1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות), מיום 7.10.18 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה, כי מגבלת המערער לא ניתנת ליישום לפי רשימת הליקויים הקבועים בתוספת הראשונה להסכם הניידות (להלן: "ההחלטה").

העובדות הצריכות לערעור

2. המערער יליד 1961.

3. ביום 2.7.18 נבדק המערער על ידי ועדה רפואית מחוזית, אשר הקשיבה לתלונות המערער וערכה לו בדיקה שממצאיה נרשמו כדלקמן:

"מתהלך בעזרת מקל ועם צליעה קלה ברגל שמאל. פרונציה של יד שמאל וחולשה קלה של רגל שמאל. החזרים ערים ברגל שמאל. החזרים ערים יותר משמאל, החזרים פתולוגים ברגל שמאל."

הוועדה קבעה, כי המערער מוגבל בניידות בשיעור 40% לצמיתות לפי סעיף א-7-א להסכם הניידות ובנימוק החלטתה קבעה הוועדה, כי "מדובר בנבדק לאחר ניתוח ע"ש צווארי עם חולשה בגפיים משמאל שהחמירו לאחרונה."

4. על החלטה זו הגיש המשיב ערר בנימוק, כי "תיאור ההליכה אינו תואם את דרישות הסעיף".

5. ביום 7.10.18, התכנסה הוועדה מושא הערעור לדון בערר המשיב.

במקום המיועד לרישום תלונות ותולדות המחלה או הפגיעה (סעיף 4 לפרוטוקול) ציינה הוועדה: "אי ספיקה ורידית."

הוועדה תארה את הליכת המערער: "מתהלך עם מקל הליכה."

6. למערער נערכה בדיקה נוירולוגית, שממצאיה פורטו בפרק ד' לפרוטוקול. בבדיקת כוח גס בשרירים נמצא כוח גם תקין ומלא (5 מתוך 5) בשתי הגפיים.

ממצאי הבדיקה הנוירולוגית סוכמו כך:

"אי ספיקה של המע' הורידית שטחית קלה עד בינונית בולטת מימין. החזרים גידיים הופקו בברכיים. לא הופקו בקרסוליים. היקף קב' שרירי השוקיים (מדידה 12 ס"מ מתחת לברך) 39 ס"מ דו"צ. אין דילדול שרירים ואין ספסטיות טונוס תקין."

במקום המיועד לרישום ממצאי בדיקת כלי דם, ציינה הוועדה:

"פרופ' נטצקי מציין אי ספיקה במעקה ורידית השטחית."

על יסוד האמור קבעה הוועדה בפרק ו.1 לפרוטוקול, כי:

"ע"פ הבדיקה הנירו' הממצאים אינם ניתנים ליישום.

סעיף א-7-א דורש שיתוק ספסטי אטקסיה או תנועות בלתי רצוניות. ממצאים שאינם קיימים אצל הנבדק."

החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים

7. לטענת המערער, הוא סובל מנוירופתיה סכרתית והוועדה לא התייחסה לממצאים המתארים ספסטיות, הפרעה בהליכה, החזרים ערים ופתולוגים, צליעה ותחושת התקשות ברגליו. ליקוייו של המערער מתאימים לסעיף א-7-א שיושם על ידי הוועדה המחוזית. הוועדה לא שללה הפרעה בהליכה אצל המערער ואף צוין, כי הוא נעזר במקל הליכה וכי הופקו החזרי גידים בברכיים כאשר אף בוועדה המחוזית נקבע שישנם החזרים פתולוגים בגידים הגורמים, בין היתר, לתנועות בלתי רצוניות המתאימות לתנאים הנדרשים בפריט ליקוי א-7-א.

מצבו הרפואי של המערער אף הוחמר וכעת הוא סובל מליקוי בשתי הגפיים ולא רק בגפה השמאלית ועל הוועדה היה לשקול לחלופין יישום פריט ליקוי אחר בגין אי ספיקה ורידית.

במעמד הדיון בערעור הוסיף המערער והפנה למסמכים רפואיים הקודמים למועד התכנסות הוועדה המצביעים לדבריו על תחושה ירודה בגפיים, על כך שהוא מתהלך עם צליעה לא עקבית משמאל, תחושה ירודה בגפיים וברגל שמאל, מעט מתנדנד בהליכת טנדם ואין די סימטריה במבחני אצבע אף ועקב ברך (מוצגים מע/1 - מע/3).

