לפני שתי בקשות מטעם הנתבעת בנושא גילוי ועיון במסמכים.

רקע

1. עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד שהוגשו בקשר עם ביצוע פרויקט תמ"א 38 ברחוב צאלים 10 בחולון (להלן: "הפרויקט").
2. התובעת (והנתבעת שכנגד), חברת עמרם דהאן קבלן בניין בע"מ (להלן: "התובעת") היא קבלן קונסטרוקציה שלד; הנתבעת (והתובעת שכנגד), חברת גל אריאל בניה והשקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת"), היא חברה בתחום הנדל"ן המשמשת כקבלן ראשי בפרויקט.
3. ביום 19.2.18 התקשרה התובעת עם הנתבעת בהסכם שכותרתו "הסכם לביצוע עבודה קבלנית", ובמסגרתו נקבעו הוראות שונות בקשר עם ביצוע הפרויקט (להלן: "ההסכם").
4. לימים ולאחר שהחלו העבודות באתר, התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים. לטענת התובעת, לאחר שבוצעו העבודות המאסיביות המרכזיות הנדרשות בגדרי הפרויקט, החלה הנתבעת לנסות ולשנות את תנאי ההסכם בין הצדדים, ובתוך כך ניסתה להעביר את העבודות לקבלן המשנה, להכתיב את זהות הפועלים שיעבדו אצל התובעת וכיוצא באלה. מנגד, סברה הנתבעת כי התובעת איננה עומדת בתנאי ההתקשרות ובלוחות הזמנים של הפרויקט.
5. בשלב כלשהו נפגשו הצדדים על מנת לפתור את המחלוקות ואף סיכמו ביניהם את תנאי המשך ההתקשרות (סיכום אשר הועלה על הכתב), אולם סיכום זה לא החזיק מעמד וביום 26.8.18 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב שכותרתו "הודעה על סיום התקשרות והפסקת ביצוע העבודות לצמיתות". התובעת השיבה למכתב זה ביום 28.8.18 ובמסגרתו דחתה את טענות הנתבעת ושטחה את טענותיה כלפיה.
6. ביום 28.11.18 הגישה התובעת את התביעה דנא ובמסגרתה עתרה לחייב את הנתבעת בסכום התביעה ע"ס 1,540,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל התנהלות הנתבעת (ובהם הוצאות רכישת חומרים וציוד, הוצאות מימון, פגיעה בשמה הטוב של התובעת ועוד).
7. הנתבעת מצדה דחתה את טענות התובעת וטענה, בין היתר, כי התקשרה עם התובעת בהסכם על יסוד הצהרותיה ומצגיה שלפיהם היא מסוגלת לבצע את הפרויקט, אולם לימים התברר כי אין לתובעת את האמצעים ואת הניסיון לביצוע הפרויקט; כי מר לואי בדרון, שהיה איש המקצוע מטעם התובעת ושעמו נכרת ההסכם, נטש את הפרויקט כבר בתחילתו; כי הנתבעת נאלצה לרכוש ציוד וחומרים ולקזז את עלותם מהתובעת ואף הקדימה תשלום על מנת לסייע לה, וכי בשלב מסוים פיגרה התובעת בתשלום לפועלים אשר פתחו בשביתה ואילו הנתבעת נאלצה לשכור פועלים חלופיים ולשלם להם על בסיס יומי על מנת למנוע עיכובים נוספים בפרויקט.
8. עוד לטענת הנתבעת, גם לאחר שהצדדים הגיעו להבנות (כפי שצוין לעיל), התנערה התובעת מהתחייבויותיה וזאת על רקע סכסוך עם קבלן המשנה, ולטענת הנתבעת, בשלב מסוים אף הגיעו לאתר גורמים עבריינים מטעם התובעת. לפיכך, לטענת הנתבעת, לא נותרה לה ברירה אלא לסיים את ההתקשרות ולשכור את שירותיו של קבלן המשנה כדי לסיים את העבודות.
9. על רקע זה, הגישה הנתבעת גם תביעה שכנגד ובמסגרתה עתרה לחייב את התובעת (הנתבעת שכנגד) בסכום התביעה ע"ס 1,771,104 ש"ח בשל הנזקים שנגרמו לה לכאורה בשל התנהלות התובעת (הכוללים תשלום לפועלים עד להתקשרות עם קבלן המשנה, רכש חומרים וציוד ועוד).
