25 מרץ 2020

כללי

1. התובע הועסק בשירות הנתבעת כסוכן מכירות מיום 1.6.17 ועד ליום 9.10.17. ביום 9.10.17 הוא פוטר על ידי מר דורון כהן, מנהל הנתבעת (להלן – דורון).
2. בתביעה זו מבקש התובע שנחייב את הנתבעת לשלם לו:
   1. 3 ימי הודעה מוקדמת / חופשה בסך של 1,080 ₪;
   2. הפרשות לפנסיה בסך 8,450 ₪;
   3. פיצוי בגין עגמת נפש / פיטורים שלא כדין / העסקה פוגענית ולא מכבדת – בסך 7,800 ₪;
   4. הוצאות משפט בסך 1,286 ₪.

עיקר טענות התובע

1. התובע טוען כי הנתבעת פיטרה אותו לאלתר, ללא מתן הודעה מוקדמת, תוך שדרשה כי לא יגיע לעבודה.

בשכר 10/18 שולמו דמי הודעה מוקדמת אולם הנתבעת ניכתה ממנו כנגדם, יתרת 3 ימי חופשה שעמדו לזכותו, בסך 1,080 ₪, שלא כדין.

1. לטענת התובע, בתקופת עבודתו הייתה לו קרן פנסיה פעילה.

הנתבעת לא הפרישה עבורו כספים לפנסיה מיום עבודתו הראשון ולמעשה, בשים לב לתקופת העבודה הקצרה, לא הפרישה כלל, ועל כן הוא תובע סך של 8,450 ₪ בגין הפרשות לפנסיה עבור כל תקופת עבודתו.

1. עוד טוען התובע כי על הנתבעת לפצותו בגין העסקה פוגענית ולא מכבדת ובגין עגמת נפש ושימוע ופיטורים שלא כדין. בגין כל אלה תבע הוא פיצוי בסך 7,800 ₪.
2. מכתב התביעה לא ניתן היה להבין מהן העובדות בגינן טוען התובע להעסקה פוגענית.

לטענתו, השימוע שנעשה לו נעשה שלא כדין, ללא הזמנה בכתב, בחוסר פרטיות במטבח ביתו של דורון ובחוסר תום לב.

עוד טען התובע כי נגרמה לו עגמת נפש לנוכח פיטוריו בתקופת החגים, ובאמצעות מכתב שנשלח אליו בדואר אלקטרוני.

עיקר טענות הנתבעת

1. לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, בהודעה על סיום העסקתו התבקש התובע להמשיך בעבודתו בימי ההודעה המוקדמת עד ליום 12.10.17. לחלופין הוצע לו כי ינצל את ימי החופשה שנותרו לו כימי הודעה מוקדמת.

התובע מצדו "נעלם" – לא ענה לשיחות, לא יצא לעבודה, ולא דיווח על תנועותיו כך שבפועל, משלא עבד התובע, בדין קיזזה הנתבעת את ימי החופשה שלו מימי ההודעה המוקדמת.

1. לעניין הפנסיה טענה הנתבעת כי הובהר לתובע שככל שאין לו ביטוח פנסיוני הוא יהיה זכאי לפתיחת קרן פנסיה ולהפרשות החל מהחודש השביעי לעבודה.

בשיחה שערך מנהל הנתבעת עם קרן הפנסיה, לבקשת התובע ובנוכחותו עלה כי קרן הפנסיה שלו לא הייתה פעילה וכי ההפקדה האחרונה בוצעה בתאריך 24.9.2016 – קרוב לשנה קודם לעבודתו בנתבעת.

המועד שבו נעשתה הפקדה נוספת לקרן הוא 18.10.17 – לאחר שכבר סיים התובע את עבודתו בנתבעת.

על כן, משלא הייתה לתובע קרן פנסיה פעילה במועד תחילת עבודתו בנתבעת, הוא לא זכאי להפרשות לפנסיה ודין רכיב זה לדחייה.

1. לעניין הטענה להעסקה פוגענית טענה הנתבעת כי משרדי החברה ממוקמים ביחידת דיור שכורה במושב צרופה שמשמשת גם כביתו של מנהל החברה. תנאי העבודה אינם לא-סבירים, ובכל מקרה מתוקף היותו של התובע סוכן מכירות הוא לא נדרש לשהות במשרדים כלל. ריאיון העבודה והשימוע נערכו באותו מקום, ו'מה שהיה טוב לריאיון טוב גם לשימוע'.

הכרעה

1. הצדדים נדרשו לגילוי מסמכים והתובע הגיש ביום 5.5.19 תמלול שתי שיחות שנערכו לטענתו בינו לבין דורון ביום 9.10.17 וביום 10.10.17. התובע נדרש להמציא לנתבעת עותק מההקלטה עצמה, אולם זה לא הוצג גם לא לבית הדין.

