1. לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מכח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי"), ובקשה לעיכוב הליכים בשל קיומה של תניית בוררות, בהתאם לסעיף 5 חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן "חוק הבוררות").

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אשר הוגשו בעקבותיה, להלן החלטתי:

לעניין הבקשה לדחיית התביעה על הסף בשל העדר עילה - לא עלה בידי המבקש להצביע על טעם המצדיק דחייתה של התביעה על הסף, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. על כן בקשה זו נדחית.

3. לעניין הבקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות - המדובר בתביעה שעילתה בהפרה נטענת של הסכם מכר עסק שנחתם בין הצדדים. בסעיף 7 להסכם שכותרתו "בוררות" נקבע כדלקמן:

"7.1 כל מחלוקת בין הצדדים להסכם זה בכל דבר ועניין

הקשור לביצועו או פירושו של הסכם זה, תובא להכרעתו של בורר דן יחיד שזהותו תוסכם בין הצדדים ובהעדר הסכמה בתוך 7 יום מיום פנייתו של אחד הצדדים למשנהו, ימונה הבורר על ידי ראש לשכת עורכי הדין בישראל.

7.2 חתימת הסכם זה כמוה כחתימה על הסכם בוררות.

7.3 על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח- 1968"

4. סעיף 5(א) לחוק הבוררות קובע כדלקמן:

"הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך"

5. הלכה פסוקה ומושרשת היא כי יש לכבד קיומו של הסכם בוררות המבטא את הסכמת הצדדים להביא לפתרון המחלוקות שיתגלעו ביניהם, בפני בורר. לעניין זה ראה רע"א 8613/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES (פורסם בנבו, 11.10.12) והפסיקה המאוזכרת בו. בנוסף, המבקש הוכיח כי עשה את שמוטל עליו לקיומו של הסכם הבוררות ועדיין מוכן לעשות כן, והנני מפנה בהקשר זה להתכתבויות שהיו בין הצדדים ואשר צורפו כנספחים לבקשה, לרבות המכתב מיום 26.10.18.

6. על יסוד האמור לעיל, הנני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתובענה דנן.

7. המשיב ישלם למבקש הוצאות הבקשה בסך של 1,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ט, 02 מאי 2019, בהעדר הצדדים.