיח טענותיה ביחס לליקויים בייצור התריסים.
2. לטענת המבקשת היא ריף אלומיניום, היא פעלה להחלפת התריסים וסברה כי חוות הדעת מהווה ראייה מספקת לרשלנות המשיבה בייצור התריסים.
3. לטענת ריף אלומיניום, לאור הערות בית המשפט כי אין די בחוות הדעת הנ"ל, וכי לאור טענות התובעת כי חוות הדעת שהוגשה ע"י ריף אלומיניום עניינה דירה אחת בלבד והיא לא ניתנה לריף אלומיניום, אלא לצד ג' שאינו צד להליך, נראה כי לא נותרה למבקשת כל ברירה אלא לעתור ולבקש להתיר לה לצרף חוות דעת מומחה מטעמה.
4. המבקשת הדגישה כי היא סבורה שיש בראיות שהגישה בכדי להוכיח את טיעוניה, הרי שנראה כי לאור עמדת בית המשפט כי ללא חוות דעת ברורה יותר לא ניתן יהיה להוכיח את טיעוניה, הרי שמוגשת בקשה זו.
5. המשיבה היא אל עוז, התנגדה לבקשה זו. לטענתה, עסקינן בנושא שהיה אמור להיות ברור למבקשת מלכתחילה, ובנושא שעל המבקשת היה לגבות טיעוניה בחוות דעת מומחה מלכתחילה, וכי מדוע הדבר לא נעשה. המשיבה מדגישה כי המבקשת עותרת לבית המשפט כי יתיר לה להגיש חוות דעת מומחה לעניין סחורה אשר לטענתה פגומה, והפגם הוא בייצור כאשר אותה סחורה התקבלה לידיה לפני יותר משלוש וחצי שנים כאשר אין באפשרות בית המשפט לתהות מה עלה בגורל הסחורה, באיזה מצב היא, היכן אוחסנה, וכו' וכו' .
6. לטענתה, גם אם תינתן רשות למבקשת להגשת חוות דעת מתוקנת, לא יוכל להיות לה משקל ראייתי גדול במיוחד ותהווה השחתת זמן נוספת לכל הנוגעים בדבר. המשיבה מדגישה כי עסקינן באיחור של שלוש וחצי שנים, ממועד הגשת הראיות והתצהירים. המשיבה מדגישה כי עסקינן בשיהוי עצום, ובזלזול בהחלטות בית המשפט שניתנו בעניין.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, ולהלן נימוקי:
2. תקנה 129 (א) לתקנות סדר דין אזרחי 1984 קובעת כלהלן:

"...רצה בעל דין להביא עדות בעניין שבמומחיות שאינו עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין, לא יאוחר מהמועד שנקבע לתצהיר עדות ראשית".

1. תקנה 87 לתקנות סד"א 2018 קובעת כלהלן:

"...(ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט.

(ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט....".

1. צא ולמד כי בהתאם לתקנה זו חוות הדעת לא תוגש יאוחר מהמועד שנקבע לשמיעת הראיות.
2. ביום ה- 6/2/19 ניתנה החלטתי בתובענה זו כלהלן:

"...בעלי הדין ישלימו ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים, אם יוחלפו ופרטים נוספים אם יידרשו. הליכים אלה יסתיימו בתוך 45 ימים מהיום. כדי ליעל את קדם המשפט ולאפשר דיון ענייני, יש להגיש את בקשות הביניים בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה. במידה ומי מבעלי הדין יבקש להסתמך במהלך ניהול התובענה, על חוות דעת מקצועיות, הרי שהמועדים להגשתן יחולו באופן הבא: התובעת - בתוך 45 ימים מהיום. הנתבעת - בתוך 45 ימים נוספים".

