1. לפני בקשה להורות על הארכת פסילה מנהלית מכוח סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961.

2. בהתאם לבקשה, ביום 5.10.18, בשעה 17:00, נהגה המשיבה ברכב "פיז'ו", מ.ר. 2103268, בכביש יציאה ממפעל באזור תעשיה גורן, וחסמה דרכו של רוכב אופנוע שטח, שהגיע משמאל. כתוצאה מההתנגשות נהרג רוכב האופנוע.

3. ביום 7.10.18 נפסלה המשיבה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 90 יום על ידי קצין משטרה, וזאת מתוקף סמכותו של קצין המשטרה על פי סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה, בגין עבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק ואי מתן זכות קדימה ביציאה מחצרים.

4. הפסילה המנהלית הסתיימה ביום 4.1.19, וביום 24.12.18 הוגשה הבקשה דנן, להורות על פסילת המשיבה למשך 45 יום נוספים, נוכח מסוכנות גבוהה הנשקפת מהמבקשת. צוין שהתיק מצוי בשלבי חקירה מתקדמים וממתין לחוות דעת מעבדת מז"פ. צוין שהנהגת, בעל רישיון נהיגה משנת 2016, ללא הרשעות קודמות.

5. הדיון נקבע ליום 2.1.19 ונדחה לבקשת הסנגור ליום 14.1.19. נציג המבקשת, רס"ב חיים עוז, לא התייצב לדיון, נוכח דיון בתאונה קטלנית אחרת, בבית משפט בחיפה, ותגובתו נמסרה ביום 16.1.19. בתגובת המבקש ציין רס"ב עוז שלא קיבל זימון לדיון שנערך ביום 14.1.19.

לגופו של עניין צוין שמדובר ביציאה מחצרים וחסימת דרכו של רוכב אופנוע שהגיע משמאל והתנגש ברכב המשיבה, תוך ניסיון לברוח שמאלה. צוין שבמקום התאונה היה עץ, שבדוח הבוחן צוינה תרומתו לעניין שדה הראיה, ולאחר יומיים מיום התאונה הצמחייה במקום נגזמה. הוטעם שקיים סרטון המתעד את יציאת רכב המשיבה מהמפעל, עד הפגיעה, אך לא נראה רגע ההתנגשות, היות שביציאה מהמפעל קיימת חומת בטון. המשיבה עובדת במקום משך שנים ומכירה אותו היטב, כולל את העץ שהיה במקום. לעניין חוות דעת מז"פ, צוין שבתיק סרטון נוסף בו רואים את רוכב האופנוע מגיע בנסיעה לכיוון מקום ההתנגשות. הסרטון נשלח למטה הארצי של מז"פ, לניתוח מהירות על פי פריימים, וכעת ממתינה המבקשת לחוות דעתו לעניין המהירות. ביום 10.1.19 בוצעו השלמות עבור חוות הדעת אותם ביקש המומחה, והועברו אליו. צוין שקיים יסוד סביר להניח שיוגש נגד המשיבה כתב אישום.

מנגד, טען ב"כ המשיבה בדיון, שמדובר בתאונת דרכים שארעה ביום שישי, בשעה 17:00, ביציאה ממקום עבודתה של המשיבה. במקום לא קיים סימון כלשהו על הכביש או תמרור, מדובר בכביש פנימי, בתוך מושב, המפריד בין חניון למקטע דרך. ביציאה מהחניון, עמד עץ, משמאל, שהוסר במפתיע עד 72 שעות מקרות התאונה. הגורם שהסיר את העץ, ממה שידוע לסנגור, היא המועצה המקומית או גורם אחר שאין להגנה כל שליטה עליו או ידיעה לגביו. עץ זה מונע מנהג שעובר באותו מקטע דרך להבחין בנהג המגיע מצד שמאל. בסרטון, המתעד את נסיעתה של המשיבה, ביציאה מהחניון, ניתן להבחין במשיבה יוצאת מהחניון, מאטה את מהירותה, עד שמשתלבת בכביש. את התאונה עצמה לא ניתן לראות.