10. הצדדים ניהלו הליכים מקדמיים ובתוך כך, הגישה הנתבעת שתי בקשות בנושא גילוי ועיון במסמכים. אדון בהן להלן.

דיון

הבקשה הראשונה

1. במסגרת ההליכים המקדמיים שניהלו הצדדים, מסר מר עמרם דהאן מטעם התובעת תצהיר גילוי מסמכים, שבמסגרתו נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים: "בחזקת התובעת, הנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") או בשליטתה מצויים המסמכים דלקמן, הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בתיק דנן: כתבי בי-דין על נספחיהם, הקלטות, תמונות, תעודת רשם קבלנים, אישור משרד העבודה להעסקת עובדים זרים, הודעות לעירייה מכתב משרד העבודה" (ההדגשה שלי).
2. ביום 4.8.19 שלח ב"כ הנתבעת מכתב דרישה לב"כ התובעת ובו כתב, בין היתר, כי התובעת התבקשה לאפשר לנתבעת לעיין בהקלטות אשר גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה ולא עשתה כן, ודרש בשנית להעמידן לעיון הנתבעת.
3. לאחר שדרישתה זו לא נענתה, הגישה הנתבעת ביום 11.12.19 את הבקשה דנא, אשר הוכתרה בכותרת "בקשה לפי סעיף 114 (א) לתקסד"א" ובמסגרתה ביקשה הנתבעת להורות כי התובעת לא תהיה רשאית לעשות שימוש בהקלטות ובתמלילי ההקלטות אשר לא נמסרו לעיון הנתבעת, כראיה בתביעה דנא. בנוסף עתרה הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד.
4. מנגד, טענה התובעת בתשובתה כי בקשת הנתבעת היא מוקדמת היות שתחולתה של תקנה 114 (א) היא בשלב הראיות ולא בשלב הליכי העיון והגילוי ולכן יש לדחות את הבקשה. בנוסף, ציינה התובעת בתשובתה כי "עם זאת, ולגופו של עניין, ועל מנת לקדם העניין שכן התובעת מעוניינת לקדם קבלת תביעתה, מותירה היא את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט". זה המקום לציין כי הנתבעת הגישה תגובה לתשובה ובה חזרה על טענותיה שנטענו בבקשה.
5. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמה, גילתה התובעת כי קיימות ברשותה הקלטות הנוגעות לנושאים השנויים במחלוקת בתביעה דנא, וגילוי זה נעשה ללא הסתייגות, כלומר לא נטען כי קיים טעם לאי גילוי הקלטות (למשל משום שחל עליהן חיסיון וכיוצא באלה).
6. על כן, והגם שהנתבעת לא ביקשה לקבל צו שיורה לתובעת למסור לעיונה את הקלטות או התמלילים (אם כי ממילא עומדת לנתבעת זכות עיון במסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים ללא הסתייגות), אלא ביקשה לקבוע כי התובעת לא תהיה רשאית לעשות שימוש בהקלטות או בתמליליהן כראיה בתיק דנא, סבורני כי יש להיעתר למבוקש.
7. תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה". התקנה נוקטת בלשון "תצהיריו" ולא מפרטת האם מדובר בתצהירי עדות ראשית, תצהירי גילוי מסמכים או תצהירים אחרים, ועל כן הדעת נותנת כי האמור בתקנה זו חל גם על תצהירי גילוי מסמכים.
8. בנוסף, תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים", וכאמור, הוכח כי הנתבעת פנתה לתובעת ביום 4.8.19 בדרישה כי תעמיד לעיונה את הקלטות אשר גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, והנתבעת לא נעתרה לדרישתה.
