נגד

הצד השלישי: משהר מרכזי קניות בילוי ופנאי.

לפני בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת נתבע נוסף מכוח סעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

1. תביעה זו עניינה נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1981, ביום 14.11.12 במהלך פינוי של פיקוד העורף במסגרת מבצע עמוד ענן. בשעה שעשתה דרכה לחדר הממ"ד במתחם מקום עבודתה, מעדה במדרגות אשר היו לטענתה מכוסות באבק וללא מעקה בטיחות. נטען כי במקום שרר לחץ מאחר שעובדים רבים היו צריכים להגיע לממ"ד באותו הזמן, דבר שהוביל לריצת העובדים לממ"ד, אשר כלל לא יכול היה לאכלס את כמות העובדים במתחם.
2. התביעה הוגשה כנגד נתבעות 1 ו- 2, מעסיקות התובעת בעת התאונה.
3. לטענת הנתבעות, המדרגות בהן ירדה התובעת לא היו בשטח אשר שכרו ולא היתה להן כל זיקה אליהן. באם היה ליקוי כלשהו במבנה הרי שלנתבעות, כשוכרות חלק משטח המבנה, אין כל אחריות ביחס לשטחים האחרים וכי האחריות למבנה, תקינותו ותחזוקתו מוטלת על בעלת המקרקעין. הנתבעות הגישו הודעה לצד שלישי כנגד החברה המנהלת את הפרויקט ומפעילת המתחם בו ארע המקרה היא הצד השלישי.
4. לאחר שהוגשו תחשיבי נזק ניתנה הצעת בית המשפט לפשרה לפיה תביעת התובעת נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח הלאומי אשר שולמו לה בעקבות התאונה ומאחר שהתביעה הוגשה כנגד המעביד בלבד, דינה להידחות.
5. לפיכך, בשלב זה, הגישה התובעת בקשתה לתיקון כתב התביעה ולצירוף הצד השלישי כנתבע נוסף. לטענת התובעת, לאור העובדה כי מסתמנת בליעת התביעה בתגמולי המוסד לביטוח לאומי, מבקשת התובעת להוסיף כצד את בעלת המקרקעין כנתבעת וזאת על מנת לזכות ברבע מכלל סכום הפיצוי.
6. לטענת הצד השלישי, התביעה התיישנה זה מכבר ולכן מנועה התובעת מלתקן את כתב התביעה ולצרפו כנתבע בתיק.
7. בתשובתה טענה התובעת כי בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), במקרה בו נעלמו מן התובע עובדות המהוות את עילת התביעה תתחיל תקופת ההתיישנות מהיום שבו נודעו לתובע עובדות אלה. לטענת התובעת, רק ביום 7.7.20 הועלתה הטענה כי התביעה נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי, ומשכך התובעת תהיה זכאית לפיצוי כלשהו רק אם הצד השלישי יצורף כנתבע נוסף. התובעת הוסיפה וטענה כי דחיית האפשרות לתיקון כתב התביעה כמוה כסילוק על הסף, הוא סעד חריג שאין להיזקק לו אלא במקרים חריגים בלבד. התובעת הוסיפה וטענה כי המדובר בתיקון פורמאלי בלבד שכן הנתבעות הגישו את ההודעה לצד השלישי בפרק הזמן שעומד בכללי תקופת ההתיישנות, ולפיכך ממילא נערך הצד השלישי להליך משפטי.

דיון

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
2. סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."

1. סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע:

"לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:

(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;

(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק."

1. היום שבו אירעה התאונה הוא היום בו נולדה עילת התובענה – 14.11.12. כתב התביעה הוגש ביום 19.12.18. ההודעה לצד השלישי הוגשה ביום 28.04.19, יחד עם הגשת כתב ההגנה.
2. טענת התובעת כי יש למנות את מרוץ ההתיישנות רק מיום 7.7.20 – היום בו גילתה כי התביעה עלולה להיבלע בתגמולי המוסד לביטוח לאומי אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה. הצד השלישי הוא הבעלים של המבנה בו נפלה התובעת לטענתה ומטבע הדברים הוא עשוי להיות גורם נוסף שאחראי לנזקי התובעת ככל שיוכחו. עובדה זו הייתה ידועה או צריכה הייתה להיות בידיעת התובעת והיא הייתה יכולה לברר אותה במהלך תקופת ההתיישנות. אין המדובר בעובדה שנעלמה מן התובעת, או שהיא לא יכולה הייתה לדעת עליה בזהירות סבירה ולפיכך לא ניתן להחיל בעניינה את החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.
3. נקבע כי "יש להבחין בין עובדה ובין ראיה להוכחתה ולעניין הארכת מרוץ ההתיישנות, על פי סעיף 8 לחוק, די בקיומה של עובדה, המצויה בידיעתו של התובע ואשר צריכה הייתה לעורר בליבו חשד לקיומה של עילת תובענה ואין צורך שיהיו בידו ראיות להוכחת העובדה..." (ראה תא (חי') 28852-12-09 אליהו זוארס נ' התעשיה הצבאית לישראל בע"מ)
4. התובעת סבורה כי הצד השלישי הוא בעל דין בתיק ולפיכך צירופו כנתבע הוא פורמלי בלבד ולא יפגע באפשרותו להתגונן. דין הטענה להידחות. כצד ג' חשוף הצד השלישי לעילה שמעלה נגדו הנתבע. הסיכון שהוא חשוף לו הוא עד כדי הצלחת התביעה כנגד הנתבע שהגיש נגדו את הודעה לצד שלישי. התיקון המבוקש מבקש להעלות כנגד הצד השלישי כנתבע את עילת התובע, עילה ישירה כנגד הצד השלישי וזו עילת תביעה אחרת.
5. התיקון ימנע מהצד השלישי כנתבע, להעלות טענת התיישנות כלפי התובע, בעוד לו הוגשה היום התביעה כנגד הצד השלישי היה הוא זכאי להעלות טענת התיישנות והיה זוכה בה (ראו למשל: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה נ"ב (3) ע' 427).ו

ב

1. אשר על כן, משחלפה תקופת ההתיישנות, דין בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה ולצירוף הצד השלישי כנתבע נוסף בתיק - להידחות.
2. סוף דבר, הבקשה נדחית.
3. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
4. התובעת תודיע בתוך 7 ימים האם היא עומדת על המשך ההליך.

תז"פ ליום 29.9.20.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.