בפני כב' הרשמת הבכירה , שרונה צור גינור |
התובעת | דוכאל בע"מ ח.פ. 512968165 |
נגד |
הנתבעת | מוסך סרויס פלוס ציפורי בע"מ ח.פ. 515503043 |
- התובעת הגישה תביעתה בסך 50,000 ₪ לפיצויים עבור נזקים אשר נגרמו, לטענתה, בגין תיקון לקוי לרכבה במוסך הנתבעת.
- לטענת התובעת, ביום 16/5/18 הוכנס רכבה (להלן : "הטנדר") למוסך הנתבעת להחלפת מנוע במנוע מחודש.
- ביום 4/6/18 אחרי סיום החלפת המנוע וטורבו, יצא הטנדר מהמוסך ושולם עבור התיקון סך 9,000 ₪ כמפורט בחשבונית 1341 (להלן : "החשבונית").
- התובעת טוענת כי היא בקשה מהנתבעת לקבל לידיה את המנוע המקורי אולם הוא לא הושב עד היום. כמו כן, לא קיבלה לידיה את שטר המכר של המנוע ולכן לא ניתן לעדכן את מספר המנוע ברישיון הרכב, כאשר עדכון מספר מנוע הינו תנאי לחידוש רישיון הרכב.
- התובעת טוענת כי מיד ובסמוך לתחילת השימוש בטנדר, התגלו בו תקלות קשות והוא הוחזר למוסך הנתבעת שם נטען כי משאבת הדלק לא תקינה והטורבו המותקן על המנוע לא תקין.
- הסתבר, לטענת התובעת, כי אף כי הוחלף המנוע, לא הוחלף הטורבו אשר הינו חלק מהחלפת המנוע ואין חולק כי בחשבונית המס מפורט כי הטורבו הוחלף והתובעת חויבה עבור רכיב זה.
- בהמשך לכך, לטענתה, התברר כי הגיר ברכב אינו מתפקד כראוי, הרכב הוחזר בשלישית למוסך לבדיקת חשמלאי רכב והסתבר כי התקלה הינה ממערכות הרכב אשר לא הורכבו כראוי ע"י הנתבעת.
- הרכב הוחזר לטענת התובעת בפעם הרביעית למוסך להמשך תיקון ללא יכולת שימוש ושולם סך נוסף של 4,200 ₪ בגינם עד היום לא הומצאה חשבונית. בסמוך לכך, שוב הוחזר הרכב למוסך בשל רעש דפיקה חזקה במנוע אשר היה במסגרת אחריות ורק ביום 9/10/18 יצא הרכב מהמוסך, אך גם הפעם הסתבר כי המנוע מתחמם ולא ניתן להשתמש בו לעבודת התובעת.
- לטענת התובעת, הרכב הוחזר למוסך ולא הוחזר עד למועד הגשת כתב התביעה, במסגרתה התבקש גם צו עשה כנגד הנתבעת. בהתאם להסכמות הצדדים, הוחזר הרכב במסגרת ההליך לתובעת ויש לדון בסעד הכספי המבוקש הכולל עלות תיקון הרכב בסך 9,000 ₪ ונזקים בשל השבתת הרכב בסך 6,000 ₪ לחודש במשך 7 חודשים.
- הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי העובדות בכתב התביעה רחוקות מהמציאות וכי השירות ללקוחותיה אמין.
- לטענת הנתבעת, אחרי התקנת המנוע הוא עבד בצורה מלאה ותקינה וכי התקלה במשאבת הסולר אינה קשורה למנוע.
- לטענת הנתבעת לבקשת מר שחר – גיסו של בעל התובעת, תוקנה המשאבה בסך 2,500 ₪ ועלות התיקון טרם שולמה.
- באשר לטענה כי קיים רעש במנוע, טוענת הנתבעת כי חול נשפך על המנוע בזדון, הרכב תוקן אך לא שולם דבר עבור התיקון.
- הנתבעת טוענת כי אכן הרכב הגיע חודשים לאחר מכן למוסך והתברר כי קיימת נזילת מים, אך אין לכך קשר להתקנת המנוע והחלפתו. לטענתה, התבקש תשלום בסך 800 ₪ לתיקון אך מנהל התובעת לא רצה לשלם עבור תיקון נזילת המים ותביעה זו לא באה אלא להתחמק מהתשלום.
