טוען...

פסק דין שניתנה ע"י תמר בזק רפפורט

תמר בזק רפפורט04/03/2020

לפני

כב' השופטת תמר בזק רפפורט

עותר

אייל לביא

באמצעות ב"כ עו"ד אילן בומבך

נגד

משיבים

1.מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל

באמצעות ב"כ עו"ד אחוה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

2.עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

באמצעות ב"כ עו"ד דניאל גלס

פסק דין

  1. עניינה של העתירה שלפני בהחלטות המשיבה 1 לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק), בבקשה שהגיש העותר לקבלת מידע ביחס לנכסים המצויים בעמק התימנים ובדרך שורק בירושלים.
  2. המשיבה 1 טענה כי לא היה כל פגם בהחלטותיה שכן המידע שלא הועבר לעיונו של העותר עניינו מידע שגילוי מהווה פגיעה בפרטיות שאין לגלותו בהתאם להוראות סעיף 9(א)(3) לחוק. המשיבה 2 הודיעה המידע המבוקש נוצר על ידי המשיבה 1 ומצוי בידה ומכאן שהמשיבה 1 היא הגורם המוסמך להשיב לבקשת העותר. על כן הודיעה המשיבה 2 שהיא מצטרפת לעמדת המשיבה 1.
  3. ביום 20.1.2020 הודיעה המשיבה 1 כי המידע שהתבקש על ידי העותר נמסר, ומכאן שהעתירה מיצתה את עצמה.
  4. במסגרת תשובתו מיום 26.1.2020, טען העותר כי העתירה לא מיצתה את עצמה מאחר שלאחר העיון במידע שנמסר, מצא העותר שבדעתו לקבל הסכמי פשרה נוספים, שנחתמו לכאורה בין המשיבה 1 לבין משפחות חרפוף, סעדי ועמר (להלן – המידע החדש). העותר הסביר כי בכוונתו לפנות לממונה על חופש המידע אצל המשיבה 1, וככל שלא יגלה את המידע החדש, יבקש העותר לגלות את המידע במסגרת העתירה דנן.
  5. דיון
  6. לאחר שעיינתי במסמכים שהגישו הצדדים ובפרוטוקולי הדיונים שנערכו לפני, ולאור עמדת העותר כפי שמשתקפת מהמסמכים האחרונים שהגיש כי טענותיו כעת מתמצות ביחס למידע החדש, מצאתי כי העתירה מיצתה את עצמה.
  7. לא מקובלת עלי עמדת העותר כי המידע החדש נכלל במסגרת העתירה שלפני. לשיטת העותר, המידע שהתבקש בכתב העתירה נגע לאזור עמק התימנים ועמק שורק ולכן ניתן להכליל את המידע החדש בגדרו. עוד תומכת במסקנתו, לשיטתו, העובדה כי בכתב העתירה התבקש מבית המשפט ליתן כל סעד אחר או נוסף אשר ייראה לבית המשפט צודק וראוי בנסיבות העניין.
  8. ואולם, עמדתו זו של העותר מתעלמת מההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים לפני ביום 1.4.2019, לפי הצעת בא כוח העותר, כי המידע שהתבקש יינתן ביחס לנכסים שייסמן בא כוח העותר על גבי מפה של האזור. למיטב הבנתי, אין בפי העותר טענה כי המידע החדש היה צריך להימסר בטרם פנייתו החדשה לממונה על חופש המידע כאמור, ומכאן שאכן מדובר במידע חדש שאינו נכלל המסגרת כתב העתירה.
  9. אשר להפניית העותר לדברים שנרשמו מפי בית המשפט בעמ' 7 שו' 12-13 לפרוטוקול הדיון מיום 4.7.2019 – לא מדובר בהחלטה שיפוטית שהרחיבה את גדרי ההליך שלפני מעבר להסכמות דיוניות וכתבי הטענות. הדברים נועדו להבהיר שיש להפנות בקשות המשך ביחס למידע לממונה על חופש המידע. נראה כי סיפת הדברים כיוונה לבאר שאין באמירה שיש לפנות לממונה על חופש המידע כדי להרחיב את גדרי ההליך כאמור, ובוודאי לא לקביעת מתווה לקבלת מידע נוסף במסגרת הליך זה.
  10. בנסיבות אלה, משהמידע החדש אינו נכלל בגדר ההליך שלפני ובכך מתמצות טענות העותר עתה – הדיון בעתירה התייתר. אם כן, דין העתירה להימחק איפוא.
  11. באשר לפסיקת הוצאות, אף שהעותר נדרש לעתירה על מנת לקבל חלק מהמידע המבוקש, בהתחשב בהתנהלות העניינית מאוד מצד המשיבה 1 במהלך ההליך ובהתחשב בכך שביחס לחלק מהמידע שהתקבל לא היה מנוס מהליך משפטי, תישא המשיבה 1 בהוצאות העותר בסך 5,000 ₪ בלבד.

ניתן היום, ח' אדר תש"פ, 04 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.