1. לפניי בקשות הדדיות למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: חוק מניעת הטרדה מאיימת). ההליך הוגש תחילה בידי מר מוטי יעקב (להלן: יעקב), על יסוד הטענה כי מר שאול עשהאל (להלן: עשהאל) מאיים עליו ומבקש להרחיקו מבית הכנסת "ישועת ישראל" בדרך בית לחם 103 בירושלים (להלן: בית הכנסת). ביום 4.12.2018 נערך דיון במעמד צד אחד ונקבע דיון ליום המחרת, 5.12.2018, במעמד הצדדים.

בד בבד עם התגובה שהגיש עשהאל לבקשת יעקב, הגיש הוא בקשה מטעמו למתן צו מכוח חוק למניעת הטרדה מאיימת כנגד יעקב. לטענת עשהאל יעקב הוא שמטרידו ונוקט כלפיו באיומים ובמעשי תוקפנות. הבקשות ההדדיות נדונו לפניי בדיון שנערך במעמד שני הצדדים ביום 5.12.2018.

2. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בדיון שנערך לפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשתו של יעקב, ולקבל את בקשתו של עשהאל.

עילה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת קמה מקום בו אדם ביצע הטרדה בעבר או נקט איומים כלפי המבקש, והנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב על המבקש ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו (סעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, כן ראו בר"ע (מחוזי ירושלים) 179/04 שובל נ' ניסים, פסקה 20 (10.8.2004)).

לאחר שמיעת העדויות סבורה אני כי יעקב לא הרים את הנטל להוכיח כי עשהאל ביצע כלפיו הטרדה בעבר או נקט איומים כלפיו, או כי יש בסיס סביר להניח כי יעשה כן בעתיד. מן העדויות עולה כי "האיום" אותו ייחס יעקב לעשהאל הוא דבריו לפיהם ישוב ויפעל להרחקתו ממנו ומבית הכנסת, לאחר שצו אשר ניתן מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת פקע. דברים אלו אינם עולים, על פניהם, כדי איום או הטרדה המצדיקים מתן צו. כמו כן לא עלה בידי יעקב להוכיח את הטענה כי עשהאל שלח אליו אנשים על מנת שאלו יאיימו עליו. בעניין זה אציין כי אין במסרונים שהציג יעקב, מטעם אדם בשם אריה, כדי להוכיח את טענתו זו, זאת הן משום שאין כל ראיה לכך שאותו אדם פנה אליו בשליחות עשהאל, והן משום שההודעות שהוצגו לא כללו מסר מאיים.

3. לעומת זאת סבורה אני כי עשהאל הוכיח שיש ליתן סעד לטובתו.

לא ניתן להתעלם בהקשר זה מן הרקע ומן ההחלטות שניתנו בעבר בעניינם של הצדדים. בין היתר יצוין כי אין זו בקשה ראשונה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת אותה הגיש עשהאל נגד יעקב, וכי בקשתו הקודמת (ה"ט 61147-02-18) התקבלה, וביום 15.3.2018 ניתן צו כאמור (אשר עמד בתוקף למשך חצי שנה). עשהאל הצביע על כך שיעקב הפר את הצו הזמני שניתן באותו ההליך, ועל כך שמאז שהצו פקע (במחצית חודש ספטמבר 2018) יעקב יוצר איתו קשר במסרונים ובהודעות דואר אלקטרוני בניגוד לרצונו. כן יש ליתן משקל לכך שבגין אירוע איומים שהושמעו בבית הכנסת לאחר מתן הצו הארעי בהליך הנזכר הוגש נגד יעקב ונגד אדם נוסף כתב אישום, אשר ההקראה בו צפויה בעוד כחודש, נתון אשר מטבע הדברים מגביר את המתיחות בין הצדדים. עוד הצביע עשהאל על כך שיעקב נכנס לבית הכנסת, אשר עשהאל הוא יו"ר הוועד המנהל שלו, והסתיר את מצלמות האבטחה, וליעקב לא היה הסבר של ממש למעשה זה, אותו לא הכחיש; לכך שהוגשה תלונה בגין הפרת הצו אשר ניתן בהליך הקודם (אך טרם התקבלה החלטה בעניין זה); ולטענה כי עוד לפני פקיעת הצו שניתן בהליך הקודם תלה יעקב סמוך לבית הכנס שלטים המיועדים לדבריו להפחידו. יעקב הכחיש שהוא זה אשר תלה את אותם שלטים, אך לא הכחיש כי נוכח פניית פקח העריה הוריד אותם בפועל. עוד יש ליתן משקל לאירועים שאירעו בבית הכנסת לאחרונה, בהם מעורבים בני משפחתו של יעקב, נתון אשר אף הוא הסלים את המתיחות בין הצדדים.

אוסיף כי גם במהלך הדיון התקשה יעקב לשלוט בכעסו, וכלל בדבריו אמירות תוקפניות ובלתי הולמות כלפי עשהאל וכלפי בא-כוחו, וכי התרשמותי היא כי עשהאל אכן חש מוטרד ומאוים.

4. בנסיבות אלו סבורה אני, כי הורם הנטל להוכיח קיומה של "הטרדה מאיימת" כמובנה בחוק, ומשכך ראוי ליתן צו האוסר על יעקב ליצור קשר עם עשהאל ולהתקרב אליו. לא נעלם מעיני כי משמעות מתן הצו כאמור היא כי לא יתאפשר ליעקב להכנס לבית הכנסת "ישועת ישראל" בו לטענתו הוא מבקש להתפלל - שכן עשהאל משמש כיו"ר הוועד המנהל וכחזן של בית הכנסת ונמצא בו בקביעות - ואכן יש ליתן לכך משקל ולנקוט משנה זהירות בעניין זה. אולם בנסיבות המתוארות לעיל, וגם בנותני משקל לאמור, סבורה אני כי יש ליתן את הסעד המבוקש, על מנת שמצב הדברים בין הצדדים לא יסלים ולא יגיע לכלל אלימות פיזית.

מטעמים אלו ניתן בזאת צו מכוח חוק למניעת הטרדה מאיימת כדלקמן:

א. נאסר בזאת על יעקב להטריד את עשהאל, לאיים עליו, לבלוש אחריו, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.

ב. נאסר על יעקב ליצור כל קשר עם עשהאל, בעל פה, בכתב, בטלפון או בכל אמצעי אחר.

ג. נאסר על יעקב להתקרב למרחק הקטן מ- 100 מטרים מביתו של עשהאל או מכל מקום אחר בו הוא נמצא בקביעות, ובכלל זאת בבית הכנסת "ישועת ישראל".

בהתחשב במשמעות של מתן הצו בכל הנוגע להרחקה מבית הכנסת, איני מוצאת ליתן בשלב זה צו למשך התקופה המקסימלית הקבועה בחוק, והצו יעמוד בתוקפו על כן למשך שלושה חודשים מהיום.

בנסיבות העניין בכללותן, נוכח מהות ההליך, וגם בנותני משקל לטענות עשהאל, איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה, ללא דיחוי.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ט, 06 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.