הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק פסק דין של פשרה עם "תקרה" ו"רצפה"-בין תשלום סך של 538,265 ₪ ( כפי שנקבע ע"י מומחה בית המשפט) לבין תשלום סך של 900,000 ₪ ( בהמלצת בית המשפט ) -לפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984.

בית המשפט הסביר לבעלי הדין ולב"כ את משמעות הסכמתם, דהיינו, שאין בית המשפט חייב לנמק את פסק הדין, ומשפסק בית המשפט על דרך הפשרה, הסיכוי לדיון בערעור קלוש שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן.

למען הסר ספק מובהר, כי אין בפסק דין זה שניתן כאמור לפי סעיף 79א, משום קביעת ממצאים או קביעות בעניין מהימנות.

בית המשפט חזר ועיין בכתבי הטענות, בכל הנספחים להם, בפרוטוקולי הדיונים, תצהירי הצדדים כולם והמסמכים שצורפו להם, והסיכומים שהוגשו ע"י הצדדים.

על יסוד אלה אני פוסקת, כי לסילוק מלא ומוחלט של התביעה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 800,000 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה אצל הנתבעת, שאם לא כן הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

מורה על השבת האגרה בהינתן כי פסק הדין ניתן על דרך הפשרה ובהינתן כי לא נשמעו ההוכחות, קרי מורה על השבת האגרה למעט אגרת מינימום.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.