לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 7.11.18 שקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 19% (להלן – הוועדה).

2. הרקע להחלטת הוועדה הוא בפסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים במסגרת תיק ב"ל 15178-03-18 לפיו: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול בשנית עמדתה לעניין ליקוי השמיעה וזאת לאחר שתתייחס באופן ענייני ומפורט לבדיקת השמיעה מיום 5.4.06 ולטענות התובע כי לאחר הניתוח שעבר בשנת 2005 ליקוי השמיעה שלו הוחמר. המערער וב"כ יוזמנו לטעון טענותיו בפני הוועדה בעניינים הנ"ל...."(להלן – פסק הדין המחזיר).

3. הוועדה התכנסה מכוח פסק הדין ושמעה את המערער כדלקמן:

"העריכו את הירידה בשמיעה לאור בדיקה שנעשתה לפני הניתוח שעבר, הבעיה היתה שהניתוח הזה לא הצליח ובעקבותיו נגרמה החמרה, הוחמר המצב. בעקבות הניתוח השמיעה התדרדרה מאוד, כפי שמשתקף בבדיקות שמיעה רבות שעבר מאז הניתוח."

4. בסיכום ומסקנות הוועדה קבעה הוועדה כדלקמן:

"הוועדה התכנסה מתוקף פס"ד מיום 18/6/18. על הוועדה להתייחס לבדיקת שמיעה מ-5/4/06 לעניין ליקוי השמיעה יש לציין כי הנכות המוכרת היא בגין אוזן ימין בלבד. בדיקת שמיעה 5/4/06, בי"ח הדסה עין כרם, סף שמע לצלילים טהורים באוויר 62 דציבל ועל העצם 52 דציבל (אוזן ימין), אוזן שמאל סף על העצם 25 דציבל. בדיקת שמיעה בי"ח ברזילי 6/2/16 אוזן ימין סף באוויר 58 דציבל. לפי בדיקת שמיעה מ-2006 נכותו בגין ליקוי שמיעה באוזן ימין הינה 10% לפי סעיף 72(1)10(ב). לכן הוועדה קובעת כי נכותו בגין ליקוי שמיעה באוזן ימין הינה 10%. עבור הנקב וההפרשות לסירוגין מאוזן ימין אחוזי הנכות ללא שינוי 10% לפי סעיף 72(3)(ג)I.

(לפי בדיקת השמיעה מ-6/2/16 אחוזי הנכות הינם 10% לפי 72(1)(8)ב כך שמבחינת אחוזי הנכות אין שינוי ב-2016 לעומת 2006).

מכיוון שמדובר בנכות שהוחמרה בעקבות ניתוח מתאריך 17/3/15 הוועדה קובעת כי הנכות בשיעור 5% שנקבעה בעבר בגין ליקוי שמיעה היא זמנית עד להחמרה וכי נכותו זמנית בשיעור 15% מ-19/1/02 עד 16/3/05, מ-17/3/05 נכותו 100% עד 31/3/05 עבור ניתוח והחלמה".

5. לטענת המערער קביעתה של הוועדה שגויה שכן עיון בדוחות האודיומטרים שעליהם הסתמכה הוועדה לבסס את קביעת הנכות מעלה כי אין כך הדבר, שכן דוח הבדיקה מהדסה מלמד שסף השמיעה באוזן ימין היה בתדירות 500 מה"צ היה 60, בתדירות 1,000 מה"צ -65 דציבל ובתדירות 2,000 מה"צ היה 70 דציבל. לכן ממוצע שלוש אלו הוא אפוא 65 דציבל ולא כפי שקבעה הוועדה. כמו כן טוען המערער כי סף השמע בשלוש התדירויות הללו הוא ממוצע 31.67 דציבל. כן טוען המערער כי על פי דוח ברזילי ירידת סף השמע באוזן ימין הייתה למעלה מ-70 דציבל ובאוזן שמאל 35 דציבל. על כן טוען המערער אחוזי נכותו של המערער בשל ירידה בשמיעה גם על פי בדיקת הדסה שבה היו ממצאים מתונים יותר הם 20% ולא כפי שקבעה הוועדה. עוד טען המערער כי הועדה התעלמה כליל מהטנטון המשתקף הן בדוח של הדסה והן בתיעוד הרפואי ואשר מזכה אותו בנכות בשיעור 10%.

6. מנגד טען המשיב כי דין הערעור להידחות שכן הוועדה פעלה על פי פסק הדין המחזיר וכי כל טענות המערער הן בגדר טענות רפואיות אשר חותרות תחת שיקול דעתה של הוועדה. לטענת המשיב עיון בבדיקת השמיעה אליה מפנה המערער מעלה בדיוק כי הממוצע אליו הגיעה הוועדה הוא כפי שכתבה. אשר לבדיקה מבית החולים ברזילי הרי שזו לא הייתה חלק מפסק הדין המחזיר.

7. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה אכן פעלה בהתאם לפסק הדין המחזיר עת התייחסה לטענות המערער כי לאחר הניתוח מצבו הוחמר ואף לבדיקה מבית החולים הדסה, שנערכה לאחר הניתוח האמור. בהתבסס על שני אלו, הוועדה אף העלתה את שיעור הנכות שקבעה למערער בגין ליקוי השמיעה מ-5% ל-10%. כל טענות המערער באשר לממוצע התדירויות ולאופן בו ניתחה הוועדה את הדוח האודיוגרמי, הן טענות שברפואה אשר אין בית הדין מתערב בהן. גם באשר לטענות המערער לגבי הבדיקה מבית החולים ברזילי, הרי שבדיקה זו לא היוותה חלק מפסק הדין המחזיר, ועל כן התייחסותה של הוועדה לבדיקה זו היא למעלה מן הצורך ואין מקום להתערב בה. אשר לטענות המערער כי הוועדה לא התייחסה לטנטון ולמסמכים רפואיים נוספים שהיו בפניה – משאלו לא היו חלק מפסק הדין המחזיר – דינן להידחות. הוועדה אף מקנה אחוזי נכות זמניים למערער בגין הניתוח כך שהוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין המחזיר, החלטתה מנומקת וברורה ואין מקום להתערב בה, עם זאת באשר לבדיקת השמיעה מבית החולים הדסה, הוועדה תבהיר האם יש בבדיקה זו כדי לשנות את מסקנתה לאחר שהמערער וב"כ יטענו בעניין זה בפניה וזאת לאור טענת המערער בנוגע לממצאיה.

9. לאור כל המפורט לעיל עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה על מנת שתסביר האם לאור הבדיקה מבית החולים הדסה יש כדי לשנות את מסקנתה, המערער וב"א כוחו יוכלו לטעון טענותיהם בעניים בדיקה זו. החלטה הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

10. משהערעור התקבל בחלקו- אין צו להוצאות.

11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, כ"ה אב תשע"ט, (26 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.