1. בפניי בקשה על פי סעיף 11(1) לחוק הבוררות התשכ"ח -1968 (להלן: "חוק הבוררות") להורות על העברת בורר מתפקידו.

2. בין המבקשת שהיא חברה קבלנית, לבין המשיבה - עמותה המרכזת קבוצת רכישה, מתקיים מזה כשנתיים הליך בוררות בפני הבורר אינג' אחי רורמן (להלן: "הבורר").

3. עניינה של הבוררות בתביעות הדדיות של הצדדים האחד כנגד משנהו ביחס לעבודות שהמבקשת ביצעה עבור המשיבה בפרויקט "שכונת הציפורים" במודיעין (להלן: "הפרויקט").

4. בהסכם הבוררות מיום 1.6.2016 (נספח ב' לבקשה, להלן: "הסכם הבוררות") נקבע כי "הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו ומומחיותו על פי החומר שלפניו: הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט אך ינמק את פסק דינו והחלטותיו..." (סעיף 4 להסכם הבוררות).

יצוין כי לתגובה צורף הסכם בוררות מאוחר יותר שנחתם ביום 15.8.2016, בו נקבע כי הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי או בדיני הראיות וסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, וכי הבורר ינמק את פסקו (נספח ג' לתגובה).

תמצית טענות הבקשה

5. בפתח הליך הבוררות הוסכם בין הצדדים כי הטענות יתבססו על כתבי הטענות, על מסמכים שיצורפו על-ידי הצדדים ועל חקירות של עדים מטעם הצדדים שייחקרו על כתבי הטענות והמסמכים שהוגשו, מבלי שהעדים יגישו תצהירי עדות ראשית.

הסדר דיוני זה יצר "תקלה דיונית" שכן העדים נחקרו למעשה בחקירה נגדית מבלי שהוגש תצהיר עדות ראשית ומבלי שב"כ הצדדים ידעו על איזה חלק בכתב הטענות אותו עד מסוגל להעיד - אם בכלל.

עוד נטען כי נפלה תקלה דיונית נוספת בכך שהבורר אפשר הגשת מסמכים מבלי שסימן אותם כמוצגים.

6. אחת מהסוגיות העיקריות השנויות במחלוקת היא שאלת כמויות העבודה שבוצעה על-ידי המבקשת. בדקות האחרונות של ישיבת הבוררות האחרונה, בחקירתו החוזרת של העד האחרון, מר ברדיצ'בסקי, סמנכ"ל חברת הפיקוח שפעלה מטעם המשיבה, ביקש ב"כ המשיבה מהעד להמציא לתיק הבוררות חישובי כמויות שבוצעו לכאורה, זאת בניגוד לעדותו של עד קודם, מר גל הולצמן, שפעל כמפקח מטעם חברת הפיקוח והיה אחראי על בדיקת החשבונות שהעיד כי לא ביצע חישוב כמויות לחשבון הסופי שהגישה המבקשת (סעיפים 7 - 6 לבקשה).

ב"כ המבקשת התנגד להמצאת מסמכים חדשים לאחר סיום החקירות ועל כך השיב הבורר כי ככל שיומצאו מסמכים ותוגש בקשה מנומקת, יאפשר הבורר לב"כ המבקשת לחקור את העד הרלבנטי על המסמכים.

על פי הנטען, ביום 3.5.2018, שלח ב"כ המשיבה כמות נכבדה של מסמכים חדשים וביניהם מצגת חישובי כמויות (להלן: "מצגת הכמויות").

7. ביום 3.6.2018, ביקש ב"כ המבקשת לאפשר לו לחקור על המסמכים החדשים שהוגשו לתיק הבוררות. הבורר דחה בקשה זו, כמפורט בהחלטה מיום 7.8.2018, בה נקבע: "החקירה הארוכה מאוד של גל הולצמן הושלמה. לאחר עיון במסמכים שהועברו על-ידי נציג העמותה ותמליל החקירה של גל הולצמן, אני מחליט כי אין מקום לחידוש החקירה. הצדדים יעלו את טענותיהם בסיכומים" (נספח י"ב לבקשה, להלן: "ההחלטה הראשונה").

