20 ינואר 2020

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 21.10.18 להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 46%.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. המערער, יליד 1978, הגיש תביעה לקצבת נכות כללית.

למערער נקבעה נכות בשיעור 46% בגין הליקויים הבאים: 25% בגין סעיף נפשי, 10% בגין יתר לחץ דם, 20% בגין ברונכיטיס ו- 10% בגין פוליארטיטיס, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956.

1. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון ובהתכנסות ראשונה, ביום 13.8.18, טען בפני הוועדה את הדברים הבאים:

"מצרף מכתב סיכום מידע רפואי מטופל 8 שנים מקבל קלונקס. חרדות. קיבלתי דיכאון ופוסט טראומה מזה שאמי מתה לידי. יש לי דיפרסיה.

הכל מפריע לי, סביבה, אוהב שקט נפשי עצבני.

שלושה ארבעה ביום קלונקס ____ איפובן שלוש ביום למפדקס 300 מיליגרם טרמדקס 100 מיליגרם כפול שלוש.

לחץ דם, סכרת. סכרת מזה עשרה חודשים מעשן קופסא וחצי +סמים לא זוכר מתי תפקודי ריאות אחרון.

לוקח פרדינזון בעבר לקחתי כדור אחד בשבוע כאבי עצמות ברגליים ברכיים ידיים כל הגוף כאב לחץ דם."

1. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וסיכמה את ממצאיה כדלקמן:

"פסיכיאטר – מסודר בהופעתו מודע צלול התמצאו תתקינה זמן מקום סיטואציה. אפקט תקין קצב ומהלך חשיבה תקין בתוכן אין עדות לתכנים פסיכוטיים או בתר חבלתיים. מוסר על "דיכאונות, פסט טראומה בלבול שימוש בסמים" ללא תיעוד וללא מסמך תסמינים ספציפיים קיימת נטייה להאדרה.

מתאר תרופות אותן נוטל קלונקס_____ טרמדקס בכמויות שאינן הולמות ___.

נמצא בכלא למשך שלושה חודשים ושוחרר בפברואר 18 במסמכים שונים שהציג מתואר שימוש בין היתר סמי פיצוציות ד"ר הררי 29.6.15 "מטופל מספר נייס גאי" 6.7.17 נבדק לאחרונה דוקטור הררי 18..18 אשר בבדיקתה אין פרט להיות אפקט רגזני אין עדות פסיכופתולוגיה בתיק בפרספציה.

התמצאות בתרופות שנוטל אין נוגדי פסיכוזה ונוגדי דיכאון הוועדה דוחה את הערר."

אף אוזן גרון – תלונות כנראה ללקות שמיעה בבדיקה אוטוסקופיה תקינה. בעת שישב עם תובע ואשתו ורופאים ומזכיר שנעשית ברמת קול לרגילה 30 40 דציבל שומע, מגיב____ דיבור רהוט גם מעבר לפרגוד ובכל זאת בדיקת שמיעה מ – 6.6.18___ חרשות שלמה דו"צ.___ לקות עמותה 70 דציבל ודיסקרימינציה תקינה כמובן שלפי מכלול נתונים אלו אין נכות בגין שמיעה.

פנימי – טוען לסוכרת כאשר מכתב רופא משפחה 19.7.18 בין אבחנותיו הרבים אין סכרת וגם לא ברשימת טיפולים. טוען שבדק סכרת בבית ומטופל. על מנת לקבוע מצב סוכר נדרש מכתב מרופא על ערכי סוכר והמוגלובין מסוכר ונסכם ללא נוכחות.

טוען בעיית פרקים. מבקר אצל ד"ר שיינברג 22.6.18. אנמנזה בוועדה טוען לכאבי פרקים ללא סימני דלקות. במכתב ד"ר שיינברג אין אבחנה ראומטולוגית חשד מספר אבחונים מהמחלה ללא המלצה לטיפול.

