לפני בקשת הנתבעת 1, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") להורות על העברת התביעה כנגדה (מכוח פוליסה מספר )14827310 לבית הדין לעבודה וזאת בשים לב לרע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלוני (2016) ולאור העובדה שמדובר בפוליסה שהינה ביטוח פנסיוני.

1. בכתב התביעה המתוקן, שהינו על סך 717,500 ₪, נטען כי בעקבות תאונת עבודה שאירעה לתובע ביום 11.12.15, בעודו נמצא בתחומי רוסיה במסגרת עבודתו, איבד התובע את כושר עבודתו וכן נגרמה לו נכות צמיתה.

2. הנתבעת 1, מגדל חברה לביטוח בע"מ, הינה מי שביטחה את התובע בהתאם לפוליסה שמספרה 14827310 (פוליסת ביטוח חיים הכוללת כיסויים בגין אובדן כושר עבודה ונכות) (להלן:- "פוליסת ביטוח החיים") וכן במסגרת פוליסת נסיעות חו"ל שמספרה 46123215/15 (להלן:- "פוליסת חו"ל").

3. הנתבעת 2 הינה סוכנות הביטוח שדרכה הוצעה פוליסת ביטוח החיים ואילו הנתבעת 3, איילון חברה לביטוח בע"מ, הינה חברת הביטוח שמבטחת את הנתבעת 2 בביטוח אחריות מקצועית.

4. לאחר התאונה הכירה מגדל בכך שהתובע היה במשך תקופה מסוימת באובדן כושר עבודה מלא ושילמה תגמולים בהתאם. המחלוקת באותה עת הייתה בדבר גובה השכר המבוטח וזאת בשים לב לכך שבשנת 2004 בוצעה, לבקשת התובע, הפחתה של תשלומי הפרמיה. וכי לאחר כשנתיים, בשנת 2006, חזרו התובע והמעסיק לשלם את הפרמיה המלאה, אולם נטען כי לא בוצע חיתום מחדש כנדרש ועל כן שילמה מגדל תגמולים לפי השכר המופחת (ובעניין זה, הוגשה גם תביעת רשלנות מקצועית כנגד הנתבעת 2)

5. כמו כן הייתה מחלוקת לגבי שיעור הנכות הצמיתה שנותרה, ככל שנותרה, לתובע והאם היא מזכה בתשלום פיצוי לפי נספח "נכות מתאונה" בשתי הפוליסות.

6. כאשר הוגש כתב התביעה הכירה מגדל כי התובע נמצא באובדן כושר עבודה מלא וישלמה תגמולים חודשיים, אולם לאחר הגשתו (ולפני קדם המשפט הראשון) קבעה מגדל כי התובע כבר לא באי כושר עבודה מלא וחדלה מלשלם כלל.

7. לפיכך, ולאחר ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 25.9.19 התבקש תיקון כתב התביעה. בשלב זה לא עלתה שאלת הסמכות העניינית על ידי מי מהצדדים.

8. גם לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן וכן הגשת כתב ההגנה מתוקן מטעם מגדל עדיין לא עלתה הסמכות העניינית. הצדדים הודיעו כי הם מנהלים הליך גישור. לאחר שהודיעו כי ההליך לא צלח ניתנה הוראה על מינוי מומחים מטעם בית המשפט.

9. לאחר קבלת חוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט ניתנה החלטה ולפיה יוגשו תחשיבי נזק מטעם התובעים אלו הוגשו וגם בהם לא הועלתה טענת הסמכות העניינית, בשים לב למחלוקת נקבע דיון שהתקיים ביום 5.10.21.

10. בפתח הדיון הודיעו הצדדים כי בכל הקשור לפוליסת חו"ל, סכום התגמולים מוסכם (בשים לב לכך שפוליסה זו כפופה לקביעות המוסד לביטוח לאומי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956) והמחלוקת הינה רק האם הנכות עומדת בתנאי הגדרת המושג "נכות" כפי שהוא מוגדר בפוליסה.

