1. עניינה של התביעה שלפניי בנזקי רכוש בגין תאונת דרכים מיום 18.3.2018. במקרה זה חנה רכב התובע בחניה מסודרת בניצב למדרכה. נהגי הנתבעת 1 והנתבעת 3 היו מעורבים בתאונה שבגינה נפגע רכב התובע ונהדף על רכב אחר, אשר חנה בסמוך לו.

2. כן הוגשה תביעה שכנגד על ידי אחד המעורבים כנגד משנהו. ייאמר כבר כעת כי אין מקומה של תביעה זו להידון כאן והיא אף הוכרעה במסגרת הליך מקביל, ומשכך לא אדרש אליה.

3. התאונה אירעה כאשר נהג הנתבעת 1 - אשר צורף כנתבע מס' 5 להליך דנן - מר ליאוניד שוכמכר - ביצע פניית פרסה ברחוב, כאשר רכב הנתבעת 3 (מ. ליאור חברה לעבודות בע"מ) פגע ברכבו בחוסר זהירות והדף אותו לעבר רכב התובע אשר חנה בחנייה מסודרת לצד המדרכה.

ההליכים המשפטיים המקבילים:

4. אקדים ואבהיר כי בעניין התאונה שבין שני הרכבים הללו (של שוכמכר ושל מ. ליאור) התנהלו שני הליכים נפרדים: האחד במסגרת תא"מ 22322-07-18, מרגריטה שוכמכר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, בבית המשפט השלום בכפר סבא, לפני כבוד השופט דרור קלייטמן (להלן: "עניין שוכמכר"); והשני במסגרת תא"מ 46227-10-18, מ. ליאור נ' ליאוניד שוכמכר ומנורה מבטחים לביטוח בע"מ, בבית המשפט השלום בראשון לציון, לפני כבוד הרשמת הבכירה ליאת ירון (להלן: "עניין מ. ליאור").

5. במסגרת עניין שוכמכר, קבע כבוד השופט דרור קלייטמן בפסק דינו, שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, כי נוכח האמון שהוא נותן בגרסת מר שוכמכר וכן בנסיבות מיקום התאונה, מיקום ואופן הנזקים ברכבים, הוא מטיל את רוב האחריות (בשיעור של 75%) על הנתבעת 3 דכאן (מ. ליאור), בקובעו כי לנתבע ליאוניד שוכמכר אשם תורם בשיעור של 25% "אשר איננו מקים עילת תביעה".

6. נוכח פסיקתו של כבוד השופט קלייטמן בעניין שוכמכר, ביקשו הצדדים בהסכמה במסגרת ההליך בעניין מ. ליאור, לדחות את התביעה שם ללא צו להוצאות. זאת, נוכח קביעתו, כאמור, של כבוד השופט קלייטמן כי אשמו התורם של מר שוכמכר איננו מקים עילת תביעה.

יריעת המחלוקת:

7. פסיקתו של כבוד השופט קלייטמן בעניין שוכמכר, עומדת במוקדה של המחלוקת בין שתי חברות הביטוח הנתבעות בתיק דנן: חברת מנורה – חברת הביטוח של שוכמכר, וחברת מגדל – חברת הביטוח של מ. ליאור.

לטעמה של חברת מנורה הרי שנוכח פסק דינו של כבוד השופט קלייטמן ונוכח קביעתו כי האשם התורם של מר שוכמכר אינו יוצר עילת תביעה, הרי שיש מקום לקבוע גם בענייננו כי דינה של התביעה נגד מר שוכמכר, רעייתו (בעלת הרכב) וחברת מנורה להידחות וכי על הנתבעת הנוספת (מ. ליאור) לשאת במלוא הנזק שנגרם לתובע דכאן.

לטעמה של חברת מגדל אין לקבל את עמדת חברת מנורה. זאת באשר כוונתו של כבוד השופט קלייטמן, בקבעו כי אשמו התורם של מר שוכמכר איננו מקים עילת תביעה, מתייחסת אך ורק להליך המקביל שהתנהל לפני בית המשפט השלום בראשון לציון בתביעה של חברת מ. ליאור נגד ליאוניד שוכמכר ואינה מתייחסת להליך דנן.

דיון והכרעה:

8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסק דינו של כבוד השופט קלייטמן, כמו גם בפסק דינו של כבוד השופט יצחק עמית ברשות ערעור אזרחי 2809/18, קסברי נ' אברהם רוזן ואח' (פורסם בנבו, להלן : "עניין קסברי"), נחה דעתי כי אין מקום לקבל את טענתה של חברת מגדל; באשר פסק דינו של כבוד השופט קלייטמן קובע באופן ברור וחד משמעי כי אין מקום לפסוק כי אשמו התורם של מר שוכמכר יוצר עילת תביעה נפרדת.