חולה טוען שכחודשיים קודמים טופל כדור בודד___ (אחד) לשבוע, משלא עזר מקבל 5 מיליגרם פרדניזון גם טיפול זה לא נחשב על מנת לקבוע נכות. נדרש מכתב דוקטור שיינברג על מצבו נוכחי. עפ"י בדיקת פרקים אין סימני דלקת. אין עדות פסוריאזיס בעור.

לעניין ריאות – מעשן סיגריה 1/1.5 וסמים לא ביקר רופא ראות מ – 2014 יש__ברונכיטיס כניסת אוויר תקינה חרחורים בדיבור. דחיית ערר."

1. ביום 21.10.18 התכנסה הוועדה שוב, ללא נוכחות המערער, ובפרוטוקול נרשם כך:

"פנימי – הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר שיינברג ראומטולוג מיום 22.6.18 כאשר עדיין אין לו אבחנה מלבד כאבי פרקים דיפוזיים החולה קיבל טיפול כנראה ניסיוני ע"י פרדניזון אין מכתב נוסף מתאריך זה.

הוועדה קובעת 10% לפי סעיף 35 1 מ- 1.1.18 בגין פוליארטיטיס.

מבחינת סכרת לא התקבל מידע נוסף אין נכות."

1. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים שונים המצדיקים את השבת עניינו לוועדה לבחינה נוספת בנוגע לסוכרת, שמיעה ואי ספיקת כליות. המערער הציג מסמכים המעידים על סוכרת ואולם הוועדה החליטה לדחות את הערר ללא כל נימוק והסבר. בוועדה נוספת שהתכנסה לאחר מועד הוועדה נשוא הערעור, נקבעה למערער נכות בגין סוכרת בתחולה מיום 1.1.18. משמע, כי במועד הוועדה הרלוונטית המערער סבל מסוכרת ויש בכך כדי להצדיק את בחינת עניינו מחדש.

המערער סובל מבעיות שמיעה וטנטון והציג בפני הוועדה מסמכים שונים. על אף האמור, בוועדה לא ישב רופא בתחום אף אוזן גרון.

מהנמקת הוועדה עולה כי היא אינה סבורה שהוא בעל לקות בתחום זה הואיל והיא שמעה אותו משוחח עם אשתו וזאת על אף הבדיקות שהציג. ככל שהוועדה סבורה הייתה שהבדיקות שהציג אינן משקפות את מצבו היה עליה לשלוח אותו לבדיקה נוספת.

הוועדה לא התייחסה לליקוי בגין אי ספיקת כליות על אף שהוצגו בפניה מסמכים.

1. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות בהיעדר פגם משפטי.

בעניין הסוכרת התייחסה הוועדה בהתכנסותה הראשונה להיעדר נתונים בתחום זה ולכך שהמסמך הרפואי מטעם רופא המשפחה כולל אבחנות אחרות, ללא עדות לסוכרת. המערער נדרש להמציא מכתב מרופא בדבר ערכי הסוכר ומשלא הציג, נדחה הערר בתחום זה.

בישיבה הראשונה של הוועדה נכח רופא אף אוזן גרון אשר קבע כי אין למערער נכות בעניין זה.

אשר לאי ספיקת כליות – המערער לא טען בפני הוועדה לעניין זה ועל כן לא נפל פגם בהחלטתה.

דיון והכרעה

1. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראו, בין היתר: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999).

1. הלכה פסוקה היא, שהוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה כך שממנה ילמד לא רק רופא, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק.

ראו: דב"ע מג/1356 -01 לביא נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יז 130 (1985).