11. אז הודיע ב"כ מגדל חברה לביטוח כי בכל הקשור לפוליסת ביטוח החיים, בשים לב להלכה כיום, הסמכות העניינית הינה לבית הדין לעבודה ולפיכך טוענת מגדל כי יש להעביר את הדיון בפוליסה זו לבית הדין האזורי לעבודה. לשאלת בית המשפט מדוע עניין זה לא הועלה עד לאותה עת השיב כי הטענה הועלתה בכתב ההגנה וכי תפקידו של בית המשפט היה לעורר זאת מיוזמתו.

12. בנסיבות אלו אפשרתי לצדדים להגיש טיעונים בכתב כאשר ברור היה שבכל הקשור לתביעת הרשלנות המקצועית כנגד הנתבעת 2 אין טענה להעדר סמכות עניינית (אם כי עילת התביעה יכולה לקום רק ככל שייקבע שאכן אין כיסוי ביטוחי. וכך גם בכל הקשור לפוליסת חו"ל.

13. בבקשה בכתב שהוגשה על ידי מגדל בהמשך לדיון היא חוזרת ומפנה לרע"א 7513-15 הנ"ל וטוענת כי לאור קיומה של ההלכה ולפיה הסמכות העניינית הינה לבית המשפט, נוהגים כיום בתי המשפט להעביר את התיקים גם ללא קבלת עמדת הצדדים.

הנתבעת טענה כי ביום 29.12.19 פנתה אל התובע בדוא"ל בעניין זה ולא נענו וכי היא הסכימה להעמידו על המדף עד לסיום הליכי הגישור. אולם אין בכך כדי להקנות סמכות עניינית לבית המשפט.

14. התובע בתגובתו אינו חולק על כך שהסמכות העניינית הינה לבית הדין לעבודה אולם טוען כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב של מגדל חברה לביטוח אשר הביאה לכך שיוציא מכספו לשלם למומחים שלא לצורך, לבזבוז זמן שיפוטי יקר וכי אם היה פונה מלכתחילה לבית הדין לעבודה היה משלם אגרה נמוכה יותר וייתכן ולא היה נדרש למומחים שמונו בהליך זה.

15. בכל הקשור לתביעה כנגד הנתבעות 2 ו-3 נמסרה הודעה מטעמן כי הן מקבלות את הצעת בית המשפט ולפיה יופסקו ההליכים כנגדן עד לסיום ההליכים בבית הדין לעבודה כך שהתובע יוכל להגישם תוך פרק זמן של 4 חודשים לאחר סיום כל ההליכים בבית הדין לעבודה (כולל ערעורים) מבלי שתיטען טענת התיישנות.

16. מגדל מיהרה להשיב ולהבהיר כי אין לתובע להלין אלא על עצמו. היה עליו לבחון את עניין הסמכות העניינית ביוזמתו וכן ביקשה אישור לצרף את התכתובות בין הצדדים שיהיה בהן כדי ללמד על ההתנהלות.

17. אכן, צודקת מגדל, כי הסמכות העניינית בכל הקשור למחלוקות שנוגעות לפוליסת ביטוח החיים הינה לבית הדין האזורי לעבודה, בהתאם לרע"א 7513/15 הנ"ל, וזאת בשים לב לכך שמדובר בביטוח פנסיוני כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

לפיכך, התביעה כנגד מגדל בעניין פוליסה זו צריכה לידון בבית הדין האזורי לעבודה.

אין זה כך בכל הקשור לתביעה כנגד הנתבעות 2 ו-3 ואין זה כך בכל הקשור לתביעה מכוח פוליסת חו"ל.

18. נכון כי בית המשפט יכול וצריך לבחון מיוזמתו עניין זה. ועדיין יש לקחת בחשבון כי מגדל לא עשתה כן לא בכתב ההגנה הראשון, לא בקדם המשפט שהתקיים ביום 25.9.19 ולא בכתב ההגנה המתוקן שהוגש ביום 3.2.20. ודוק, מגדל מציינת כי ביום 23.12.19 פנתה בעניין (בכתב) אל התובע, ועדיין בכתב הגנה שהגישה חודש וחצי לאחר מכן, עניין זה כלל לא הוזכר.

