1. עניינו של פסק דין זה בערעור מכח סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: החוק).

2. הערעור נסוב על החלטת המשיבה שלא להעניק למערער שירות משפטי בהליכים משפטיים שברצונו לנקוט. המדובר בהליכים שתכליתם להביא לביטול פסקי דין שניתנו בשנים 1999 ו-2007 או לנטרול תוצאותיהם.

3. במכתב מ-27.11.18, שאליו צורף מכתב מפורט, נמסר למערער כי בקשתו לשירות משפטי נדחתה – מכח סעיף 4 לחוק – "מחוסר סיכוי משפטי ומחמת אי הוכחת סיכוי משפטי". במכתב הנלווה מוסבר בהרחבה הבסיס לדחיית הבקשה הנ"ל.

4. המערער לא השלים עם ההחלטה האמורה והגיש את הערעור דנן (ב-18.12.18).

5. הערעור הועבר לתגובת המשיבה ולאחר קבלתה הגיש המערער (ב-27.1.19) תשובה לאותה תגובה (מכח ההחלטה מ-17.1.19).

6. לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור בשלב הנוכחי וללא צורך במהלכים נוספים.

7. לתוצאה האמורה אני מגיע על יסוד שילובם של אלה:

א. ככלל, ניתן לדחות ערעורים שאין בהם ממש אפילו לאחר עיון בהודעת הערעור וללא צורך במהלכים נוספים כלשהם. כך נקבע למשל לגבי ערעורים דומים על החלטות רשם (ראו בקשר לכך למשל בש"א 661/08 גולדבליט נ' מעלות הנביאים (31.3.08); בש"א 11157/02 מורגנשטיין נ' מלמד (4.3.03); בש"א 7182/18 שני נ' בנק המזרחי (18.10.18); בש"א 8267/18 בוטיק נ' מ.ע.ג.ן (25.11.18) ועוד). לגבי ערעורים מסוג הערעור דנן אפשרות זו קיימת אף ביתר שאת, שכן תקנות סדר הדין האזרחי אינן מחייבות לגביהם (ראו תקנה 14 לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973 והחלטתו של בית המשפט העליון מ-30.4.17 ברע"א 2134/17 קוסטיקה נ' האגף לסיוע משפטי). במקרה דנן אין המדובר בדחייה מיידית של הערעור, שכן התקיימו המהלכים שצוינו בסעיף 5 דלעיל. עם זאת, אין מקום למהלכים נוספים.

ב. העובדה שבמסגרת הערעור נבחנת החלטה מנהלית ושקיימות עילות מצומצמות להתערבות בהחלטה מסוג זה.

ג. העובדה שבשלב הראשון נדחתה בקשת המערער בשל עניינים הקשורים לחוסר סיכויים משפטיים להליכים שעל הפרק ושבמסגרת הערעור עולה כי קיימים גם נימוקי דחייה שעניינם ביכולת הכלכלית של המערער.

ד. נימוקי הדחייה שבמכתב המשיבה ובתגובה לערעור משכנעים ועולה מהם כי אין ממש בערעור.

ה. המערער לא נותן מענה מספק לטענות המשיבה בתגובתה לערעור ובכלל זה לטענה החמורה כי לא חשף את התמונה המלאה במה שנוגע ליכולתו הכלכלית.

ו. הסגנון הבוטה שנוקט המערער כלפי המשיבה לכל אורך הדרך.

ז. הפתח שמותירה המשיבה (בסעיף 12 של תגובתה לערעור) לבחינה מחודשת של האפשרות שיינתן למערער שירות משפטי, אם יעמוד בדרישות שמציינת המשיבה (בנוגע ליכולת הכלכלית ולסיכויי ההליכים שבהם יהיה מדובר).

8. לנוכח כל האמור, הערעור נדחה.

9. למרות דחיית הערעור וכל שנאמר, איני נעתר לבקשתה של המשיבה לחייב את המערער בהוצאות ואני מסתפק בקביעה שאם יהיו הליכים משפטיים נוספים בין המערער לבין המשיבה לגבי מה שעל הפרק עתה (בהמשך למצוין בסעיף 7(ו) דלעיל או אחרים) ניתן יהיה לשקול במסגרתם גם את נושא ההוצאות בקשר לערעור דנן (וראו והשוו: בג"ץ 7541/08 גולדשטיין נ' פרקליטת מחוז המרכז, פס"ד מ-8.3.10).

ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"ד בשבט תשע"ט, 30 בינואר 2019.

רפאל יעקובי, שופט