9. יודגש כי פסק דינו של כבוד השופט קלייטמן ניתן ביום 22.5.19. ביום 7.3.19 (כחודשיים ומחצה לפני מועד פסק הדין) הוגשה לי בקשה של נציג חברת מגדל, לדחיית מועד הדיון בתיק דנן, נוכח הדיון המתנהל בתיק המקביל בעניין שוכמכר, כאשר בסעיף 3 לבקשה נקבע מפורשות כי בעניין שוכמכר הצדדים מיוצגים ע"י באי כוחם ומייד לאחר קבלת פסק הדין תיישם המבקשת (חברת מגדל) את תוכנו במקרה שלפניי. כלומר: ברי היה לנציג המבקשת כי הכרעתו של כבוד השופט קלייטמן תכריע אף את התיק שלנו על כל המשתמע מכך.

10. יוער כי השופט קלייטמן עצמו לא התייחס בפסק דינו להליכים השונים, אולם חזקה על חברת מגדל, אשר היתה מיוצגת ע"י בא כוחה בהליך בעניין שוכמכר, שככל שהיתה רואה לנכון לאבחן בין המקרים היתה מבקשת זאת מכבוד השופט קלייטמן, שיתן את דעתו לנסיבות השונות.

11. יתירה מכך: ככל שיש לאבחן בין המקרים הרי שהאבחנה לא תפעל לטובת חברת מגדל. ואבהיר זאת: אינה דומה גריעת הפיצוי לשוכמכר בתביעתו שלו בגין אשמו התורם, בשל ביצוע סיבוב הפרסה, לקביעה כי אין מקום לחייבו בהשתתפות בנזק שהוא עצמו גרם לרכב של חברת מ. ליאור בגין אותו סיבוב פרסה עצמו; ומכאן המקום לדחיית התביעה נגד שוכמכר בעניין מ. ליאור. הדעת נותנת שלענייננו ניתן ללמוד את הדברים מקל וחומר ולא לחייב את שוכמכר בנזקי התובע, שהרי אם אשמו אינו מקים עילת תביעה להשתתפותו בנזקי מ. ליאור, הרי שקל וחומר בן בנו של קל וחומר כי אשם זה אינו מקים עילת תביעה לחייב את שוכמכר בנזקים לרכב התובע דכאן, שנגרמו רק בשל הדיפתו לעבר רכב זה ע"י הרכב של מ. ליאור.

12. זאת ועוד, בעניין קסברי נקבע כי: "על בית המשפט אשר דן בתביעה הראשונה המתייחסת לתאונה, להיות ער לכך שמתנהל או עשוי להתנהל הליך נוסף בגין אותה תאונה וכי פסק דינו יחייב בתיק השני. לכן, כאשר בית המשפט נותן את פסק דינו בהתדיינות הראשונה עליו להיות "מחודד" לגבי המינוח בו הוא משתמש. על בית המשפט להיות גם "מחודד" לאפשרות של התדיינות אחרת ולהשלכות פסיקתו". (ההדגשה איננה במקור – י.פ.).

13. בנסיבות אלו ובהינתן כי בית המשפט היה מודע להליכים הנוספים, ולמצער, היה מודע לאפשרות של התדיינות אחרת ולהשלכות פסיקתו, הרי שאין מנוס מלקבוע כי גם בענייננו אשמו של מר שוכמכר איננו יוצר אחריות ואינו מקים עילת תביעה.

סוף דבר:

14. בנסיבות העניין, אני מורה על קבלת התביעה במלואה כנגד חברת מ. ליאור ומגדל חברה לביטוח בע"מ (הנתבעות 3 ו-4) ודחיית התביעה כנגד הנתבעים 1,2, ו-5 (מרגריטה וליאוניד שוכמכר וחברת מנורה).

משכך, אני מורה לנתבעות 3 ו-4, באמצעות הנתבעת 4, לשלם לתובע את הסך של 5,900 ₪ (שיעור הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי, בניכוי השרידים בסך של 600 ₪) בצירוף סך של 1,000 ש"ח שכר טרחת השמאי, ובסך הכל סך של 6,900 ₪.

כן יישאו הנתבעות 3 ו-4, באמצעות הנתבעת 4, בהוצאות משפט של התובע בסך של 700 ₪.

סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

באשר לכתב התביעה שכנגד הרי שבנסיבות העניין ונוכח מעשה בית הדין בעניין וכן נוכח העובדה שלא הוגש כתב הגנה לתביעה זו הרי שהיא תידחה ללא צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ט, 16 יולי 2019, בהעדר הצדדים.