19. היה מצופה להעלות טענה זו בטרם יוגש כתב ההגנה המתוקן, היה ניתן כבר אז ליתן הנחיות מתאימות ולחסוך זמן שיפוטי והליכים שנוהלו לשווא, וגם אם ביקשה מגדל להמתין להליכי הגישור, הרי שלאחר שהגישור כשל ובטרם מונו מומחים מטעם בית המשפט היה מקום להגיש את הבקשה ובכך לחסוך עוד זמן שיפוטי יקר.

20. יש לזכור כי בכל הקשור לפוליסת ביטוח חו"ל המחלוקת הינה משפטית בלבד, שכן הפוליסה כפופה לקביעות המוסד לביטוח לאומי, ועל כן המומחים שמונו מטעם בית המשפט עניינם אך ורק פוליסת ביטוח החיים, ואם הייתה מגדל פועלת כנדרש ומעוררת טענה זו במועד יתכן והיה ניתן לחסוך הוצאה זו.

מנגד, גם התובע לא יכול להלין אלא על עצמו. היה עליו לבדוק טרם הגשת התביעה היכן הסמכות העניינית וכאשר פנתה אליו מגדל בחודש דצמבר 2019 לחשב את המסלול הנכון.

21. משכך יש להורות כי התביעה כנגד מגדל חברה לביטוח בכל קשור לביטוח החיים תועבר לידון בבית הדין לעבודה, וזאת במנותק מיתר רכיבי התביעה (תביעת הרשלנות המקצועית וכן התביעה לתגמולים בגין פוליסת חו"ל) אשר צריכים להישמע בבית משפט השלום.

22. הואיל ולצורך כך יש להפריד בין רכיבי התביעה השונים ועל מנת שהדבר ייעשה באופן ענייני ויעיל, הנני מורה כדלקמן:

א. מורה על הפסקת התביעה, בדרך של מחיקה, כנגד הנתבעות 2 ו-3. לאור הודעת הנתבעות 2 ו-3 מורה כי מוארכת בזאת תקופת ההתיישנות בכל הקשור לתביעה זו עד לתום 4 חודשים מסיום כל ההליכים בבית הדין לעבודה כנגד מגדל חברה לביטוח (כולל ערעורים, ככל שיוגשו, לבית הדין הארצי לעבודה וכן עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק בעניין זה).

ב. מורה על מחיקת התביעה כנגד מגדל חברה לביטוח מכוח פוליסה חו"ל אשר הועמדה על סך של 60,480 ₪ (ראו סעיף 5 לכתב התביעה המתוקן). המזכירות תחזיר את האגרה בגין חלק זה לידי התובע באמצעות באת כוחו.

23. התביעה תועבר לבית הדין האזורי לעבודה, סכום התביעה יהיה בהתאם לסכומים הנקובים בסעיפים 43 ו-44 לכתב התביעה בסך כולל 657,020 ₪. ככל שנדרש תיקון האגרה, הדבר יטופל על ידי מזכירות בית הדין לעבודה בהתאם להנחיות המותב שידון בתיק.

24. התובע יגיש תביעה נפרדת בגין פוליסת חו"ל בהתאם לסכום כפי שסוכם בפרוטוקול הדיון מיום 25.10.21 וזאת לבית משפט השלום בבאר שבע בדרך של סדר דין מהיר (לאור סכום התביעה). התביעה תישמע בפני והנחיות יינתנו בהתאם לאחר הגשתה, כאשר קדמי המשפט שנוהלו עד עתה יחשבו כישיבה מקדמית לעניין הליך זה. (על התובע להגיש יחד עם התביעה בקשה מתאימה למזכירות על מנת שהתביעה תנותב להישמע בפני)

25. בכל הקשור לשאלת החיוב בהוצאות בשים לב להתנהלות שני הצדדים, לא מצאתי לנכון לחייב מי מהם בהוצאות לטובת הצד השני.

המזכירות תעביר ההחלטה, יחד עם התיק, לעיונו של כב' הנשיא, השופט שמואל טננבוים על מנת שיקבע זהות המותב שידון בתיק וכן תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.