- באשר למנוע אשר היה ברכב עובר להחלפתו, טוענת הנתבעת כי הוא לא התבקש ממנה והוא זרוק באתר גרוטאות, נטען כי שטר מכר למנוע נמסר לידי מר שחר – גיסו של מנהל התובעת. ביחס להחלפת הגיר, טוענת הנתבעת כי הגיר הוחלף על ידה ביום 15/11/18, במשך שעתיים עבודה בעלות של 3,500 ₪ בתוספת 500 ₪ לשעת עבודה ובסה"כ 4,500 ₪ וכי הופקה חשבונית אשר נמסרה לידי מר שחר.
- מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובעת מסרה מידע כוזב לפיו מונה הרכב מראה 400,000 ק"מ, אך בפועל מדובר ב - 740,000 ק"מ.
- לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי מהן ישירות, כן עיינתי בטענות ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ואולם לא בסכום המפורט.
- בהתאם להוראות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.
- אין מחלוקת כי מנוע רכב התובעת הוחלף במוסך הנתבעת וכי התגלו ברכב תקלות לאחר מכן, כמפורט בכתבי הטענות, אולם הנטל על התובעת להוכיח כי עבודת החלפת המנוע לא בוצעה כשורה וכי התיקונים הנוספים קשורים להחלפת המנוע.
- מטעם התובעת העידו מנהלה והעובד אשר נסע ברכב וטיפל בו, מר פחרי ומטעם הנתבעת העיד מנהלה מר טאהא ומר שחר קומר אשר הובא לכאורה כעד נייטרלי ואשר הנתבעת ייחסה לו קבלת מסמכים, קבלת תיקונים ולמעשה חלק פעיל ביותר ביחסים בין הצדדים.
- בהתאם להתרשמות הישירה מהעדויות, מעדיפה אני את עדויות התובעת, כפי שיפורט, לאור סתירות בעדויות מטעם הנתבעת אף ביחס למסמכים ואי הבאת ראיות רלוונטיות המלמדות על תיקון הרכב במוסך והטיפול בו.
- החשבונית מס' 1341 מלמדת כי התובעת חויבה עבור מנוע ועבור טורבו. אין חולק כי היתה תקלה בטורבו אחרי החלפת המנוע ודומה כי הנתבעת לא לקחה אחריות כמתבקש. כמו כן אין חולק כי ברכב התגלו תקלות רבות, כמפורט, אחרי תהליך החלפת המנוע וכי הנתבעת לא קיימה הליך מסודר של רישום המנוע החדש, דבר אשר יש בו טעם רב לפגם.
- אמנם דובר בטנדר עבודה אשר גמע ק"מ רבים, אך התקלות הרבות, לרבות בטורבו אשר טופל על ידה, כאמור, בהליך החלפת המנוע, וההשבתה חודשים רבים, תומכת בגרסת התובעת, כמו גם עדות מנהלה ומר פחרי.
- הנתבעת ביקשה לטעון כי מצב הרכב הינו תולדה של חבלה, הכנסת חול למנוע או חלקים אחרים ואף הגדילה וטענה כי ה"חבלן" אינו אלא מר פחרי עובד התובעת אשר ביקש לקבל לשימושו במסגרת עבודתו רכב חדש והלין על כי הוא משתמש ברכב ישן. לסברה אין כל יסוד עובדתי, אלא אמירה כללית וסתמית. בוודאי אין היא מקימה הגנה לנתבעת או פוטרת אותה מאחריות לעבודה אשר לא בוצעה כראוי.
- לא הובאו חוו"ד מטעם הצדדים באשר למצב הטנדר או הקשר בין הליקויים להחלפת המנוע.
- בהתאם להסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, אולם המומחה הודיע כחודשיים אחרי מינויו כי אינו יכול לערוך את חוות הדעת מאחר ואין באפשרותו לקבוע אם הנזק נגרם בשל טעות התובעת או המוסך או עקב אספקת מנוע בלתי תקין.
- אף כי ניתנה לצדדים האפשרות להגיש חוו"ד מטעמם, לאחר הודעת המומחה מטעם ביהמ"ש, הם בחרו לא לעשות כן.
