1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.9.2017 בכביש 6. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 21,534 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. בקליפת אגוז: אין חולק כי כלי הרכב נעו במקביל, וכי המגע היה בין פינה ימנית-קדמית של רכב התובעת לבין דופן שמאל של רכב הנתבעים, כאשר אחד מכלי הרכב סטה לעבר משנהו, והנהגים חלוקים בזיהוי הרכב שסטה.

4. נהג התובעת טוען כי נסע בנתיב האמצעי משלושה, וכי רכב הנתבעים עקפו מימין וסטה לעברו (אך במקביל גם טען כי הנתיב היה עמוס במשאיות). העדרותם של 2 נוסעים ברכב הוסברה (האחת בשל פטירתו המצערת, והאחר בשל שהייה בחו"ל), אולם מסתבר מהעדויות כי היו נוסעים נוספים ברכב (שאף צולמו בזירת התאונה), אם כי הנהג הכחיש את היותם נוסעים, וטען כי הם עוברי אורח (הגם שהתנוחה בה צולמו, של המתנה ברורה בצד הדרך, מפחיתה את הסיכוי שהכחשה זו כנה).

5. נהג הנתבעים טוען כי הוא שנסע בנתיב האמצעי, ורכב התובעת עקפו משמאל וסטה לעברו.

6. מוקדי הפגיעה, דופן שמאל של רכב הנתבעים (בעיקר בדלת הנהג) ופינה ימנית קדמית של רכב התובעת, מקנים תמיכה מסוימת דווקא לגרסת נהג הנתבעים, גם אם לא במובהק, ומכל מקום, לא מצאנו ראיה תומכת בגרסת נהג התובעת (למעשה, גם הצילום בו נראים 2 האנשים הממתינים, אשר נהג התובעת טען שלא היו איתו ברכב, אף הוא החלשה של מהימנות גרסתו, ושוב, לא במובהק).

7. יוער, כי נהג התובעת טען עוד, כי לאחר התאונה התקשר אליו נהג הנתבעים וניסה לשדלו לקבל על עצמו אחריות לתאונה, מסיבות הקשורות בביטוח, אולם לגרסה זו אין זכר בהודעות הכתובות לגבי התאונה, ואין בה כשלעצמה כדי לעזור למהימנות העדות.

8. בנסיבות האמורות, אין מנוס אלא לקבוע, כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה (ומאחר שאיני דן בנזקי רכב הנתבעים איני קובע בכך מסמרות, אולם ככל הנראה העולה מניתוח הראיות הוא הטייה של מאזן ההסתברויות לטובת נהג הנתבעים).

9. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג חשוון תש"פ, 11 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.