8. מנגד טען המשיב, כי דין הערעור להידחות בהעדר טעות משפטית בפעולת הוועדה. הוועדה ערכה למערער בדיקה נוירולוגית כמפורט בפרוטוקול ונימקה את השוני בין קביעתה לבין קביעת הוועדה המחוזית בציינה, כי לא מצאה אצל המערער ממצאים כגון שיתוק ספסטי בדרגה בינונית או אטקסיה בגפיים התחתונות כנדרש בסעיף א-7-א. מדובר בהחלטה מנומקת המבוססת על ממצאי הבדיקה והמסמכים הרפואיים שעמדו לפני הוועדה וניתן בנקל לעקוב אחר הלך מחשבתה כאשר יישום פריט ליקוי בעניינו של מבוטח הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה. טענת המערער, כי הוועדה שגתה בכך שלא פרטה האם החזרי הגידים תורמים לתנועות בלתי רצוניות היא טענה רפואית שאין לקבלה. ככל שחלה החמרה תפקודית במצבו של המערער באפשרותו לפעול בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה מחדש), התשס"ע-2000.

במעמד הדיון בערעור הוסיפה ב"כ המשיב וטענה, כי הוועדה עיינה בכל המסמכים אליהם הפנה המערער מה גם שמעיון במסמך הרפואי מיום 12.3.18 מאת ד"ר וייסאפיר (מע/3) עולה, בין היתר, כי לא נמצא דלדול שרירים, אין הגבלה בתנועות פסיביות בקרסול, הליכה יציבה עם צליעה על רגל שמאל. לפיכך לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה שלא יישמה את סעיף ליקוי א-7-א להסכם הניידות.

דיון והכרעה

9. בהתאם לסעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, קביעה של ועדה רפואית לעררים מכח הסכם הניידות, ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי בשאלה משפטית בלבד.

10. הלכה פסוקה היא, כי הוועדה הרפואית, היא בלבד המוסמכת לקבוע אחוז מוגבלות בהתאם לרשימת הליקויים בהסכם הניידות, ואין בית הדין לעבודה מתערב בשיקול דעתה בנדון זה (ראו: עב"ל (ארצי) 10045/95 הרמן – המוסד לביטוח לאומי, 29.7.03).

11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני מצאתי, כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט טעמיי.

12. סעיף א-7-א לרשימת הליקויים בהסכם הניידות קובע כדלקמן:

"שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטקסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי גפה תחתונה אחת - עם הפרעה בינונית בהליכה – 40%"

13. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה הסבירה בהחלטתה מדוע לא ניתן ליישם את סעיף א-7-א בעניינו של המערער, כאשר למערער נערכה בדיקה נוירולוגית, שכללה בדיקת שרירים, שבה אובחן אצל המערער כוח גס תקין בסולם 5 בשני הצדדים, ונשלל מצב של ספסטיות; הוועדה ציינה, כי אין דלדול שרירים, אין ספסטיות, טונוס תקין, החזרים גידיים הופקו בברכיים ולא הופקו בקרסוליים. הוועדה נימקה החלטתה בכך שלא מתקיימת במערער אף חלופה מהחלופות המנויות בסעיף א-7-א לרשימת הליקויים, וכלשונה "סעיף א-7-א דורש שיתוק ספסטי אטקסיה או תנועות בלתי רצוניות. ממצאים שאינם קיימים אצל הנבדק".

מדובר בקביעה רפואית מובהקת, ברורה וסבירה, המאפשרת התחקות אחר הלך מחשבת הוועדה ובית הדין אינו מוסמך, ואף אין לו הכלים, להתערב בה.

14. לא מצאתי בטענות המערער טעם המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה - החלטה הנסמכת על ממצאי בדיקתה הקלינית של הוועדה, כמפורט בפרוטוקול ומשקבעה הוועדה במפורש, כי ממצאי בדיקתה אינם מצביעים על קיומה של אף אחת מהחלופות הקבועות בסעיף א-7-א, דין הערעור להידחות.

ויוטעם, כי למקרא פרוטוקול הוועדה הרפואית המחוזית מיום 2.7.19 עולה, כי הוועדה לא פרטה את ממצאי הבדיקה הנוירולוגית, באופן המאפשר התחקות אחר הלך מחשבתה בעת שיישמה את סעיף א-7-א והנימוק לקביעתה היה, כי "מדובר בנבדק לאחר ניתוח ע"ש צווארי עם חולשה בגפיים משמאל שהחמירו לאחרונה"; אין בהחלטת הוועדה המחוזית התייחסות פרטנית לתנאים הנדרשים בסעיף א-7-א, זאת בשונה מקביעת הוועדה מושא הערעור, המנומקת ומובנת.

15. אשר לטענה, כי על הוועדה היה לשקול יישום סעיף אחר בעניינו של המערער – מדובר בעניין המסור לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה, בו בית הדין אינו נוהג להתערב, קל וחומר עת המערער אינו מצביע על תיעוד רפואי המתאים ליישום סעיף אחר בעניינו.

סוף דבר

16. על יסוד כל האמור, ומשלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות.

17. אין צו להוצאות.

18. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום י' תמוז תשע"ט, 13 יולי 2019 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.