בפני תביעה כספית, על סך של 24,358 ₪ (מתוכו סך 19,331 ₪ לתובעת 2 כתביעת שיבוב, והיתרה תביעת הפסדים, ש-1,500 ₪ מתוכה לא הוכחו), שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: רכב התובעים ואוטובוס הנתבעת פנו שמאלה, זה לצד זה (האוטובוס מימין). קטע נרחב מדופן שמאל של האוטובוס התחכך בכנף ימנית קדמית של הרכב. כל נהג מייחס למשנהו את הסטייה מהנתיב, אולם לאחר עיון בתמונות הצומת ובמוקדי הנזק נראה כי גרסת נהגת התובעים מסתברת יותר (גם אם לא מסתבר שנשארה לעמוד לפני קו העצירה בצומת).

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 22,858 ₪ (לחלוקה בין התובעים כמפורט), וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן את שכר העדה בסך 550 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,012 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. כן אני קובע כי התובע 1 יהיה זכאי לשיפוי מלא עבור אבדן הנחת העדר תביעות, בכפוף לאסמכתאות.

ניתן היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.