צוין שהמנוח, בן 32, רכב על אופנוע שטח, ללא קסדת מגן. ידוע להגנה, מחומר המצוי ברשותה, שבני משפחתו האיצו בו להפסיק לנהוג בכלי המסוכן, והוא אף סיכם עם צד ג' שהאופנוע ימכר לו ביום ראשון, יומיים לאחר התאונה. טרם הנסיעה מסר המנוח למשפחתו ולמכריו שזו נסיעת פרידה מהאופנוע.

לטענת הסנגור, מעדויות מאזרחים שמתגוררים במושב גורן, עולה שהמנוח נסע ברכבו במושב, במהירות אדירה, השתולל דקות ארוכות לפני התאונה, חצה צמתים, שבילים ופניות במהירות אדירה. הסנגור ציין שפנה ליחידת הבוחנים בימים 9-11 באוקטובר ודיווח על הממצאים שבידיו. הוגשו צילומים (נ/1) לעניין העץ שהיה במקום התאונה והוסר.

לשיטת הסנגור, נוכח נסיבות המקרה, לא יוגש נגד המשיבה כתב אישום, שכן היא אינה אחראית לקרות התאונה. לצערו, צוין, הגורם היחיד שיכול היה למנוע את התאונה הוא המנוח. לו היה נוהג במהירות סבירה, חובש קסדת מגן ונוהג בדרך המצופה מנהג רכב דו גלגלי, התאונה, לשיטתו, הייתה נמנעת. צוין שהמשיבה במצב נפשי קשה. בשעות הערב, של יום התאונה, הגיעה לבית חולים הגליל, לאחר שמערכות גופה קרסו, כשהיא סובלת מהתקף עצבים, קיבלה טיפול ומאז נמצאת בטפול פסיכולוגי רציף.

לשיטת הסנגור די בתקופת 99 הימים בהם המשיבה הייתה פסולה, כדי לצננה ולהרגיעה בתאונה בה נקטפו חיי אדם. החזרת רישיון הנהיגה, הוטעם, אינה פוגעת בדרך כלשהי בבדיקת המז"פ. אין המדובר בנהגת מסוכנת, גם אם וותק נהיגתה קצר. צוין שאם בית המשפט יורה על הארכת הפסילה ב- 45 ימים נוספים, עליו להורות שלא תתבקש תקופת פסילה נוספת.

דיון והחלטה

6. הוראת סעיף 50(א) לפקודת התעבורה, כלהלן:

"עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל – תבוטל הפסילה אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע."

בענייננו, מצאתי שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת תקופת הפסילה המנהלית ב-45 יום.

7. בית המשפט נדרש לשקול שני שיקולים מרכזיים:

א. קיומן של ראיות לכאורה לאחריות המשיבה לקרות התאונה.

ב. מסוכנות המשיבה לשלום ציבור המשתמשים בדרך, כפי שזו עולה מנסיבות התאונה ומעברה.

ראיות לכאורה

8. תיק החקירה הוגש לעיוני.

עיון במכלול הראיות, המצוי בתיק, בשלב זה, מלמד שבחלק מהראיות יש כדי לכרסם באופן משמעותי בגרסה שמציגה המדינה, שלפיה המשיבה גרמה, לכאורה, לתאונה.

בהודעתה, מיום האירוע, מסרה המשיבה שבשעה 17:00 יצאה ברכבה מהמפעל, בו היא עובדת, הגיעה לצומת, הסתכלה שמאלה וימינה, החלה בנסיעה, ולפתע התנגש בה אופנוע, שהגיע מצד שמאל שלה. כשנשאלה האם מיהרה להגיע לביתה, השיבה בשלילה. כשנשאלה האם עצרה לפני שיצאה מהמפעל והתחברה לכבישה, במקום בו, לדבריה, הסתכלה ימינה ושמאלה, השיבה: "כן, עצרתי לפני הצומת" (ש' 19). כשנשאלה האם זו הייתה עצירה מוחלטת, השיבה: "אני בטוחה שכן עצרתי לפני הצומת". לשאלה מתי לראשונה הבחינה ברוכב האופנוע, השיבה: "ראיתי אותו רק באיבוד השליטה שלו" (ש' 25). לשאלה האם הבחינה ברוכב האופנוע טרם נסיעתה, השיבה: "לא, רק שהייתי בתנועה ראיתי אותו". כשנשאלה למה לא הבחינה בו טרם שנעצרה, השיבה: "אני מניחה שבגלל שהוא הגיע במהירות" (ש' 31). כשנשאלה היכן בדיוק עצרה, מסרה: "קצת אחרי השער של היציאה כדי שיהיה לי שדה ראייה" (ש' 33). כשנשאלה לגבי שדה הראיה לכיוון האופנוע, השיבה: "השדה ראייה שלי היה מוגבל" (ש' 35) והוסיפה, "יש שם עץ בזווית של העין" (ש' 37). וכשנשאלה האם עץ הסתיר את שדה ראייתה, השיבה: "לא, לא לגמרי ראיתי את הכביש" (ש' 39). אם כך, נטען, היה באפשרותך לראות אם האופנוע מתקרב, השיבה: "כנראה שלא אם לא ראיתי" (ש' 41). כשנשאלה מדוע לא ראתה, השיבה: "הוא לא היה שם, זה כ"כ מהר".

