בפני בקשה להארכת פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב לפי סעיף 47 (ט) וסעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, כאשר בגופו של המשיב נמצאו 430 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, העולים על 50 מיקרוגרם הקבועים בחוק וזאת היות והמשיב משתייך לאוכלוסיה מיוחדת, שכן המשיב מתחת לגיל 24.

הצדדים טענו לפניי, ועל אף שב"כ המשיב הסכים כי קיימות ראיות לכאורה, מכיוון שבטיעוניו ציין בפניי כי קיים כרסום מסויים בראיות, בקשתי את המבקשת להעביר לידי עותק מחומר החקירה על מנת לעמוד על הראיות בתיק.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות הגעתי למסקנה כי אכן קיימות ראיות לכאורה לאישום המיוחס.

שלא כמו בא כוחו המלומד של המשיב אשר טען בפניי ועשה למען המשיב ככל יכולתו, לדידי המשך נהיגתו של המשיב יש בה סכנה של ממש ואסביר.

המשיב נוהג משנת 2016 בלבד וכבר הספיק לצבור לחובתו 5 הרשעות קודמות כאשר רובן ככולן בעלות אופי ביטחותי, אי ציות לתמרור עצור, נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה ללא מלווה ומהירות מופרזת, זאת ועוד, כנגד המבקש תלוי ועומד תיק של נהיגה בשכרות, אמנם עומדת לזכותו של המשיב חזקת החפות, מאידך ביטחון הציבור מחייב לנהוג עם נהגים מסוג זה ביד קשה גם אם טרם הוכרע דינם, עמד על כך כבוד השופט לוי בבש"פ 10865/06, ישעיהו נגד מדינת ישראל:

" מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".

כך גם בבש"פ 6085/10 בן שטרית נגד מדינת ישראל, קבעה כבוד הש' פרוקצ'יה: "סמכות פסילת רישיון נהיגה למשך תקופת הליכי המשפט נועדה לשמש אמצעי, בין אמצעים שונים, למלחמה בתאונות הדרכים והקטל בכבישים, הפוגעים לאורך שנים בחייהם ובשלומם של בני הציבור. הסיכונים האורבים לציבור מנהיגה רשלנית ופרועה בכביש, ובמיוחד מנהיגה במצב של שכרות, מחייבים עשיית שימוש במלוא האמצעים שהחוק נותן בידי הרשויות על מנת למנוע בעוד מועד מימושם של סיכונים ממשיים לשלום הציבור, בין היתר, בדרך של הגבלת נהיגה של נהגים שמסוכנותם מדברת בעד עצמה".

גם נסיבותיו האישיות של המשיב כפי שעלו מדברי בא כוחו, אינם יכולים להוות שיקול אל מול האינטרס הציבורי, במקרה זה.

לסיכום הדברים, כמות האלכוהול המיוחסת למשיב איננה כמות גבולית, קל וחומר ביחס להיותו נהג צעיר המשתייך לאוכלוסייה מיוחדת, שהרי אז מדובר בכמות גבוהה.

המשיב נוהג תקופה קצרה וכבר צבר לחובתו עבירות בטיחותיות, כאמור.

כנגד המשיב תלוי ועומד תיק נוסף בגין נהיגה בשכרות.

לאור כל האמור, אני קובע כי המשך נהיגתו של המשיב מהווה סיכון, אני מקבל את הבקשה ופוסל את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

בהתאם לבש"פ 8514/05 אבוצאלוק נ' מ"י, קוצב את הפסילה לתקופה של 7 חודשים מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.