1. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת, ע"ס של 8,880 ₪ עקב נזקים שנגרמו לרכושם כתוצאה מהצפה שנגרמה בביתם. סכום התביעה כולל תיקון הנזק למבנה בסך של 1,800 ₪ עבור תיקון נזקים ופירוק ארון שנפגע, וסך של 6,780 ₪ עבור ארון במקום הארון שנפגע. בנוסף התבקשו הוצאות התובעים.

1. לטענת התובעים, ביום 7/10/18 , כתוצאה מכשל במערכת ההשקיה , נגרמה הצפה שפגעה בקירות חדר השינה ובארון המותקן שם. התובעים טענו כי הנזק מכוסה תחת הפוליסה אולם הנתבעת, חברת הביטוח, מסרבת לפצותם.
2. התובעים טרם תיקנו את נזקיהם.
3. הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי נזקי התובעים נגרמו מנזק מים שאינו מכוסה תחת הפוליסה וכי התביעה הינה מנופחת. במכתב התשובה של הנתבעת לתובעים, קודם להגשת התביעה, טענה הנתבעת כי מבדיקתה עולה כי הנזקים שנגרמו הינם כתוצאה מתקלה במערכת המחשוב של מערכת ההשקיה של האדניות , כך שאינו נכלל תחת הפוליסה.
4. יצוין כי הנתבעת ערכה חוות דעת מטעמה , על ידי שמאי שביקר במקום, ובה העריכה את הנזקים בעלות של 8,000 ₪ לכינון ועלות של 5,200 ₪ לשיפוי.
5. בדיון שהתקיים ביום 17/6/19 , העידו התובעים כי התקלה לא הייתה במערכת המחשוב, כפי שטענה הנתבעת, אלא בברז חשמלי שמווסת את המים , צדו האחד מחובר לחשמל וצדו השני מחובר לצינוריות המים. לטענת התובעים, המחשב תקין עד היום, הברז החשמלי הוחלף. עוד העידו התובעים כי בכוונתם לבצע את התיקון ולהחליף את הארון ואף הציגו תמונות של הארון, מהן ניתן ללמוד באופן חד משמעי כי הארון התנפח כולו ויש צורך להחליפו. התובעים עדכנו כי גיל הארון בין 25-35 שנה.
6. התובעים העידו כי השמאי לא בדק את החלק התקול , נציג הנתבעת לא ידע להשיב האם נבדק החלק התקול על ידי השמאי, השמאי לא הגיע למתן עדות ולכן, מבחינת העובדות נשוא התיק, אני מקבלת את עדות התובעים במלואה ביחס למהות התקלה- ברז חשמלי שהתקלקל.
7. השאלה שמחלוקת אם כך היא, האם נזקי התובעים מכוסים תחת הפוליסה ואם מכוסים, מהו הפיצוי לו זכאים התובעים.
8. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובתנאי הפוליסה וכן בפסיקה הרלוונטית, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה הגדול.
9. הסעיף הרלוונטי בפוליסה, המורחבת, קובע כך-

השאלה העולה היא האם הברז החשמלי הלקוי עונה על ההגדרה של "התקני אינסטלציה" והתשובה לכך היא חיובית.

1. מקרה דומה מאד נידון בבית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 37257-07-16 פרץ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ. מקור ההצפה בתיק שם היה צינור המים המזין את בר המים של המקרר, אשר התנתק, וגרם להצפת הקומה התחתונה. גם במקרה שם הרחיב התובע שם את הפוליסה, אצל אותה חברת ביטוח ובית המשפט בחן את השאלה האם אותה הצפה מקיימת את התנאים בסעיף יא לפוליסה המורחבת, אשר צוטט לעיל.

וכך קבע בית המשפט שם-

"נראה שבמציאות בה אנו חיים יותר ויותר התקנים מודרניים כגון – ברי מים; מסנני מים למיניהם, התקנים לחימום וקירור נוזלים – מחליפים את ההתקנים הקלאסיים דוגמת הברז הפשוט, או שמתווספים אליהם. כך, ברוב הבתים המודרניים מותקנים ברי מים דוגמת "תמי 4", "מי עדן", "נביעות" ו"אלקטרה". עד כדי כך השימוש בברי מים ובמסנני מים כאלה נפוץ, שניתן לומר שהצנרת המזינה את אותם המתקנים הפכה ל"אינסטלציה של הדירה" המודרנית".

