1. לפניי תביעה בסדר דין מהיר על סכום של 5,544 ₪, שעניינה נזקי רכוש אש­ר נגרמו לרכב שבבעלות התובע (להלן: רכב התובע). הנזק נגרם במסגרת תאונה שאירעה בין רכב התובע ובין רכב שבו נהגה הנתבעת 1 ושהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: רכב הנתבעות). לטענת התובע, התאונה נגרמה בשל רשלנותה של הנתבעת 1. כבר בפתח הדברים יצוין כי בתיק זה התקיימו שני דיונים, וזאת נוכח עמדת התובע לפיה אין לקבל כראיה תוכן שיחה מוקלטת בינו ובין נציגת סוכנות הביטוח מטעם הנתבעת 1, אשר הושמעה בדיון הראשון. עמדה זו חייבה את הנתבעות לתמלל את השיחה המוקלטת ולזמן לעדות את נציגת סוכנות הביטוח.

2. אין חולק כי התאונה אירעה ברחוב ללא מוצא, שעה שרכב התובע ביקש להיכנס לחניה בצדו השמאלי של הרחוב ואילו רכב הנתבעות פנה ימינה לתוך הרחוב. עוד אין חולק לגבי מיקום הפגיעות - בחלק הקדמי ימני ברכב התובע; ובחלק האחורי שמאלי ברכב הנתבעות. לטענת התובע, הוא החל לנסוע אחורנית (רוורס) על מנת להיכנס למקום החנייה וזאת כאשר הרחוב היה פנוי. בעודו עושה כן, וכשהרכב מצוי בזווית, הבחין ברכב הנתבעות כשהוא מגיע מאחור ובתגובה לכך עצר את רכבו. או אז, כאשר רכב התובע מצוי במצב עמידה, פגע בו רכב הנתבעות. ובלשונו של התובע עצמו: "נסעתי אחורה, ראיתי אותה [את הנתבעת 1 - ג'ל'] עצרתי ואז היא נכנסה בי" (עמ' 2 שורות 13-12 לפרוטוקול הדיון מיום 25.9.2019). הנתבעת 1, לעומת זאת, טוענת כי עם פנייתה ימינה לתוך הרחוב ראתה את רכב התובע כשהוא במצב עמידה. כאשר חלפה על פני רכב התובע, החל לפתע לנסוע אחורנית ופגע ברכבה. ובלשונה של הנתבעת 1: "ברגע שעברתי הוא שבר לרוורס. כנראה הוא לא ראה אותי" (עמ' 4 שורה 19 לפרוטוקול הדיון מיום 25.9.2019).

3. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי גרסת הנתבעות באשר לאופן התרחשות התאונה מסתברת יותר מגרסת התובע, ולפיכך דין התביעה להידחות. לעניין זה אציין בקצרה מספר טעמים: ראשית, ראיתי ליתן אמון בעדותה של הנתבעת 1, אשר הייתה קוהרנטית וברורה. שנית, מיקום הנזקים מתיישבים יותר עם גרסת הנתבעות מאשר עם גרסת התובע. אילו היה רכב התובע עומד בזמן התרחשות התאונה, סביר להניח כי רכב הנתבעות היה פוגע בו עם חלקו הקדמי שמאלי (והרי מיקום הפגיעה ברכב הנתבעות הוא בחלקו האחורי שמאלי). ושלישית, בשיחה שקיים התובע עם נציגת סוכנות הביטוח של הנתבעת 1, אישר התובע כי התאונה אירעה בעת שנסע אחורנית (רוורס) מבלי לציין, ולו ברמז, כי בעת התרחשות התאונה היה רכבו במצב עמידה.

4. התוצאה היא כי התביעה נדחית. בנסיבות העניין ובשים לב לכך שהתקיימו שני דיונים ולכך שהנתבעות נדרשו לתמלל את השיחה המוקלטת, ראיתי לחייב את התובע בהוצאות בסכום כולל של 1,000 ₪ (ומובהר כי סכום זה כולל את שכר העדות של נציגת סוכנות הביטוח).

זכות ערעור כדין.

פסק דין זה ניתן במוצאי שבת.

ניתן היום, י"ג שבט תש"פ, 08 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.