8. ביום 8.8.2018, הוגשה בקשה שנייה באותו עניין במסגרתה שב ב"כ המבקשת על בקשתו לאפשר לו לחקור על המסמכים החדשים שנוספו לתיק. במסגרת בקשה זו ציין ב"כ המבקשת, עו"ד רפפורט: "אני מבקש שתעיין שוב במסמכים ותשקול מחדש את החלטתך לא לאפשר לחקור על מסמכים אלו" (נספח י"ג לבקשה).

בהחלטתו מיום 22.8.2018, דחה הבורר את הבקשה החוזרת והפנה לאמור בהחלטה הראשונה, ובנוסף הורה על הגשת סיכומים.

9. ביום 26.8.2018, הגיש ב"כ המבקשת בקשה שלישית, במסגרתה חזר על הטענה כי ביום 3.5.2018, הוגשו מסמכים חדשים שלא היו בפני הצדדים לבוררות ויש מקום לאפשר חקירה של מגיש המסמכים, וכי "הבורר הנכבד מתבקש לנמק מדוע לאור העובדה כי לאחר גמר חקירות עדי העמותה, משהוגש חומר חדש, הוא מוצא לנכון לא לאפשר חקירה זו" (נספח ט"ו לבקשה).

10. בהחלטה מיום 4.11.2018, שב הבורר ודחה בשלישית את הבקשה לחקור את מכין מצגת הכמויות על המסמך, תוך שקבע, באופן שגוי ומטעה, כפי שנטען בבקשה, כי מצגת הכמויות הוגשה לצדדים לפחות פעמיים קודם לכן ואף נדונה בשש ישיבות שונות (נספח כ' לבקשה, להלן: "ההחלטה השלישית").

11. ביום 8.11.2018, הודיע ב"כ המבקשת לבורר בהודעת דוא"ל כי בכוונת המבקשת להגיש בקשה להעברת הבורר מתפקידו (נספח י"א לתגובה).

12. לטענת המבקשת, החלטת הבורר שגויה מן המסד, מטעה ופוגעת באושיות הצדק הטבעי ובאפשרותה של המבקשת לטעון את טענותיה ולחקור את עדי המשיבה על מסמך מהותי שהוגש לאחר תום שמיעת העדויות, זאת באופן המצדיק את פסילת פסק הבורר לכשיינתן (סעיף 17 לבקשה). עוד נטען כי "סירובו העיקש" של הבורר ליתן למבקשת את יומה ולאפשר לה למצות את זכויותיה לדיון הוגן, מעיד על אי הבנת מהות המסמך שצורף "בהגנב" לתיק הבוררות, על היעדר שליטה של הבורר במסמכים שהוגשו לתיק, ועל הפרת חובת האמון של הבורר כלפי הצדדים באופן שגרם לאובדן אמון בבורר ומקים חשש כבד לעינוי דין ומשוא פנים, כך שאין מנוס מהעברת הבורר מתפקידו (סעיף 18 לבקשה).

תמצית טענות המשיבה

13. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בבקשה שהוגשה בעקבות ההחלטה השלישית במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לחזור ולחקור את העד הולצמן. מדובר בהחלטה שניתנה על-ידי הבורר בעניין ניהול הליך הבוררות, ואין בה כדי להקים עילה להעברת הבורר מתפקידו. תמציתו של המסמך שכונה "מצגת הכמויות" ואליו התייחס הבורר בהחלטה (נספח א' לתשובה) נכלל בגוף כתב ההגנה של המשיבה (נספח ב' לתשובה). הבורר דחה את הבקשה להחזיר את מר הולצמן לעדות לאחר שזה נחקר על-ידי ב"כ המבקשת במשך כ - 4 ישיבות, וציין בהחלטה השלישית כי לא מדובר במסמכים חדשים, וכי זכותם של הצדדים להעלות טענותיהם בסיכומים. ההחלטה השלישית המשמשת עילה לבקשה לפסלות, היא החלטה הקשורה בניהול הבוררות ואין בה כדי לשמש עילה להעביר בורר מתפקידו, מה גם שהבקשה רצופה על פניה טעויות שבעובדה שהרי הבורר קבע כי המסמך שהוגש על-ידי המשיבה הוא חלק ממצגת שהייתה בידי המבקשת ועלתה לדיון במסגרת הליכי הבוררות לא פעם, כמפורט בהחלטה השלישית.