- מר פחרי עד התובעת אישר כי הוא נוהג ברכב מעל 10 שנים, כי מדובר בטנדר אשר הייתה לו תקלה במנוע ולכן הוכנס למוסך להחלפת מנוע אך לא היה תקין אחרי התיקון . בהמשך לכך, הוחזר הרכב למוסך ונאמר כי משאבת סולר והטורבו מקולקלים.
- מר פחרי העיד כי הרכב עמד במוסך שלושה שבועות נוספים והתברר כי הייתה בו תקלה בגיר וכן כי הרכב התחמם בגלל נזילת מים מהמנוע. הוא העיד כי טארק מנהל הנתבעת לא הסכים למסור את הרכב לידי התובעת אחרי התיקון האחרון. העיד כי היה רעש במנוע, העיד כי "הואשם" בכך כי שם חול במנוע והכחיש זאת מכל וכל. הוא העיד כי הוא עובד 30 שנה בשירות התובעת ולא היה מקום לטעון כי הוא ביצע חבלה במנוע. עדותו היתה מהימנה.
- אני דוחה את הטענות כי התקלות ברכב נגרמו בשל חול במנוע אשר הושם בזדון ע"י מר פחרי. טענה זו נטענה באופן כללי וסתמי, בעדויות בע"פ אשר אין להן כל אסמכתא. מר פחרי העיד כי הוא עובד בשירות הנתבעת כ – 30 שנה. בינו לבין התובעת יחסים טובים ובוודאי אין התובעת מייחסת לו חבלה ברכב. אף לו היה מי מטעם הנתבעת אכן ראה חול בחלקי הרכב, היה מקום להגיש תמונות, חוו"ד ולהסביר הקשר בין החול לבין התקלות במנוע אשר הוחלף ותקנות חשמליות אשר נטען כי הינם כתוצאה מהחלפה לקויה של המנוע.
- מטעם התובעת העיד גם מנהלה מר ניסן. הוא העיד כי גיסו מר שחר קומר תיווך בין התובעת לבין הנתבעת, בהליך החלפת מנוע. הוא העיד כי לא נהג ברכב אלא מר פחרי זובידאת מטעמו וכי הרכב לא היה תקין אחרי התיקון. הוא הזכיר את התקלות הנוספות בטורבו, במשאבת סולר, בגיר ונזילת מים מהמנוע ולבסוף כי הנתבעת סירבה להחזיר את הרכב עד אשר הוגשה בקשה למתן צו עשה במסגרת הליך זה.
- אין חולק כי אכן הנתבעת לא החזירה את הרכב אלא לאחר הגשת התביעה לצו עשה, התנהלות אשר יש בה טעם לפגם ואשר תומכת בטענות התובעת. כן לא נסתרה טענת התובעת כי הטורבו אשר לכאורה היה חלק מטיפול החלפת המנוע, כעולה מהחשבונית, לא היה תקין ומכאן הוכחה טענת התובעת.
- מר טארק מנהל הנתבעת העיד כי אין לו רישיון לניהול מוסך וכי יש מנהל מטעמו מר עבדלחאלק. מר עבדלחאלק לא זומן להעיד. מכאן העד היחיד, למעט מר שחר אשר אינו חלק מעובדי הנתבעת, אינו עד מוסמך. אי הבאת עד מקימה חזקה כנגד הנתבעת כי העדות היתה פועלת כנגד גרסתה.
- מנהל הנתבעת לא סיפק תשובות ביחס לאי המצאת כרטיס הרכב או כל מסמך רלוונטי המפרט את התיקונים ברכב. לא הובאה כרטסת כמתבקש מהמוסך. לטענתו, מישהו שם חול במנוע (בפרוטוקול בעמ' 16 שורה 24) והוא אף הגדיל וטען, כאמור, כי מדובר בחבלה של מר פחרי אשר נשמע אומר כי הוא מבקש רכב חדש ולא להמשיך לנסוע ברכב הישן. כמפורט, מדובר בטענה סתמית וכללית אשר לא הוכחה ויש לדחותה מכל וכל.
