לפני בקשה להתיר למבקש להישפט באיחור בגין דוח חנייה שנרשם לו.

1. המבקש טוען כי נרשם לו דוח חנייה ביום 14.11.17. הוא הגיש בקשה לבטל את הדוח אך בקשה זו נדחתה. למרות זאת, המשיך המבקש להתכתב עם עיריית ת"א מבלי לפנות לבית המשפט בבקשה להישפט, כפי שמתחייב היה בדין שיעשה. בשלב מסוים קיבל המבקש דרישת תשלום חוב פיגורים ואז פנה והגיש בקשה זו.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה. חוק סדר הדין הפלילי קובע כי יש להגיש בקשה להישפט תוך 30 יום מקבלת החלטת התובע בבקשה לביטול הדוח. איחור בהגשת בקשה להישפט צריך להיתמך בקיום סיבות שאינן בשליטת המבקש. בענייננו, אין חולק כי המבקש קיבל את הדוח והגיש בקשה לביטולו. הוא לא הגיש בקשה להישפט במועד ואין ולא יכול להיות חולק על כך שבחירתו של המבקש להמשיך להתנהל מול העירייה במקום למצות זכויותיו על פי דין ולבקש להישפט הינם עניין המצוי כל כולו בשליטת המבקש ואין מדובר במניעה ממשית על האפשרות לפנות במועד ולבקש להישפט. יתר על כן, מן הבקשה לא עולה כי המבקש מפרט הגנה כלשהי המצדיקה לתת לו את יומו בבית המשפט או לחלופין את הקביעה כי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין.
2. מכל הטעמים האמורים אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"א אדר ב' תשע"ט, 18 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.