בהודעתה השנייה במשטרה, מיום 13.11.18, הוסיפה שהיא נוהגת במקום מדי יום. את נסיעתה טרם כניסתה לכביש, תארה כך: "גלשתי לאט כי יש שם עץ מצד שמאלי שלי שמפריע לשדה הראיה, וזה היה אותו הרגע שהייתי כבר על הכביש ואז הוא נכנס בי" (ש' 11-12). לשאלה מדוע לא עצרה לפני העץ והתקדמה לאט, השיבה: "הייתי צריכה להתקדם מעבר לעץ כדי לראות את הכביש" (ש' 16). כשנשאלה הם הפחיתה את מהירות בהתקרבה לכביש, השיבה: "כן. אני רוצה להגיד שכל הנסיעה שלי הייתה איטית כי רק יצאתי מהחניה" (ש' 18). בהמשך, כשנשאלה לגבי הסרטון, בו, נטען, נראה רכבה יוצא מהחניה לכביש, מגיע לחומה ולא עוצר לפני הכניסה לכביש, השיבה: "כן ראיתי שלא עצרתי, אבל האטתי קצת בגלל שהיה לי בעיה בשדה ראיה, אם הייתי עוצרת אני מכירה את המקום זה לא היה עוזר לי, הייתי חייבת להתקדם בכל מקרה, ולכן הורדתי מהירות יצאתי לאט" (ש' 59-60).

כשעומתה עם הודעתה הראשונה בה מסרה שעצרה לפני שנכנסה לכביש, השיבה: "לא ממש זכרתי, הייתי בפניקה, עכשיו אני זוכרת יותר טוב" (ש' 21). ובהמשך כשנשאלה בעניין מהירותה, השיבה: "מהירות נמוכה" (ש' 23). כשנשאלה מתי בפעם הראשונה ראתה את רוכב האופנוע, השיבה: "ממש שניה לפני שהוא פגע בי" (ש' 25). לשאלת החוקר מה עשתה כשהבחינה באופנוע, השיבה: "עוצרת במקום" (ש' 27). כשנשאלה באיזה מצב היה רוכב האופנוע בעת שהבחינה בו, השיבה: "ראיתי אותו כבר ממש זורק את האופנוע, ואז הרוכב ממשיך ישר לכיוון הרכב שלי, והרוכב פוגע ברכב שלי אולי גם האופנוע פגע" (ש' 38-39). לשאלה באיזה נתיב נסע רוכב האופנוע, כשהבחינה בו, השיבה: "קרוב לימין" (ש' 43). כשנשאלה לגבי הודעתה הראשונה, שלפיה, מסרה שהמנוח הגיע במהירות, השיבה: "זה מה שזכרתי באותו היום, עכשיו מספר ימים לאחר התאונה נזכרתי שראיתי אותו רק באיבוד שליטה ולפי ניסיון הנהיגה שלי אני חושבת שהוא נסע מהר" (ש' 45-46).

מדוח מכשיר הטלפון הנייד של המנוח עלה שלא היה שימוש בנייד בעת התאונה. כך גם עלה מדוח הנייד של המשיבה.

מדוח פעולה של ניסוי שדה ראיה, שערך רכז בוחנים עופר ראם, יום לאחר התאונה, במקום האירוע, עלה שמכיוון נסיעת הרכב הפרטי לכיוון נסיעת האופנוע, קיים עץ שגורם להסתרת האופנוע. העץ נמצא במרחק של 9 מטר עד מקום יציאת הפרטית מהחניה. כן צוין שקיים סינוור מהשמש כאשר מפנים מבט מזרחה לכיוון הגעת האופנוע.

