בפני בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיב לבצע "כל עבודה מכל מין וסוג שהוא בחלקת קרקע השוכנת בגוש טבעי 7, חלקה 152 מאדמות ראס אל עמוד, דרך יריחו 222, ירושלים.

למעשה, מפירוט העובדות בבקשה ובמהלך הדיון אמש, הוברר שהמבקשים אינם חולקים על זכותו של המשיב לבצע עבודות בחלקה, אלא רק על זכותו בחלק מהחלקה המצוי במפלס הדירות 2 ו-3, אשר גודלו כ- 80 מ"ר (ר' למשל ס' 2ב לבקשה) (להלן: "החלק השנוי במחלוקת"). לטענת המשיבים, החלק השנוי במחלוקת שייך לבעלי דירות 2 ו- 3 בבניין, בעוד שהמשיב טוען שחלק זה של החצר כלול במה שקנה מאחיהם של המבקשים.

על אף המחלוקת בנוגע לחלק זה של החצר, מסכים המשיב שיינתן צו זמני האוסר עליו בניה ו/או חפירה בחלק זה של החצר, עד שתוכרע שאלת הזכויות בחלק זה (ר' עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, ש' 25).

לפיכך, המחלוקת היחידה בין הצדדים בשאלת הצו הזמני נוגעת למחסום פח שהציב המשיב בפתח הכניסה למפלס זה של החצר. המבקשים מבקשים להורות למבקש להסיר את המחסום שהוצב, ולהחזיר את החצר למצבה ערב הגשת הבקשה (ביום 11.12.18), בעוד שהמבקש עומד על השארת המחסום על כנו, בטענה שהוא החל את העבודות בחצר לפני למעלה מחודש, ולפיכך הבקשה להסיר את המחסום לוקה בשיהוי.

מבלי להכריע במחלוקת העובדתית בין הצדדים בנוגע למועד הצבת המחסום, דומה שמאזן הנוחות מחייב הסרתו. מתמונת המחסום נראה שמדובר במחסום שמטיבו הוא זמני. הסרתו היא פעולה קלה ופשוטה, וכך גם הצבתו מחדש. מאידך, בחלק החצר השנוי במחלוקת קיימים שעוני מים ובלוני גז, ואין טעם בחסימת הגישה אליהם למשך תקופה ממושכת, מה גם שמוסכם שלא תתבצע שום עבודה במקום עד שיינתן פסק דין בתובענה.

לפיכך, אני מורה למשיב להסיר מחסום הפח החוסם גישה אל החצר המצויה במפלס דירות 2 ו- 3, ולהימנע מכל עבודת בניה ו/או חפירה בחצר זו, וכן מהריסת קיר התמך התומך בחצר האמורה, או מפגיעה בו. הצו יעמוד בתוקפו עד שתוכרע התביעה העיקרית.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ט, 18 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.