1. בפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה נגד המבקש על סך של 12,295 ₪, חוב הנובע מהסכם לרכישת שירותי רט"ן בין הצדדים.
2. בהתאם להחלטת כב' סגנית הנשיא פנינה ארגמן ועקב יציאתו של כב' הרשם שמעון רומי לגמלאות, עבר התיק אליי למתן החלטה בהתנגדות.
3. בתצהיר התמיכה בהתנגדות טען המבקש, כי מעולם לא התקשר עם המשיבה בהסכם כלשהו, מעולם לא היה לקוח שלה, מעולם לא קיבל ממנה ציוד ו/או שירותים כלשהם ומעולם לא הקים עבורה הוראת קבע בבנק. כן טען, כי מעולם לא קיבל הודעות חיוב על שירותים שקיבל כביכול מהמשיבה.
4. ביום 12.11.19 עמד המבקש לחקירה על תצהירו. מחקירתו עלה, כי אשתו היתה לקוחה של המשיבה ואף היתה חייבת לה כספים עבור שירותים שקיבלה ממנה, אולם היא פרעה את החוב. לשאלת ב"כ המשיבה כיצד יש בידי המשיבה צילום של תעודות הזהות שלו ושל אשתו טען בתחילה כי מסר צילום של תעודת הזהות שלו - ושלו בלבד - משום שהוא זה ששילם את חובה של אשתו, אולם מיד בהמשך הודה כי נמסר גם צילום תעודת הזהות של אשתו, וזאת משום ששניהם הגיעו יחד אל סניף המשיבה בחדרה. המשיב התחמק מלהשיב על שאלות ב"כ המבקשת באיזו חברת סלולאר היה מנוי במועדים הרלוונטים לתביעה, הכחיש כי מספר הטלפון לגביו בוצעה העסקה שצורפה לכתב התביעה הוא שלו, אולם אישר כי מספר הטלפון הנוסף הכלול בחשבונית המתייחסת למספר זה הוא מספר הטלפון של אשתו. המבקש אישר, כי מסר למשיבה את מספר הטלפון של בא כוחו, אך זאת משום שנציגת המשיבה צעקה עליו בטלפון. עם זאת כפר בכך שאישר לבא כוחו להגיע לידי הסדר עם המשיבה על חובו.
5. בסיכומיו חזר המבקש על טענותיו בהתנגדות והוסיף, כי הבהיר בחקירתו הנגדית שהחשבון עליו נשאל שייך לאשתו ולא לו, וכי החוב שהיה לה בחשבון זה נפרע במלואו. הוא הדגיש, כי המשיבה לא הציגה ולו מסמך התקשרות אחד החתום על ידיו, וטען כי לאור כל אלו דין התביעה כנגדו להידחות.

לסיכומיו צירף המבקש העתק מכתב התראה ששלחה המשיבה לאשתו בגין חובה, וכן אישור תשלום החוב המיוחס לאשתו בסך של 2,062 ₪ בבנק הדואר, לפקודת עוה"ד אריה חגי.

אעיר, כי לא היה מקום לצרף לסיכומים מסמכים שלא צורפו להתנגדות; אולם כיוון שהמשיבה לא הביעה כל התנגדות לצירוף מסמכים אלו, אדרבא, התבססה עליהם בטיעוניה, לא מצאתי לנכון להתעלם מהם.

1. המשיבה עותרת בסיכומיה לדחיית ההתנגדות. לטענתה, המבקש התברר בחקירתו כחסר אמינות לחלוטין, כמי שסתר את תשובותיו-הוא וכמי שאין בפיו טענת הגנה של ממש. בין השאר הצביעה המשיבה על שינוי הגרסה באשר למסירת צילום תעודת הזהות של אשתו של המבקש, כאשר בתחילה שלל אפשרות כי זה נמסר למשיבה במעמד תשלום חובה של אשתו, אך מיד לאחר מכן שינה גרסתו וטען את ההיפך. אשר לטענת המבקש, כי צילום תעודת הזהות שלו הגיע לידי המשיבה בעת שהתייצב בסניפה בחדרה לצורך תשלום חובה של אשתו, הרי שטענה נשללת על ידי אישור תשלום החוב האמור באמצעות בנק הדואר, לפקודת מי שייצג אז את המשיבה. בנוסף מצביעה המשיבה על כך שמספר הלקוח של אשתו של המבקש שונה ממספר הלקוח שלו, ומכאן שמדובר בשתי התקשרויות נפרדות ובשני חובות נפרדים.
2. המבקש לא הגיש סיכומי תשובה, והמועד לכך חלף.