ובהמשך-

"לטעמי, גם על השאלה – האם הצינורות והצינוריות, היוצאים מתוך התקן אינסטלציה קבוע של הדירה (הצנרת הקבועה בקיר או ברזי "ניל" קטנים המותקנים בקיר בפתחים ייעודיים) והמתחברים לאותם מכשירים נחשבים לחלק מהתקני האינסטלציה – יש להשיב בחיוב. פרשנות זו היא פרשנות תכליתית אשר עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ועם המודרניזציה המאפיינת את חיינו ואין, בהכרח, חשיבות לשאלה אם הדייר היה מפרק את אותם צינורות ונוטל אותם עמו לדירה החדשה או שהיה משאירם בדירה הישנה.

כך, למשל, צינורות המחוברים מצידם האחד לצנרת הדירה הקבועה בקיר ומצידם האחר לניאגרה של שירותים, לברזים בדירה, למכונת כביסה, למדיח כלים, למקרר או לבר מים – נחשבים להתקני אינסטלציה של הדירה – עם או בלי קשר לשאלה אם סביר להניח שצינורות או צינוריות אלה יפורקו ויילקחו עם הדייר בעת עזיבתו את הדירה".

בית המשפט שם התייחס גם לפסק דין אחר, שניתן גם הוא בבית המשפט לתביעות קטנות (ת"ק 37890-07-12 חולי נ' איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ), אשר דחה תביעת מבוטח בגין נזקי הצפה וקבע כי גם לפי המבחן שנקבע בפס"ד חולי, עדיין נכלל הנזק תחת הפוליסה (שחלה כאמור גם במקרה שלנו) הואיל ו" גם המבחן המחמיר שנקבע בענין חולי הנזכר לעיל, עדיין הצינור עונה על הגדרת "התקן אינסטלציה" – מדובר בצינור המחובר מצידו האחד לצנרת הקבועה של הדירה, ומצידו האחר מחובר למסנן, יוצא ממנו, וממשיך למקרר".

1. עוד מצא בית המשפט הנכבד לציין בפסק הדין כי ביחס לניסוח תנאי הפוליסה (אשר כאמור זהים לתנאי הפוליסה במקרה שלפני) "קריאה של הוראות הסעיף הרלוונטי בפוליסה ב"עין שאינה משפטית" ומזווית ראיה של מבוטח סביר, מתיישבת עם פרשנות לפיה "התקן אינסטלציה בדירה" כולל גם את הצינורות המזינים מתקני מים חיוניים דוגמת ברזים; ניאגרות של שירותים; מכונות כביסה; מדיחי כלים; מקררים; וברי מים. הנתבעת – חברת הביטוח – היא שניסחה את סעיפי הפוליסה ואם רצונה היה להחריג צנרת חיונית זו, היה עליה לכלול החרגה מפורשת בפוליסת הביטוח. משלא עשתה כן, ומשעל פי החוק והפסיקה במקרים כאלה יש לנקוט בגישה פרשנית מרחיבה שהיא לרעת המנסח, הרי שגם בכך יש כדי לתמוך בקבלת התביעה (ראה סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; ועוד לפני התיקון לחוק – ע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו פ"ד מח(4) 70)"
2. בית המשפט שם הפנה לפסיקה נוספת התומכת בגישתו –

"11. גם פסקי הדין הבאים תומכים בגישה פרשנית זו –

בע"א (מחוזי ת"א) 39304-09-11 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ישפאר הום טק בע"מ ואח' (9.5.13) דובר בהצפה שנגרמה כתוצאה מ"התבקעות הצינורית בגב המקרר", כאשר מומחי הצדדים הסכימו כי "הכשל היה בצינורית ולא במקרר". במקרה זה – ובניגוד להתנהגות הנתבעת במקרה שלפניי – הסכימה חברת הביטוח הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא הנזקים שנגרמו לה, בהתאם לפוליסת הביטוח, והגישה תביעת שיבוב כנגד יבואנית המקרר ויצרנית הצינורית.

