בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.

כעולה מתגובת המשיבה, העבירה נעברה בתחום ובסמכות שיפוט של מחוז מרכז.

בעפ"ת 27124-06-10, לם נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט המחוזי בחיפה :

"הכלל הקובע סמכות מקומית מעוגן בסעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי וזה לשונו: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם"...סעיף זה קובע את סמכות המאשימה לבחור היכן יוגש כתב האישום, אך אין בו כדי להעניק לנאשם זכות הבחירה לאיזה בית משפט יפנה בבקשה, שמוגשת על ידו, להארכת מועד להישפט".

לאור האמור לעיל ובשים לב למקום ביצוע העבירה, אין לבית המשפט לתעבורה בתל אביב סמכות לדון בבקשה והסמכות נתונה לבית המשפט לתעבורה במרכז.

לפיכך, מורה על מחיקת הבקשה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.