דיון והכרעה

14. לאחר ששבתי ועיינתי בנימוקי הבקשה והתשובה ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים היום, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות.

15. סעיף 11(1) לחוק הבוררות קובע כי בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו מקום בו "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים".

16. הלכה היא כי המבחן לפסלות בורר הוא כמבחן לפסלות שופט - קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. כפי שנקבע ברע"א 296/08 ארט בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.2010), מדובר במבחן אובייקטיבי על פי אמות המידה שנקבעו בעניין פסלות שופט, קרי - האם התנהגותו של הבורר מעלה חשש ממשי למשוא פנים בניהול הליך הבוררות. השאלה אם בורר אינו ראוי עוד לאמון הצדדים נבחנת על פי אמות מידה אובייקטיביות ולא על בסיס תחושה סובייקטיבית של מי מבעלי הדין. עוד נפסק בעניין זה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו להעברת בורר מתפקידו במקרים חריגים בלבד בהם הוכחו נסיבות המצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים.

17. בענייננו, העילה להגשת הבקשה להעברת הבורר מתפקידו היא ההחלטה השלישית במסגרתה שב הבורר ודחה, בפעם השלישית, את בקשת המבקשת לחזור ולחקור את העד, מר הולצמן. בהחלטה השלישית פירט הבורר את השתלשלות הליכי הבוררות במסגרתה התקיימו 23 ישיבות בוררות. הבורר ציין כי שב ובחן את טענות המבקשת, ולא מצא לשנות את החלטתו ולהורות על זימונו החוזר של מר הולצמן לעדות שכן המסמכים שהוגשו היו בפני הצדדים ואינם בגדר מסמכים חדשים, כדברי הבורר בהחלטתו: "... כל המסמכים הנ"ל נמסרו בשלבים אלו ואחרים לקבלן ו/או למשתתפי הבוררות, ואינם חדשים, עו"ד רפפורט קיבל הזדמנות נאותה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו ולחקור את העדים בהקשר למסמכים הנדונים. גם אם הוגשו מסמכים חדשים, וכאמור לא הוגשו, כיוון שטרם ניתן פסק הבורר, הרי שבסמכותי כבורר לקבל את הראיה בלא תצהיר וללא חקירה נגדית. כמובן שזכותם של הצדדים לעלות (כך במקור - ב.ט.) את טענותיהם בסיכומים".

18. החלטה של בורר בניהול הליכי הבוררות, אינה מקימה ככלל עילה להעברת בורר מתפקידו אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן. מושכלות ראשונים הם כי בית המשפט אינו מתערב במהלך ניהול הבוררות ובשיקול דעתו של הבורר בניהול הליכי הבוררות. משכך, החלטות הקשורות באופן ניהולו של הליך הבוררות, גם אם הן שגויות - ואיני מחווה דעה בעניין זה - אינן מבססות עילה להתערבות בית המשפט בהליכי הבוררות, ואף אינן מבססות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים אלא בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות בענייננו. כשם שהחלטות דיוניות הקשורות בניהולו של הליך שיפוטי אינן מקימות עילה לפסלות שופט, כך אין בהחלטות מסוג זה הנתונות לשיקול דעתו של הבורר המופקד על ניהול הליכי הבוררות, כדי לבסס עילה לפסילת הבורר ואין בהן כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים.