9. לפיכך, משעה שהנתבעת לא נעתרה לדרישת התובעת לעיין בהקלטות שגולו (ללא הסתייגות, כאמור) בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, ומשעה שבתשובה לבקשה הותירה הנתבעת את ההכרעה בעניין זה לשיקול בית המשפט, אני נעתר למבוקש וקובע כי הנתבעת לא תהיה רשאית לעשות שימוש בהקלטות או בתמליליהן כראיה בתביעה דנא. ודוק: אין ממש בטענת התובעת שלפיה הבקשה דנא היא מוקדמת וכי העת לדון בה, במידת הצורך, תהיה בשלב הגשת הראיות, היות שאנו מצויים בתום שלב ההליכים המקדמיים ובפתח שלב תצהירי העדות הראשיים והמועד להכריע בבקשות מסוג זה הנו עתה.
10. סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת, הנתבעת איננה רשאית לעשות שימוש בהקלטות או בתמלילי ההקלטות כחלק מראיותיה במשפט זה.

הבקשה השנייה

1. ביום 12.12.19 הגישה הנתבעת בקשה נוספת שהוכתרה בכותרת "בקשה לפי סעיף 116 לתקסד"א" ובמסגרתה עתרה לקבל צו לעיון והעתקת מסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעת אך לא הועמדו לעיון הנתבעת, בטענה שהם אינם רלוונטיים וכי מדובר במסע דיג פסול מצדה של הנתבעת. אדון במסמכים להלן.
2. סעיף 1ב' לדרישה - תקנון החברה (הכוונה לחברת עמרם דהאן – התובעת) – לטענת התובעת, מדובר במסמכי יסוד פנימיים של החברה שאינם רלוונטיים לבירור התביעה. מנגד טענה הנתבעת כי אין לקבל את הטענה כי מדובר בעניינים פנימיים של החברה וכי המסמך רלוונטי היות שלטענתה ".. התנהלות המשיבה (והעובדה שהיא הצהירה הצהרות כוזבות והתחייבה לבצע פרויקט שלא לפי מידתה) גרמו וממשיכים לגרום למבקשת לנזקים כספיים עצומים ונזק לשמה הטוב" (סעיף 10 לתגובה לתשובה).
3. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להידחות. לא ברור כיצד תקנון התובעת רלוונטי לבירור התביעה או לבירור טענת הנתבעת שלפיה הפרויקט היה "גדול על מידותיה" של התובעת, וממילא אין בתקנון החברה (שהוא רובו ככולו מסמך פורמאלי), כדי לשפוך אור על הפרויקט הספציפי מושא התביעה דנא.
4. סעיף 1ג' לדרישה - הסכם מייסדים של החברה – טענות הצדדים לגבי מסמך זה הן אותן הטענות אשר נטענו באשר לתקנון החברה, כפי שפורט לעיל.
5. דין הבקשה בהקשר זה להידחות מן הטעמים שפורטו לעיל בנוגע לתקנון החברה. לא ברור כיצד הסכם המייסדים של החברה עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה, מה גם שהסכם מסוג זה, מעצם טבעו, איננו עוסק במישרין או בעקיפין בפרויקט ספציפי כי אם ביחסים הפנימיים בחברה, וממילא הנתבעת לא הסבירה כיצד עשוי מסמך זה לסייע לברר את המחלוקות בתביעה דנא.
6. סעיף 1ז' לדרישה - אישור על מועד פתיחת חשבון בנק לחברה ­– טענות הצדדים ביחס למסמך זה הן אותן הטענות אשר נטענו באשר לתקנון החברה ולהסכם המייסדים, כמפורט לעיל.
7. דין הבקשה בהקשר זה להידחות מן הטעמים אשר פורטו ביחס לשני המסמכים הנ"ל. לא ברור כיצד אישור בדבר פתיחת חשבון הבנק של התובעת הוא רלוונטי לבירור התביעה (והנתבעת גם לא הסבירה מדוע יש צורך במסמך זה).
8. סעיף 1ח' לדרישה - תדפיסי בנק המעידים כי עובר ליום חתימת ההסכם, לחברה הייתה יכולת כספית לביצוע העבודות שהתחייבה בהסכם – בכל הנוגע למסמכים אלה, טענה התובעת כי מדובר במסמכים פנימיים שאינם רלוונטיים וכי חלים עליהם חיסיון וסודיות מסחרית.
9. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל באופן חלקי. ראשית, המסמכים המבוקשים אינם כפופים לחיסיון, מה גם שחיסיון בנקאי הוא של הבנק כלפי הלקוח ולא להפך; שנית, התובעת היא מי שיזמה את הגשת התביעה כנגד הנתבעת ואילו אחת מטענות ההגנה המרכזיות של הנתבעת היא כי התובעת התקשרה בהסכם תוך הצגת מצג שווא שלפיו יש לה את היכולת הכלכלית לבצע את הפרויקט; לפיכך, על התובעת לאפשר לנתבעת להוכיח טענה זו באמצעות גילוי מסמכים רלוונטיים.
10. עם זאת, ברור כי האופן שבו נוסחה הדרישה איננו מתאים להליכי גילוי ספציפיים שכן הגילוי המבוקש הוא רחב מאוד ולא נתחם בפרקי זמן כלשהם, שכן הנתבעת ביקשה לקבל לעיונה תדפיסי בנק "עובר ליום חתימת ההסכם". לפיכך, אני מחייב את התובעת לגלות לנתבעת את דפי החשבון מחשבונות הבנק של התובעת לתקופה 1.1.18 עד 19.2.18.
11. סעיף 1ט' לדרישה - תדפיסי בנק המעידים ומאשרים כי לחברה הייתה היכולת הכספית לעמוד בהתחייבויותיה בין החודשים פברואר לאוגוסט לשנת 2018­ – לטענת התובעת, תדפיסי הבנק המבוקשים אינם רלוונטיים משום שהנתבעת אמורה הייתה לקבל את התמורות לפי התקדמות הבניה, כך שהיכולת הכספית של התובעת בין החודשים פברואר ועד אוגוסט איננה רלוונטית.
12. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להידחות. במה דברים אמורים?
13. כאמור, הנתבעת טענה שתי טענות מרכזיות: האחת, כי התובעת הציגה בפניה מצגי שווא שלפיהם יש לה את היכולות הכלכליות והמקצועיות לבצע את הפרויקט; והשנייה, כי התובעת הפרה את ההסכם, בין היתר בכך שלא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות (למשל בדמות תשלום לפועלים, רכישת ציוד וכיוצא באלה).
14. בכל הנוגע לטענה הראשונה בדבר מצגי התובעת, הרי שמדובר במצגים שהוצגו לפני שנכרת ההסכם ביום 19.2.18. לפיכך, מצבה הפיננסי של התובעת בסמוך לפני ההתקשרות, עשוי להיות רלוונטי לבירור טענת הנתבעת בדבר מצגי שווא לכאורה שהציגה התובעת בנוגע למצבה הפיננסי לפני ההתקשרות בהסכם, ועל כן יש אמנם לגלות את תדפיסי חודש פברואר 2018, עד 19.2.18 בלבד. תדפיסים אלה כבר הורותי על גילויים בסעיף הקודם.
15. מנגד, מצבה הפיננסי של החברה לאחר ההתקשרות בחוזה, כבר איננו רלוונטי לטענת מצגי השווא אשר מתייחסת למצגים שניתנו לפני ההתקשרות החוזית שנערכה כאמור ביום 19.2.18. על כן אין מקום בהקשר לטענה זו לגלות תדפיסי חשבון מעבר ל-19.2.18.
16. באשר לטענה השנייה, בדבר הפרת ההסכם על ידי התובעת בכך שהתובעת לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות, הרי שאין נפקא מינה אם מצבה הפיננסי של התובעת לאחר ההתקשרות בהסכם היה טוב אם לאו, שכן ככל שיתברר שהתובעת הפרה את התחייבויותיה הכספיות כפי שעוגנו בהסכם, הרי שיהיה עליה לשאת בנזקי ההפרה, ללא קשר למצבה הפיננסי במהלך תקופת הפרויקט.
17. על כן, הבקשה נדחית רובה ככולה כשתדפיסי פברואר 2018 עד 19.2.18 ממילא כבר הוריתי על גילויים בסעיף הקודם.
18. סעיף 1י' לדרישה – מסמכים בקשר לערבים של התובעת למילוי כל התחייבויותיה – התובעת התבקשה לגלות מסמכים בנוגע לערבים של התובעת למילוי כל התחייבויותיה, אך לטענתה המידע איננו רלוונטי לבירור התביעה וכי הנתבעת לא הציגה את מקור הדרישה הלא ברורה בהקשר זה.
19. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להידחות. לא ברור על אילו ערבים מדובר ולמה הכוונה ב"מילוי כל התחייבויותיה" של התובעת, וככל שכוונת הנתבעת היא לערבים שהעמידה התובעת ביחסיה מול הבנק, מידע זה איננו רלוונטי לבירור התביעה שכן אינו רלוונטי גם לא לטענה אודות המצג שהציגה התובעת ביחס למסוגלות שלה לקיים את ההסכם ולבצע את העבודות, מה גם שאין בכתב ההגנה או בתביעה שכנגד טענה כלשהי בעניין ערבים של התובעת להסכם שבינה ולבין הנתבעת. על כן, הבקשה בהקשר זה נדחית.
20. סעיף 1י"א לדרישה - הסכמים של החברה עם לקוחות אחרים לתקופה שבין 1.1.18-31.12.19 – לטענת התובעת מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים לבירור התביעה דנא וכי רשימת הלקוחות של התובעת עולה כדי סוד מסחרי ולכן אין לגלותם. מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת הצהירה במסגרת ההסכם כי יש לה ניסיון בביצוע פרויקטים בהיקפים כפי הפרויקט מושא התביעה דנא וכי הדרך להוכיח כי הצהרות התובעת היו כוזבות היא רק באמצעות חשיפת הסכמים עם לקוחות אחרים.
21. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל, וזאת מטעמי הנתבעת. המסמכים המבוקשים עשויים להיות רלוונטיים לבירור המחלוקות בתביעה דנא ועל כן יש לגלותם. עם זאת, במקרים מסוימים עשויה רשימת לקוחות להוות סוד מסחרי, ועל כן אני מתיר לתובעת להעמיד לעיון הנתבעת עותק של ההסכמים הנ"ל כאשר שמות הלקוחות וסכומי ההתקשרות (אשר עשויים אף הם להוות סוד מסחרי) מושחרים.
22. סעיף 1י"ב לדרישה - הסכם הלוואה מספר 807901 שנטלו עמרם ומרטין דהאן בשנת 2018 מחשבונם הפרטי המתנהל בבנק מזרחי טפחות שמספרו 030/564638; וכן סעיף 1י"ג לדרישה - הסכם הלוואה מספר 625201 שנטלו עמרם ומרטין דהאן ביום 8.9.2016 מחשבונם הפרטי המתנהל בבנק מזרחי טפחות שמספרו 030/564638 – בכל הנוגע לשני מסמכים אלה, טענה התובעת כי מר דהאן ורעייתו אינם צד לתביעה דנא וכי המידע המבוקש בחלקו איננו מתייחס לתקופה הרלוונטית לתביעה וכי המידע המבוקש הוא מידע פרטי החוסה תחת סודיות וחסינות וכי אין כל עילה לחשיפתו.
23. מנגד טענה הנתבעת כי התובעת עצמה צירפה לכתב התביעה מטעמה את המסמכים הנ"ל, באופן חסר, ועל כן עליה לגלות את המסמכים הללו במלואם.
24. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. התובעת צירפה לוחות סילוקין של ההלוואות ע"ש עמרם ומרטין דהאן במסגרת הוכחת סכומים שהיא זכאית לקבל חזרה מהנתבעת כמפורט בסעיף 10.1 לתביעה. אם התובעת עותרת אפוא לחייב את הנתבעת בתשלומי הריבית של הלוואות אלה, ואף צירפה לוחות סילוקין שלהן, רשאית הנתבעת לבקש גילוי ועיון בהסכמי ההלוואות, שמא יימצא מידע שם בנוגע למטרת ההלוואות או לצורך קבלת כל מידע אחר שעשוי להיות רלוונטי.
25. סעיף 1י"ד - תדפיס חשבון בנק המעיד על העברות כספי הלוואות (בגין שתי ההלוואות) מחשבונם הפרטי של דהאן עמרם ונטלי, לחשבון החברה, ומועד העברות הכספים – טענות הצדדים ביחס למסמך זה הן אותן הטענות אשר נטענו באשר לשני המסמכים הנ"ל בקשר עם הסכמי ההלוואה שנטלו מר עמרם דהאן ורעייתו.
