לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

החלטה

1. בבית הדין נתקבלה חוות דעתו של פרופ' אייל שיינר, שמונה כמומחה מטעם בית הדין על מנת לבחון האם מצבה הרפואי של התובעת בתאריכים 1.9.18 עד 21.10.18 הצדיק שמירת היריון כמשמעותה בחוק. על פי חוות הדעת, מצבה הרפואי של התובעת בין התאריכים 17.9.18 ליום 21.10.18 סיכן אותה או את עוברה, ולכן הצדיק שמירת היריון במועדים אלו.

2. בבית הדין התקבלו בקשות של התובעת ושל הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה. מטעמה של התובעת, לא ברור מחוות הדעת מדוע נקבע כי שמירת ההיריון מוצדקת רק מיום 17.9.18, ואילו מטעמו של הנתבע לא ברור מחוות הדעת מדוע מצבה הרפואי של התובעת היווה סיכון אשר הצדיק את שמירת ההיריון בתקופה שהוכרה על ידי המומחה.

3. ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.9.13). על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11). בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשות ובתגובות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי בית הדין יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שהתבקשו, גם אם לא בהכרח בנוסחן המקורי.

4.         לפיכך מתבקש כב' המומחה לענות על השאלות ההבהרה הבאות:

בחוות דעתך קבעת כדלקמן: "לאורך ההיריון היה אכן ממצא אובייקטיבי שהצדיק מנוחה שלמה בבית: הרניה מפשעתית, ספק כלואה, שהובילה לכאב חוזר. בהתאם ראיתי צורך בשמירת היריון. הצורך בשמירת היריון מבוסס על חוות דעת של מספר רופאים. הרופאים בהחלט מציינים בעיית תפקוד ועבודה יומיומית עקב כאב בשל הרניה. הכאבים הראו החמרה עם התקדמות ההיריון. לפי מכתב הרפואים לא התאפשר תפקוד סביב, והשתמשה בנוגדי כאב מדי יום. למיטב הבנתי מצבה הרפואי של התובעת בתקופה שבמחלוקת בין התאריכים 17.9.18... ועד 21.10.18 אכן סיכן אותה או את העובר".

בכל הנוגע לתקופה שלא אושרה, מיום 1.9.18 עד 16.9.18:

א. במסגרת ביקור שנערך ביום 5.9.18 נרשם כי ביום 21.8.18 נבדקה התובעת על ידי ד"ר וסקוביץ (כירורג בקופ"ח) עקב כאבי בטן סביב הטבור, וניתנה המלצה לשמירת היריון מיום 23.8.18.

האם נוכח תיעוד רפואי זה יש מקום לקבוע כי מצבה הרפואי של התובעת עוד בטרם תאריך 17.9.18 סיכן אותה או את עוברה והצדיק שמירת היריון?

בכל הנוגע לתקופה שאושרה, מיום 17.9.18 עד 21.10.18:

ב. האם נכון לקבוע כי המלצה בדבר "מנוחה שלמה" אין משמעה בהכרח כי קיים סיכון לאם או לעובר?

ג. האם נכון שהתיעוד הרפואי מלמד כי חלה החמרה במצבה של התובעת רק מיום 22.10.18?

ד. מדוע הקביעה "הרניה מפשעתית, ספק כלואה, שהובילה לכאב חוזר", משמעה כי התקיים מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר סיכן את התובעת או את עוברה? באיזה אופן היווה מצב רפואי זה סכנה לתובעת או לעוברה?

ה. האם נכון לומר כי מצבה הרפואי של התובעת התאים לאי כושר באישור תעודות מחלה רגילות?

5.         כב' המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה המפורטות בסעיף 4 דלעיל מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זו.

6.         שכרו של המומחה ישולם על ידי בית הדין כמקובל.

7. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 ימים להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

8.         החלטה על העברת שאלות ההבהרה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ט, (16 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.