דיון

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן, אולם בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב, נכון ליום ההפקדה, בתיק ההוצאה לפועל.
2. מפרוטוקול חקירתו של המבקש עולה כי אכן סתר עצמו מספר פעמים, כגון בדבר מסירת צילום תעודת הזהות של אשתו לידי המשיבה, קרי, כי בתחילה שלל זאת ולאחר מכן אישר; כן יש קושי בטענה בדבר תשלום חובה של אשתו על ידיו בסניף המשיבה בחדרה, לנוכח אישור תשלום החוב - שצורף על ידי המבקש עצמו לסיכומיו - באמצעות בנק הדואר, לב"כ המשיבה דאז ולא למשיבה ישירות. גם טענתו של המבקש, כי מעולם לא קיבל הודעות על חיובים בגין שירותים שקיבל מהמשיבה, טענה זו מוקשית אף היא, שכן החשבונית שצורפה לתביעה כוללת פירוט חיובים הן למספר המנוי נשוא תביעה זו, אך גם את פירוט החיובים למספר המנוי שהמבקש הודה כי הינו שייך לאשתו.

יחד עם זאת אציין, כי לכתב התביעה לא צורף טופס הרשאה לחיוב חשבון, ואילו בחשבונית שצורפה לכתב התביעה צויין כי לא קיים אמצעי תשלום קבוע; לאור זאת, שאלת ב"כ המשיבה בתחילת החקירה הנגדית בדבר מספר חשבון הבנק נותרה עלומה, מבלי שהמשיבה הראתה איזה אמצעי תשלום עודכן בעת ההתקשרות הנטענת עם המבקש ובאיזה אופן היה המבקש אמור לשלם עבור השירותים שקיבל מהמשיבה, לשיטתה.

1. הלכה פסוקה היא, כי בשלב בקשת הרשות להתגונן אין בית המשפט בוחן את כנותו של המבקש ואת האופן שבו יוכיח את טענותיו, ודי לו לבית המשפט שמדובר בטענה, אשר אם תתברר כנכונה, אזי יש בה כדי להקים למבקש הגנה טובה כנגד התובענה שלפניו (ע"א 544/81 קיהל נ בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון, פ"ד לו(3) 518 [1982]; ע"א 64/88 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [25.11.1993].

היטיב לתאר זאת כב' השופט יאיר חסדיאל בתא"ק (תל אביב יפו) 46626-12-16 מילי מעוז נ' במרום הפקות 2004 בע"מ [25.5.2017], וכדבריו - ההלכה הפסוקה מורה כי יש ליתן רשות להתגונן "אף אם זיהה היושב בדין, תוך שימוש בטלסקופ, שביב זנב של טענת הגנה".

1. במקרה דנא, טענות ההגנה של המבקש קלושות ביותר, ורק בשל עניין אמצעי התשלום, כפי שצויין לעיל, מצאתי לנכון, אם כי בדוחק, ונוכח ההלכה הפסוקה בעניין, שלא לסגור בפני המבקש את הדלת להוכחת טענותיו. יחד עם זאת, לאור קלישות טענות ההגנה, יותנה מתן הרשות להתגונן בהפקדת עירבון בגובה מלוא סכום החוב.
2. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי ההתנגדות תתקבל בכפוף להפקדת עירבון בתיק ההוצאה לפועל, בגובה מלוא סכום החוב שם במועד ההפקדה, וזאת לא יאוחר מיום 30.4.2020.

אישור על ההפקדה יוגש לתיק עד למועד זה.

1. לא יופקד הסכום עד ליום 30.4.2020, אורה על דחיית ההתנגדות ועל חידוש הליכי ההוצל"פ.
2. בהוצאות ההליך עד כה, בסך 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד מועד הפרעון בפועל, יישא מי שידו תהא על התחתונה בסיום הליך זה.

ת.פ. - 30.4.2020 לבדיקת ביצוע ההפקדה ולמתן הוראות להמשך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ואלו יעבירו העתק לתיק ההוצל"פ שבכותרת.

ניתנה היום, כ"א אדר תש"פ, 17 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.