1. לפניי בקשתו של נתבע 3 (להלן הנתבע) להורות על עיכוב ההליכים בתביעה המתנהלת נגדו, זאת על-פי סעיף 120(א) בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן החוק) ועקב הגשת בקשה על-ידו למתן צו לפתיחת הליכים בהתאם לחוק לבית-משפט השלום בחיפה.

2. התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה בחוסר תום-לב וכל מטרתה למונעה מלממש את זכותה ליומה בבית-המשפט. נטען עוד כי עיכוב הליכים לפי החוק יעשה רק עם מתן צו כינוס נכסים וכתוצאה ישירה ממנו.

3. בתגובה לתשובה חזר הנתבע על הבקשה תוך הפניית התובעת להגשת תביעת חוב לנאמן, כאשר ימונה.

4. דין הבקשה להתקבל.

5. סעיף 120(א) בחוק מורה: "הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד שהיה תלוי ועומד באותה שעה הליך כנגד היחיד בבית משפט אחר, או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט, או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה". הנתבע הגיש ביום 11.10.2020 בקשה ליתן צו לפתיחת הליכים והראה כי התובעת דווחה בה כנושה.

6. לסברתה של התובעת כי יש ליתן פסק-דין נגד הנתבע בתביעה ורק אז לעכב את ההליכים נגדו אין יסוד בדין ולא ניתן להיעתר לה.

7. אני מורה אפוא על עיכוב ההליכים בתיק כנגד הנתבע, תוך ביטול הדיון הקבוע (אשר נקבע, מחמת טעות, ליום פגרה בו לא נשמעים דיונים).

8. ככל שהדבר יהא מוצדק בשל ההליכים שיתקיימו על-יסוד הבקשה או החלטות שתינתה בה – בשים לב להוראות הדין, תוכל התובעת לעתור לחידוש ההליכים נגד הנתבע בתביעה דנן, אך לעת הזו דין הבקשה להתקבל.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"א, 25 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.