1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 7.2.2017 בפתח תקוה. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 4,841 ₪, בגין עלות תיקונים משוערת (על פי הצעת מחיר) ונזקים כלליים.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, וכן בהוכחת הנזקים עצמם.

3. אין חולק, כי הפינה השמאלית-קדמית ברכב הנתבעים בא במגע עם דופן ימין ברכב התובעת, בקטע כביש בו שני נתיבים הופכים לנתיב יחיד. כל אחד מהנהגים מייחס למשנהו את הסטיה, אולם המעניין הוא התנהלותם לאחר התאונה.

4. התובעת היתה טרודה בעניינים אישיים, ולא עצרה להחליף פרטים, ולא קיבלה גם את פרטי הנתבע 1, שמצדו פנה למשטרה והגיע כך אל פרטי התובעת. רק לאחר שתבע את נזקיו (התביעה נמחקה בשל העדר התייצבות) הגישה היא את תביעתה; אולם קודם לכן, רק לאחר שקיבלה את הדרישה, מספר חודשים לאחר התאונה, הביאה את רכבה למוסך לשם בדיקתו וקבלת הצעת מחיר (הרכב לא נבדק על ידי שמאי). הצעת המחיר כוללת התייחסות כללית לעבודות פחחות, בלא פירוט החלקים שניזוקו או העבודה הנדרשת. תמונות הנזק מזמן אמת (או אפילו מזמן הבדיקה במוסך) לא צורפו.

5. אין צורך להכביר במילים, מקום בו עוד קודם לניסיון להכריע בגרסאות (וספק אם ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה בשאלת הסטייה מנתיב, אולם ככל שניתן לעשות כן, יש לגרסת הנתבע 1 עדיפות קלה, בהיותה פוזיטיבית, בעוד התובעת כלל לא ראתה את אופן התרחשות התאונה), הרי שבכל מקרה כשלה התובעת מכל וכל בהוכחת נזקיה. אין לדעת אם הנזק שצילמה סמוך לפני הדיון הוא הנזק שראה עובד המוסך ושאליו התייחס בהצעת המחיר, ואין לדעת בכל מקרה אם הנזק שראה עובד המוסך הוא הנזק שנגרם בתאונה, מקום בו חלפו חודשים ארוכים בין ההתרחשות לבין הבדיקה.

6. התביעה נדחית, אפוא, מכל וכל, ודומה שחבל שהוגשה. לפנים משורת הדין, אני מחייב את התובעת רק בהוצאות עדי הנתבעים (הנתבע 1 ואשתו, שלא העידה, אולם התייצבה למתן עדות) בסך של 600 ₪ ביחד, שישולם לנתבעת 2 תוך 30 יום, שאחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ט אייר תש"פ, 23 מאי 2020, בהעדר הצדדים.