25 מרץ 2019

לפני:

כב' השופטת יפה שטיין

החלטה

1. זוהי החלטה בבקשת הנתבעת להורות לתובע להפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה למקרה בו תדחה תביעתו.
2. לטענת הנתבעת מדובר בתביעה חסרת בסיס עובדתי ומשפטי היות והנתבעת שילמה לתובע את כל זכויותיו במהלך תקופת עבודתו. לא זו בלבד, התובע נותר חייב לנתבעת סך של 14,277 ₪. מכיוון שמדובר בתביעת סרק שמטרתה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת יש להטיל על התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת שכן במידה ותדחה תביעתו לא יהיה לה ממי להפרע.
3. התובע לא הגיב לבקשה על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן.
4. לאחר שבחנתי את טענות הנתבעת ואת כלל החומר שבתיק, ואף שלא התקבלה תגובת התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, והכל כפי שיפורט להלן.
5. המסגרת הנורמטיבית לעניין הפקדת ערובה קבועה בתקנה 116א'(א') לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1992:

"(א') שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

1. בע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu (מיום 6.7.03 [פורסם בנבו]) נקבע על ידי כב' השופטת (כתוארה דאז) נילי ארד, כי :

"מושכלות ראשונים לנו מקדמת דנא, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני כל, ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו, והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא... לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות הגישה לערכאות, הקים המחוקק את החריג לו, בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי... הוראתה של התקנה מכוונת למניעת הגשתן של תביעות סרק וממנה נגזרים השיקולים והמשקלות להטלת החיוב במתן ערובה: השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בתביעה, ולו יינתן המשקל המכריע "... במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים"; השיקול המִשְנִי במעלה הוא יכולת גביית הוצאות הנתבע מהתובע. אל מול אלה עומד השיקול כבד המשקל של ההיענות לבקשה להטלת ערובה, והוא שמא, מפאת עוניו יידחה התובע משעריו של בית המשפט..."

1. יפים דבריו של כב' הנשיא (כתוארו דאז) סטיב אדלר בעניין אבו נסאר הנ"ל, אשר קבע: "...מעטים ונדירים המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה כדי לקבל את יומו בבית הדין."
2. מהמפורט לעיל, אנו למדים כי בבוא בית הדין לתת החלטה בבקשה להפקדת ערובה, עליו לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל דין שכנגד לגבות את הוצאותיו, ככל והתביעה כנגדו תידחה, כשחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע הינו בבחינת הליך המתקיים במקרים "מעטים ונדירים".
3. מעיון בכתב התביעה על נספחיה לא עולה כי מדובר בתובענה חסרת בסיס. מדובר בעניינו בתביעה למימוש שכר עבודה וזכויות סוציאליות המגיעות לתובע לכאורה בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת ובסיומה. מכל מקום, בשלב זה של ההליך, לא ניתן לקבוע כי סיכויי הצלחתו של התובע הינם קלושים עד שיצדיקו את חיובו בהפקדת ערובה.
4. יתרה מכך, הנתבעת בבקשתה לא הציגה בדל ראיה לטענתה כי לא תוכל להפרע מהתובע במידה ותדחה תביעתו.
   
5. סוף דבר:

הבקשה להפקדת ערובה – נדחית.

משלא התקבלה תגובת התובע – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, (25 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.