בת"ק (י-ם) 34071-09-14 עירן נ' איי די איי חברה לביטוח בע"מ (26.5.15) דובר בהצפה שנגרמה כתוצאה מ"צינור גמיש בין ברז ניל לברז מטבח, הנמצא בארון המטבח... אשר התבקע עקב בלאי". אמנם שם נדחתה תביעתו של התובע, ואולם היה זה בשל העובדה שהוא לא רכש הרחבה לפוליסת הביטוח, כפי שרכש התובע שלפניי, ועל כן, נקבע כי אין מדובר ב"שטפון או הצפה ממקור חיצוני", אלא ב"נזקי צנרת" אשר אינם מכוסים בפוליסה הסטנדרטית".

1. מצאתי מקום לצטט בהרחבה מפסק הדין "פרץ נגד הפניקס" משום הזהות בפוליסות המורחבות , אולם בעיקר היות וקביעת בית המשפט שם, מקובלת עלי לחלוטין על כל נימוקיה, לרבות פרשנות הפוליסה לטובת המבוטח.
2. במקרה שלנו, גם אם היה מדובר על תקלה במערכת המחשב, הרי שההצפה נגרמה כתוצאה מדליפת מים מתוך צינוריות ההשקיה כך שגם אז, על פי פסק דינו של בית המשפט שם, היה מקום לקבל את התביעה גם כאן. במקרה שלנו , מדובר על מקרה שהינו ברור עוד יותר מבחינת הגדרתו תחת "התקן אינסטלציה" לאור טענת התובעים, אותה קיבלתי במלואה, כי החלק התקול היה ברז, אמנם חשמלי, אבל עדיין ברז, שהוא התקן אינסטלציה לכל דבר ועניין.
3. גם ההגדרה שנקבעה בפס"ד חולי, התייחסה לחפץ אותו ניתן לקחת לבית אחר . אכן ברזים, באופן עקרוני, יכולים לעבור מבית לבית , אולם בפועל נדירים המקרים בהם מוכר בית לוקח עימו גם ברזים המותקנים בבית הנמכר ומדובר במקרים חריגים, שלא למשל כמו במקרה של מקרר, אליו התייחס בית המשפט בפס"ד חולי.
4. בנסיבות בהן מדובר בתקלה בברז, שגרם להצפה בבית התובעים (כאשר מרפסת ביתם הינה חלק בלתי נפרד מביתם), סבורני כי הברז הינו חלק מהתקני האינסטלציה ולכן הצפה הנובעת מתקלה בו, נכללת תחת הפוליסה המורחבת. מדובר בהצפה כתוצאה מדליפה של מים מתוך התקן אינסטלציה ולכן על הנתבעת לפצות את התובעים בגין ההצפה.
5. לעניין הנזק, אין להתעלם מהעובדה כי הארון שניזוק הינו ארון ישן, אין גם להתעלם מהעובדה כי לאור התמונה שהוצגה בדיון (ת/2) לא ניתן לתקן את הארון (והדבר אף לא נטען על ידי השמאי מטעם הנתבעת), כך שהתובעים יקבלו כעת ארון חדש . מנגנון הפיצוי בדיני הנזיקין מתייחס לכך כי יש להשיב את המצב לקדמותו מבחינת הניזוק , ולא לפסוק לו פיצוי העולה על נזקיו בפועל ולכן יש לשקלל את העובדה כי הארון הינו ארון ישן בעת והתובעים אינם זכאים לקבת פיצוי בשווי של ארון חדש. לאור זאת, מצאתי כי יש מקום להפחית סך של 30% עבור בלאי, בהתאם לשווי הארון שאושר על ידי הנתבעת בחוות הדעת מטעמה (שההבדל בינו לבין הצעת המחיר מטעם התובעים, מזערי).
6. לעניין תיקוני הנזקים, מצאתי כי יש לקבל את הצעת המחיר שהציגו התובעים, זאת לאור העבודה הכרוכה בפירוק הארון ופינויו מבית התובעים ולאחר מכן לבצע תיקוני צבע בהתאמה.
7. לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 6,700 ₪ בצירוף אגרת בית המשפט בסך של 88 ₪ ובצירוף סך של 1,000 ₪ עבור הוצאות שני התובעים.

התשלום ישולם לתובעים תוך 30 יום מהיום.

רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ט, 19 יוני 2019, בהעדר הצדדים.