1. במקרה דנן, המבקשים לא פעלו בהתאם להחלטה על אף הזמן הלא מבוטל שהוקצה לכך. מכך ניתן להסיק כי הם וויתרו על הגשת חוות דעת מטעמם.
2. דה עקא שלא רק בענייני "פרוצדורה" עסקינן: תכלית ההוראה הינה מניעת הוספת ראיות בשלב מתקדם, בו היריב כבר חשף את ראיותיו, תוך עשיית מקצה שיפורים על חשבון הצד השני.
3. בענייננו, סבורה אני כי אכן עסקינן ב-"מקצה שיפורים", ואף בניסיון לעשות שימוש לרעה בהצעת בית המשפט לסיום המחלוקות בין הצדדים, הצעה אשר ניתנה לצדדים בידיעה שכלל ראיותיהם הוצגו והוגשו, ולאור כך, שיכללה ההצעה את החוזקות והחולשות של כל צד, לכדי מתן הצעה אשר בית המשפט סבר כי היא הינה לטובת כל הנוגעים בדבר וכי היא מאזנת היטב בין הצרכים השונים, והמצב הראייתי בתיק, נכון לישיבת קדם המשפט המסכם.
4. בתיק זה התקיימו מספר דיונים. ויודגש, בדיון האחרון שנערך, אשר היווה קדם משפט מסכם, קיים בית המשפט עם הצדדים שיחה שחלקה היתה בהסכמת הצדדים "מחוץ לפרוטוקול", ובה נתן בית המשפט לצדדים הצעה, לסיום המחלוקת בשים לב לראיות הצדדים ולעודה כי טרם נשמעו החקירות הנגדיות. מטבע הדברים הצעה שכזו, משכללת בתוכה שיקולים רבים, וביניהם טובת הצדדים, לפי נסיבות העניין, וטובת הציבור, המעגנת בתוכה את הזמן השיפוטי והרצון להימנע מניהול הליכי סרק ומהשחתת זמן שיפוטי יקר לריק והמצב הראייתי נכון לאותו המועד.
5. בהצעה זו, פרש בית המשפט בפני הצדדים את החולשות והחוזקות של כל צד, על ראיותיו, כפי שהוא רואה אותם, והציע הצעה לסיום התיק, אשר התבססה על המחלוקות והראיות כפי שהונחו בפני בית המשפט.
6. ויודגש- במועד הדיון הסכימה התובעת להצעה, ואילו המבקשת ביקשה זמן לחשוב עליה. כאמור לעיל, המבקשת הגישה ימם ספורים לאחר מכן את הבקשה להגשת חוות דעת מטעמה, וזאת בד בבד עם הגשת הודעה על "כישלון המו"מ" בין הצדדים.
7. בית המשפט מביע מורת רוח מהתנהלות המבקשת. לא יעלה על הדעת כי במקום לשאת ולתת, כפי שהנחה אותם בית המשפט, השחיזו המבקשים את היתדות, והשתמשו באשר נאמר להם במהלך הדיון, לצורכי פשרה, בכדי לעשות מקצה שיפורים ולהוכיח את תביעתם באופן משודרג, על בסיס הצעת בית המשפט.
8. ויודגש- בית המשפט אינו יושב בכיסאו על מנת לספק לצדדים ייעוץ משפטי. בוודאי שלא שנים לאחר הגשת התביעה ולאחר תום מועד הגשת הראיות. טענות המבקשים בבקשתם דנא לפיהם הבינו כי אין מנוס אלא להגיש בקשה זו, אינם מתקבלים על הדעת, ובמיוחד בשעה שכבר בדיון מיום 23/9/19 ביקשו למנות מומחה מטעם בית המשפט, בקשה אליה התנגדה המשיבה מכל וכל.
9. אין ספק כי המבקשת היתה מודעת לטענות אלו עוז כי עליה להוכיח את הליקויים הנטענים בעבודה בהתאם להוראות הדין. המבקשת, ידעה כי טענותיה באשר לליקוים בעבודת אלו עוז, דורשים חוות דעת מקצועית ולכן עתרה למינוי מומחה בענין. דא עקא שהיות והמבקשת לא הגישה כל חוות דעת מטעמה והמשיבה התנגדה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, סברתי כי לא היה כל מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אולם פתוחה היתה עדיין הדלת בפני המבקשת להגיש חוות דעת מקצועית במסגרת ראיותיה. דא עקא, כי המבקשת סברה כי היא אינה זקוקה לחוות דעת מקצועית למעט נספח 8 שהוגש על ידה וכי ישנן הודאות בעל דין בענין. ( ראה לענין זה האמור בעמוד 4 שורות 14-18 לפרוטוקול).
10. למעשה, רק לאחר שהתנהל בית הצדדים שיח מחוץ לפרוטוקול, לצורך פתרון הסכסוך, עתרה המבקשת לראשונה להגשת חוות דעת מטעמה, על אף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה עד כה.
11. אין ספק כי היעתרות לבקשה, תגרור מתן אפשרות לתובעת להשלים ראיותיה בענין ויתכן אף למינוי מומחה מטעם בית המשפט. המדובר בתיק משנת 2018 והמבקשת משיקוליה היא בחרה שלא להגיש חוות דעת מטעמה, וזאת עד למועד הגשת הבקשה ורק לאחר שהתנהל שיח מחוץ לפרוטוקול, הגישה את הבקשה שלפניי וזאת על אף החלטת בית המשפט מיום 6/2/19 ועל אף טענתה כי יש צורך למנות מומחה מטעם בית המשפט.
12. בנסיבות אלו סבורה אני כי יש להצר על הבקשה, ולדחות אותה מכל וכל.
13. טיעוני המשיבים לפיהם הערך של חוות דעת כזו יהיה נמוך ממילא, וכי לא ברור מה מצב הציוד לאחר תקופה ממושכת, וכי כלל לא ברור היכן אוחסן וכיוב', הינם שיקולים לא מבוטלים, אשר בית המשפט הביא בחשבון בעת מתן החלטה זו, בנוסף לשיקולים אשר ציינתי לעיל.
14. כמו כן הביא בית המשפט במסגרת שיקוליו את טענת המבקשת כי הראיות שהוגשו על ידה מספיקות להוכחת טענותיה ( נספח 8 וכן הודאות בעל הדין) וכי הבקשה הוגשה רק לאחר שהתנהל שיח מחוץ לפרוטוקול ונמסרה הצעה מטעם בית המשפט.

סוף דבר

1. הבקשה למתן היתר להגשת חוות דעת מטעם המבקשת בשלב זה של ההליך, ולאחר שהתנהל שיח מחוץ לפרוטוקול, מהווה ניסיון של המבקשת לעשות מקצה שיפורים בראיותיה, לאור השיח שהתנהל בהסכמת הצדדים מחוץ לפרוטוקול ואני דוחה את הבקשה.
2. היעתרות לבקשה, במועד בו היא הוגשה, משמעה כי בית המשפט ימעט ככל האפשר להציע לצדדים הצעות פשרה, ולנהל שיח מחוץ לפרוטוקול, שכן התנהלות זו מעלה חשש כי אחד מהצדדים יעשה שימוש בהצעות בית המשפט ובניהול השיח מחוץ לפרוטוקול על מנת לקבל "יעוץ מישפטי" ובכך יפגע בית המשפט, בצד שכנגד.
3. בנסיבות העניין אני מחייבת את המבקשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסך של 4000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
4. החלטה בדבר מועד ההוכחות תשלח לצדדים.

1. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"א, 26 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.