26. מאותם הטעמים אשר פורטו לעיל בנוגע לסעיפים 1י"ב-י"ג לדרישת הנתבעת, אני מקבל את הבקשה גם בעניין זה.
27. סעיף 1 ט"ו לדרישה - אסמכתאות המעידות על ביצוע פרויקטים אחרים על ידי החברה, בהיקף דומה לפרויקט בצאלים 10 בחולון – לטענת התובעת, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים וכי מדובר במסמכים שהם בגדר מידע פנימי וסוד מסחרי. לטענתה, הנתבעת התקשרה עם התובעת לאחר שביררה על אודותיה והחליטה שהיא מתאימה לצרכיה ועל כן אין מקום להורות על הגילוי האמור.
28. לאחר עיון, נחה דעתי כי הדין הבקשה בהקשר זה להתקבל. כאמור, אחת הטענות המרכזיות של הנתבעת היא כי התובעת הציגה לפניה מצג שלפיו היו לה את היכולות, הידע והניסיון לבצע את הפרויקט מושא התביעה דנא, כאשר בפועל מדובר היה במצג שווא. לפיכך, ברור כי מידע באשר לניסיונה של התובעת בביצוע פרויקטים בסדר גודל דומה הוא רלוונטי לבירור התביעה דנא ועל כן יש לגלות את המסמכים המבוקשים.
29. עם זאת, אני מתיר לתובעת להשחיר את שמות הלקוחות, שכן הם עשויים להוות סוד מסחרי ויש בהם משום חשיפת מידע של צדדי ג'. לגבי סכומי ההתקשרות, אלה רלוונטיים אמנם, אולם בהתחשב בסודיות הגלומה בהם, גם לתובעת וגם לצד השני, ומנגד בהתחשב בכך שניתן לקבל מידע לגבי שווי הפרויקט בקירוב משאר פרטי ההסכם, היינו מתיאור הפרויקט והעבודות הנדרשות, ניתן להשחיר גם אותם.
30. סעיף 1ב' לדרישה הנוספת (מיום 27.8.19) - העתק ההודעה שהועברה על ידי התובעת/ נתבעת שכנגד ו/או על ידי התובעת למשרד התעשייה והמסחר ותעסוקה על מינויו של עמרם כמנהל עבודה באתר קריניצי 102-104 ברמת גן – לטענת הנתבעת, מדובר במסמך רלוונטי היות שמר דהאן נטש את האתר של הנתבעת והחל לעבוד בחברה המבצעת את הפרויקט ברחוב קריניצי, וכי במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמה, טענה התובעת כי המסמך מצוי אצל הנתבעת, ועל כן יש בכך משום הכרה ברלוונטיות של המסמך.
31. מנגד טענה התובעת כי מר דהאן לא נטש את האתר אלא סולק שלא כדין, כי המידע המבוקש הוא מידע שניתן להשיגו באתר משרד התעשייה והמסחר וכי התובעת לא הסבירה כיצד המסמך רלוונטי לבירור התביעה דנא. עוד לטענת הנתבעת, תשובתה שלפיה המסמך מצוי אצל התובעת נעשתה בתום לב היות שכך זכרה התובעת.
32. לאחר עיון נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. לא ניתן בשלב זה לשלול את הרלוונטיות של המסמך לבירור התביעה דנא ועל כן יש לגלותו, ובפרט משעה שלטענת התובעת ניתן להשיג את המסמך בנקל. על כן, אני מורה לתובעת להעמיד מסמך זה לעיונה של הנתבעת.
33. סיכומו של דבר – התובעת תגלה בתצהיר כדין ותעמיד לעיון הנתבעת את המסמכים כפי שנקבע לעיל, וזאת עד ליום 1.3.20.
34. ככל שיהיה צורך בהגשת בעקבות מילוי החלטתי זו, יש להגישה עד ליום 15.3.20. התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 18.3.20.

סוף דבר

1. תוצאות הבקשות הן כפי שפורט לעיל. בנסיבות, התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות הבקשות בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ד טבת תש"פ, 21 ינואר 2020.