בזיכרון דברים שערך ראם צוין שמסרטון הוידאו, שמתעד את נסיעת המשיבה עד למקום התאונה, עולה שרכב המשיבה נסע בנסיעה רצופה מהחניה עד לכביש הגישה, ללא כל עצירה לפני או אחרי החומה.

במזכר של ראם, שהגיע למקום האירוע ביום 9.10.18, לצורך ניסוי נראות ושדה ראיה, צוין שלהפתעתו ראה שבמקום בו ארעה התאונה נבנתה אנדרטה ונגזמה הצמחיה לכל אורך המדרכה. צוין שהעצים שהיו במקום הכרחיים לטובת ביצוע הניסוי התואם לתוואי שהיה בעת התאונה. כך עלה גם ממזכר של פקד מועתז שיח'.

מדוח הבוחן עולה שמכיוון נסיעת המשיבה "קיימת בעיית שדה ראיה בשל עץ במקום (ראה-סקיצה, תמונות, תרשים) כאשר מגיעים לקו הצומת המדומה שדה הראיה הינו 9 מטר עד העץ, במקומו הסופי של הרכב ניתן להבחין באופנוע ממרחק של 19 מטר בלבד".

בנוגע לשדה הראיה של רוכב האופנוע צוין: פתוח לפנים למרחק של 70 מטר, עם זאת קיימת בעיית שדה ראיה לרכב שיוצא ממפעל בשל הסתרה של עץ במקום.

במסקנות דוח בוחן צוין שרכב המשיבה חסם את דרכו של האופנוע, רוכב האופנוע מגיב לחסימה של הרכב במרחק של 38.4 מטר לפחות, בולם, ולאחר הבלימה מאבד שליטה על האופנוע ונחבט בכביש. במרחק בו הרוכב מבחין במשיבה, המשיבה עדיין לא יכולה להבחין בו, כלומר, הרוכב מגיב לחזית הרכב. שדה הראיה נפתח למשיבה רק כשהיא עוברת את העץ ואז כבר האופנוע בבלימה.

בלוח תצלומים מס' 1 (צילומים 6,7) ובלוח תצלומים מס' 3 (צילומים 10,11,12), נראה העץ

המסתיר את שדה הראיה של הרכב הפרטי.

בלוח תצלומים מס' 5 (צילומים 1,2,3,4), ניתן לראות את תוואי השטח ששונה, לאחר שהעץ גוזם, ושדה הראייה שנפתח.

בלוח תצלומים מס' 6, שצולם לאחר הגיזום, ועל כן ניידת משטרתית מדמה את העץ שהסתיר (צילומים 5,6) צוין ששדה הראיה של רכב המשיבה, מקו הצומת, מוגבל.

בלוח תצלומים מס' 6 (צילום 17) צוין שמהמקום הסופי בו עמד רכב המשיבה, ניתן להבחין באופנוע, ממרחק של 19 מטר בלבד.

ממסמך, שערך ראם, בדבר שחזור מהירות האופנוע בעת שהחל לבלום, עולה שמהירותו, לפי סימני בלימה, הייתה 37.7 קמ"ש. צוין שמהירות זו היא מהירות מינימאלית עובר לתאונה ויש לקחת בחשבון שהאופנוע איבד אנרגיה בפגיעתו ברכב.

יצוין שעד עתה לא הועברו נתוני מז"פ לעניין מהירות נסיעת האופנוע, טרם אירוע התאונה, נתונים שיש בהם, בפרט נוכח טענות ההגנה, כדי להשפיע באופן ישיר על חומר הראיות המצוי בתיק.

9. עיון במכלול הראיות, המצוי בתיק, בשלב זה, מלמד שבחומר הראיות קיימות ראיות – הודעות המשיבה במשטרה, דוח הבוחן לעניין שדה ראייתה המוגבל של המשיבה, הצילומים שערך הבוחן והמזכרים שמסר בעניין שדה הראייה – שיש בהן כדי לכרסם באופן משמעותי בגרסה שמציגה המדינה, שלפיה המשיבה גרמה, לכאורה, לתאונה.