- אף באשר לטענה כי הנתבעת לא מסרה שטר מכר למנוע בכדי לעדכן את מספרו ברישיון הרכב, לא נתנו תשובות מספקות מטעם מנהל הנתבעת וגם בעניין זה פעלה הנתבעת באופן לקוי. מנהל הנתבעת אף נשאל בחקירתו הנגדית האם מדובר במנוע גנוב והוא למעשה התחמק ממתן מענה.
- פרט למר טאהא, העיד מטעם הנתבעת מר שחר קומר אשר אין חולק כי היה "מתווך" בין הצדדים – גיסו של מנהל התובעת מחד ומכר של מוסך הנתבעת מאידך. הוא טען כי הרכב היה תקין אחרי החלפת המנוע, כי הוא נהג בו כשבועיים, הוא העיד כי נאמר לו כי היה חול במנוע אך הוא לא ראה זאת בעצמו. הוא העיד כי בעקבות המקרה קיים סכסוך משפחתי בינו לבין מנהל התובעת. אני מתקשה לייחס משקל לעדות זו. ראשית העדות הייתה רובה ככולה מפי השמועה, שנית לא הוגש תצהיר מטעם העד אף כי במהלך עדותו עלה הקשר הקרוב בינו לבין הנתבעת או מי מטעמה ולכן לא ברור מדוע לא ניתן תצהיר מטעמו. הוא ביקש להעיד בדבר תקינות הרכב אולם אין הדבר במומחיותו. בנוסף ולאור הסכסוך המשפחתי בין העד לבין מנהל התובעת, יש להטיל ספק בפרטים אשר נמסרו על ידו לרבות טענתו כי מדובר בחבלה ברכב.
- לסיכום, התובעת הוכיחה כי לפחות חלק מרכיבי התיקון היו לקויים (ראה בעניין הטורבו), היא הוכיחה כי הנתבעת לא סיפקה רישום תקין למנוע החדש ובכך הפרה חובתה. אף ריבוי התקלות אחרי החלפת המנוע תומך, לכאורה, בטענות הנתבעת.
- הסירוב לשחרר את הרכב מהמוסך או להחזיר המנוע אשר הוחלף (בטענה כי הוא זרוק כגרוטאה) אף הם פועלים לחובת הנתבעת. יחד עם זאת, אין לזקוף את כל ליקויי הרכב לנתבעת בהעדר כל הוכחה לכך.
- לפיכך, יש לקבל את התביעה, אם כי לא בסכומים אשר לא הוכחו.
- באשר לרכיב ההשבתה, התובעת לא הציגה כל מסמך ביחס לנזק המקים את מרבית סכום התביעה בסך 42,000 ₪ ולפיו במשך 7 חודשים נגרם לה נזק בסך 6,000 ₪ לחודש בגין השבתת הרכב. התובעת לא הביאה כל ראיה אף כי מדובר בחברה ויש להניח כי הינה מנהלת ספרים ויכלה בנקל להוכיח הפסדי ההשבתה.
- התובעת לא הביאה כל ראיה לעניין הסכומים או התקופה, אם כי אין חולק כי הרכב הושבת תקופה מסוימת ואף הוחזק בידי הנתבעת, כאמור, עד הגשת התביעה.
- בנסיבות, יש לפסוק בגין ההשבתה פיצוי גלובלי בדרך האומדנא ובסך 2,000 ₪.
- כמו כן, יש מקום לפסוק פיצוי לתובעת, הן בשל התשלום עבור תיקון אשר התברר כלא יעיל או לא יעיל באופן חלקי, הן בשל ההתרשלות ברישום מספר המנוע החלופי ברישיון הרכב. כן יש להביא בחשבון טענת הנתבעת כי ביצעה תיקונים נוספים אשר לא שולמו ויש לייחס לכך משקל.
- במכלול השיקולים ובהתייחס לחשבונית ולטיעוני הצדדים, יש להעמיד הפיצוי בגין התיקון הלקוי בסך 3,000 ₪.
- לסיכום, הנתבעת תשלם לתובעת סך 5,000 ₪. באשר להוצאות המשפט, בהתחשב בהליך ובכך כי הנתבעת חויבה בהוצאות בגין הגשת תצהיריה באחור תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 2,500 ₪.
הסכומים המפורטים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, י"ד שבט תש"פ, 09 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