19. מדובר בהליך בוררות ארוך המתנהל מזה כשנתיים ונפרש על פני למעלה מ - 20 ישיבות. ההליך הגיע לשלבי סיום עם מתן הוראה להגשת סיכומים בכתב. ההחלטה השלישית העומדת ביסוד הבקשה היא החלטת ביניים שהבורר קיבל במסגרת סמכותו, ויוזכר בהקשר זה כי הבוררות אינה כפופה לדיני הראיות וסדרי הדין. מבלי להיכנס לדיון בשאלה האם מדובר במסמכים חדשים אם לאו, הבורר ציין במפורש הן בהחלטה הראשונה, הן בהחלטה השלישית, כי טענות הצדדים לגופם של דברים שמורות להם לסיכומים, וכדבריו בהחלטה השלישית: "איני רואה אף לא בדל של מידע חדש שחידוש החקירה יעלה בפנינו ואיני מוצא טענה שב"כ הצדדים אינם יכולים להציג בסיכומים".

20. לצורך הבקשה שבפניי, איני נדרשת להכריע במחלוקת העובדתית האם הוגשו מסמכים חדשים והאם מצגת הכמויות היא מסמך חדש שהוגש בסיום שמיעת הראיות או מסמך שהיה בפני הצדדים במהלך ניהול הבוררות. כן איני נדרשת לחוות דעה בשאלה האם דחיית הבקשה לחקירתו החוזרת של העד הולצמן היא החלטה שגויה, כטענת המבקשת, או אם בהחלטת הבורר יש כדי לפגוע בזכותה של המבקשת לטעון טענות ולהביא ראיות באופן המבסס את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות. בשלב זה ולצורך הדיון בבקשה שבפניי, די בכך שמדובר בבקשה המבוססת כל כולה על החלטת ביניים שניתנה על-ידי הבורר מכוח סמכותו לנהל את הליך הבוררות. גם אם מדובר בהחלטה שגויה, וכאמור - איני מחווה דעה בעניין זה, הרי מדובר בהחלטה דיונית מנומקת שניתנה על-ידי הבורר ואין בה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים.

21. זאת ועוד, הבקשה הוגשה לאחר קבלת ההחלטה השלישית, זאת לאחר שבשתי החלטות קודמות הבורר דחה את הבקשה לזמן את העד הולצמן לחקירה נוספת. ככל שבעצם דחיית הבקשה לזימון העד הולצמן לחקירה נוספת יש כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים, ואיני סבורה שכך הוא, הרי שדי היה בהחלטה הראשונה ובוודאי בהחלטה השנייה, כדי להגיש בקשה להעברת הבורר מתפקידו (ככל שהמבקשת סברה שמתקיימת עילת פסלות, וכאמור - איני סבורה כך), שהרי על פי ההלכה הפסוקה ואף על פי לשונו של סעיף 11(1) לחוק הבוררות, בקשה להעברת בורר מתפקידו יש להגיש מיד כאשר "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים".

22. הגשת הבקשה לאחר שהבורר שב ודחה במסגרת ההחלטה השלישית את הבקשה לזמן את העד הולצמן לחקירה נוספת, אינה אלא ניסיון לערער על החלטת הבורר ועל שיקול דעתו. זאת לא ניתן לקבל שהרי אחרת צד שהחלטות הבורר אינן נושאות חן בעיניו, יוכל לטרפד את ניהול הליכי הבוררות על דרך של הגשת בקשות חוזרות באותו עניין והגשת בקשה לפסילת הבורר אך בשל דחיית בקשותיו.

23. סיכומו של דיון, איני סבורה כי בהחלטות הבורר שדחה את הבקשה לזימונו של העד הולצמן לחקירה נוספת ובהחלטה השלישית בפרט, יש כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים ולבסס עילה להעברת הבורר מתפקידו. ההחלטה השלישית היא החלטה דיונית מפורטת ומנומקת שניתנה על-ידי הבורר במסגרת סמכותו לנהל את הליכי הבוררות, ואין בה כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים מצד הבורר או להקים עילה להעברתו מתפקידו.

24. הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 20,000 ₪. הסכום האמור ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן - יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ט, 13 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.