1. לאחר שקילת טענות הצדדים לעיון במסמכים שבתיק, מצאתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, מהטעמים שיפורטו להלן.
2. בעניין הסוכרת: הוועדה ציינה בהחלטתה כי במסמך מטעם רופא המשפחה מיום 19.7.18 לא צוין כי המערער סובל מסוכרת והדבר גם לא קיבל ביטוי ברשימת טיפולים. הוועדה הוסיפה, כי על מנת לקבוע את מצבו של המערער בתחום זה נדרש מכתב מרופא על ערכי סוכר והמוגלובין. על כן, נתנה שהות למערער להמציא מסמכים אלו, כמצוין במכתב מטעם המשיב אשר נשלח אל המערער מתאריך 26.8.18. ביום 21.10.18 התכנסה הוועדה שנית ולאחר שלא התקבל כל מסמך הנוגע לסוכרת, דחתה את הערר בעניין זה.
3. לטענת המערער, הוא המציא את המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין לוועדה לפני מועד התכנסותה השנייה, אולם הוועדה לא התייחסה למסמכים. המערער לא הציג כל אסמכתא לתמיכה בטענתו בדבר שליחת המסמכים, ואף לא פירט את גרסתו העובדתית לעניין מועד שליחת המסמכים. לפיכך, לא הוכח כי המסמכים עמדו לפני הוועדה בזמן התכנסותה השנייה, ולא ניתן לקבוע כי נפל פגם משפטי באי התייחסותה לתוכן המסמכים.
4. בעניין אי ספיקת כליות: בפרוטוקול הוועדה צוין כי לתיק הוגש מסמך מיום 24.4.18 מטעם ד"ר ביץ – נפרולוגית. בתיק בית הדין מצוי מסמך מיום 23.5.18 מטעם ד"ר ביץ אשר בקצה העליון שלו נרשם בכתב יד "לביטוח לאומי" ובו נכתב כי למערער "אי ספיקת כליות כרונית קלה". לא ברור האם נפלה טעות סופר ברישום תאריך המסמך בפרוטוקול הוועדה, שמא מדובר במסמך אחר. מכל מקום, משעמד בפני הוועדה מסמך המעיד על אי ספיקת כליות ומאחר שהמערער אינו מיוצג, היה על הוועדה לדון בלקות זו.
5. אשר לבדיקות השמיעה: בפני הוועדה עמדה בדיקת שמיעה מיום 6.6.18, המצביעה על ירידה בשמיעה ועל הפניית המערער לשיקום שמיעתי. בנוסף, רופא א.א.ג, ד"ר קריחלי, קבע אוטוסקופיה תקינה דו צדדי וירידה בשמיעה (מסמך מיום 18.6.18). בניגוד לטענת המערער, בהתכנסותה הראשונה של הוועדה נכח רופא אף אוזן גרון. הוועדה ציינה בהחלטתה כי בשיחה שנערכה עם המערער "ברמת קול רגילה", הוא שומע, מגיב ובעל דיבור רהוט. עוד ציינה כי בהתאם לבדיקת השמיעה המערער סובל מ"חרשות שלמה דו"צ" ומוסיפה כי למערער "דיסקרימנציה תקינה". לאחר מכן קבעה הוועדה כי לפי מכלול נתונים אלו אין נכות בגין שמיעה.
6. הנמקת הוועדה בהיבט זה אינה ברורה ולא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה. המסמכים הרפואיים מצביעים על ירידה בשמיעה וקביעת הוועדה לפיה המערער שומע ומגיב ברמת קול רגילה אינה מתיישבת עם המצוין במסמכים אלו. לא ברור מהם "מכלול הנתונים" עליהם הוועדה מתבססת והאם לשיטתה אין ליתן אמון בבדיקת השמיעה שביצע המערער ובמסמכים הרפואיים שהוצגו. ככל שכך, היה על הוועדה לנמק כך מפורשות או להפנות את המערער לבדיקות מטעמה. בהיעדר הנמקה ממנה ניתן ללמוד מדוע לא הוענקה נכות בגין השמיעה, יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה גם בהיבט זה.
7. סיכומו של דבר, עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים, על מנת שתדון בלקות הנוגעת לאי ספיקת כליות, כמצוין במסמך מטעם ד"ר ביץ מיום 23.5.18 וכן על מנת שתשקול ותנמק החלטתה לעניין לקות השמיעה, בשים לב לבדיקת השמיעה מיום 6.6.18 ולמסמך הרפואי מטעם ד"ר קריחלי מיום 18.6.18.

המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה.

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

1. מאחר שהמערער מיוצג על ידי הסיוע המשפטי אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ג טבת תש"פ, (20 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.