10. מחומר הראיות המצוי בתיק עולה ששדה ראייתה של המשיבה לכיוון רוכב האופנוע היה בטווח של 19 מטר בלבד, נוכח צמחיה שהייתה במקום ונגזמה מיד לאחר האירוע.

11. זאת ועוד, נתוני מעבדת המז"פ, לעניין מהירות נסיעת האופנוע, לא הועברו עד עתה, ומדובר בחסר ראייתי מהותי, שכן בנתונים אלה יש כדי להשלים את תמונת הראיות הכוללת בתיק. זאת ועוד, כעולה לכאורה מחומר הראיות המנוח לא חבש קסדה בעת נהיגתו.

המסוכנות

12. מסוכנות נבחנת על פי נסיבות ביצוע העבירה ועבר תעבורתי.

תוצאת התאונה, בה מצא המנוח את מותו, היא טראגית ומצערת.

עם זאת, עיון בחומר הראיות מעלה ששדה הראיה של המשיבה היה, לכאורה, מוגבל ביותר.

זאת ועוד, מעבדת מז"פ לא העבירה עד עתה נתונים בדבר מהירות נסיעתו של רוכב האופנוע, שיש בהם כדי להשליך על חומר הראיות בתיק.

בנוגע לעברה התעבורתי של המשיבה, הנוהגת משנת 2016, הרי שזה נקי, אך יצוין שאין בו כדי ללמד על דרך נהיגתה, שכן וותק נהיגתה קצר ביותר.

החלטה:

13. בחומר הראיות שהונח לפני אמנם חל כרסום משמעותי בראיות, אולם סבורה אני שבנסיבות של תאונת דרכים קטלנית, יש מקום לתקופת צינון משמעותית מנהיגה. הדבר משקף הן תפיסה מוסרית, המכירה בקדושת חייו של אדם, והן צורך להשיב את הנהג למצב רגיעה, הנדרש כתנאי לחזרתו לכביש.

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת א' פרוקצ'ה, בבשפ 8545/02 רשיד אבו מדיעם נ' מדינת ישראל, נז (1) 57 (20.10.02), שם נדונה בקשה לביטול פסילה מנהלית, בנסיבות של תאונה קטלנית:

"אכן, נדרש פסק זמן מסוים של הרחקה מהכביש כדי לאפשר לנהג שהיה מעורב בתאונה קטלנית לחזור למצב רגיעה יחסית הנדרשת כתנאי לנהיגה זהירה."

כן ראה דברי כב' השופטת ד' דורנר בבשפ 2177/98 רוברט ארנביב נ' מדינת ישראל (5.5.98), שם צוין:

"בהליך המינהלי המופעל בסמוך לאחר אירוע התאונה הקטלנית, חזקת המסוכנות בצירוף תקופת הפסילה המינהלית הארוכה יותר מאשר בגין עילות אחרות שאינן קשורות לגרימת מוות... משקפות תפיסה מוסרית, המכירה בקדושת חייו של אדם כערך יסוד. ומכאן גם התכלית המשנית שביסוד הפסילה, היא תקופת הצינון, על-פיה נמנע מנהג, שבנהיגתו קיפח חיי אדם, להמשיך לנהוג מייד לאחר מכן. ראו, למשל, בש"פ 5928/96 ארנפריד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)."

זאת ועוד, מן הראוי שנהג שהיה מעורב בתאונה קטלנית, וחקירתו עדיין לא הושלמה, לא ימשיך לנהוג בדרכים, עד שחקירתו תסתיים והתמונה הסופית בה תתברר. הדבר אמנם גורם לפגיעה בו, אולם, מנגד, יש להציב את הערך של כיבוד וקדושת החיים.

14. בהינתן האמור לעיל, מצאתי שיהא זה אך נכון וראוי, בנסיבות של תאונה בה קופחו חיי אדם, ובנסיבות המקרה שהובא לפני, להאריך את פסילת המשיבה ב – 45 יום.

על כן, אני מורה על הארכת פסילת המשיבה מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה ב- 45 ימים נוספים שימנו מהיום ולא מעבר לכך.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשטרה.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תעביר את חומר החקירה הנמצא בלשכה למבקשת.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ט, 17 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.