1. לצערנו, וחרף ניסיונות להביא את הצדדים לכלל פשרה ובמיוחד לנוכח תקופת העבודה הקצרה והסכומים הנתבעים, הדבר לא צלח והכרעתנו זו ניתנת לאחר שמיעת ראיות הצדדים.

התביעה לתשלום 3 ימי חופשה/הודעה מוקדמת

1. במכתב הפיטורים מיום 8.10.17 נכתב כי הפיטורים יכנסו לתוקף בהתאם לחובת מתן הודעה מוקדמת, תוך 4 ימים, היינו ביום 12.10.17.

התובע התבקש להמשיך למלא משימותיו ולהחזיר את הרכב והטלפון ביום 11.10.17.

עוד נכתב, כי התובע רשאי לסיים עבודתו כבר למחרת ולהשתמש בימי החופש כימי הודעה מוקדמת.

1. לטענת התובע וכעולה מהתמליל שהגיש, מנהל הנתבעת דורון ביקש אמנם בתחילת השיחה לקבל את תשובת התובע ובחירתו בנוגע לסיום ההעסקה, אולם בהמשך השיחה הורה לתובע להפסיק לעבוד באופן מידי, באומרו לתובע:

"היום תחזיר את הרכב לחברת ההשכרה...עכשיו 10 בבוקר עד 11 בבוקר בבקשה תהיה בחברת ההשכרה תחזיר את הרכב...

את יתרת הימים שאני צריך לתת לך כהודעה מוקדמת אני לא רוצה שתעבוד אני אשלם לך את תמורתם".

ובהמשך אמר לתובע:

"אתה תחזיר אותו היום אני לא מעוניין שתמשיך לעבוד, לא לא אתה תחזיר את האוטו היום..."

1. בחקירתו של מנהל הנתבעת הודה הוא למעשה כי משלא הצליח לקבל מהתובע תשובה אם הוא רוצה להמשיך לעבוד או לא, הוא ביקש ממנו להפסיק לעבוד.
2. אשר על כן, זכאי התובע הן לדמי ההודעה המוקדמת והן לפדיון ימי החופשה שצבר במהלך עבודתו.

לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע את שווי ימי החופשה שקוזזו ממנו בתלוש אוקטובר 2017 בסך 1,080 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.17 ועד התשלום בפועל.

התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות

1. התובע החל עבודתו בנתבעת ביום 1.6.17.

מדוח מצב עמית בחברת מיטב דש לתאריך 3/12/17 שהציג התובע, עולה כי הפוליסות שנפתחו לו ע"י מעסיקים קודמים, לרבות אינמאג' בע"מ מ- 1/8/16 הינן בסטטוס לא פעיל.

אשר לפוליסה שעל שם מעסיקו הקודם לנתבעת, ג'י. טי. ג'י. מרקטינג בע"מ, תאריך ההצטרפות המופיע בה הוא 18.10.17, לאחר סיום עבודת התובע.

מפירוט התנועות עולה כי מעסיק זה פתח והפקיד כספים לתקופה שמחודש 12/16 ועד 4/17 רק ביום 18.10.17, היינו, לאחר סיום עבודת התובע.

הפקדה אחרונה לקופה טרם תחילת עבודתו של התובע בנתבעת הייתה ביום 25.9.16 ע"י המעסיק אינמאג' בע"מ (עבור חודש 8/16) אולם, הסטטוס של פוליסה זו הינו "לא פעיל".

למעשה גם התובע הודה כי הפרשות המעסיק הקודם נעשו רטרואקטיבית, רק בחודש 10.17, לאחר שהתובע כבר סיים עבודתו בנתבעת.

1. בכתב ההגנה טען דורון מנהל הנתבעת כי שוחח בנוכחות התובע עם נציג קרן הפנסיה שהבהיר לתובע ולו כי אין לתובע קופה פעילה.

טענה זו לא הוכחשה על ידי התובע ולא נסתרה.

גרסת הנתבעת בעניין זה מקובלת עלינו והיא נתמכת כאמור במסמכי הקופה שצרף התובע, כמוסבר לעיל.

1. משהוכח כי לא הייתה לתובע במועד הרלוונטי קופה פעילה, לא היה על הנתבעת לבצע הפרשות לפנסיה קודם להשלמת 6 חודשי עבודה. התובע עבד תקופה קצרה מזו ועל כן דין התביעה ברכיב זה להידחות.

התביעה לפיצוי בגין העסקה פוגענית

1. בכתב התביעה, התובע לא פירט מהן העובדות המקימות את התשתית לטענת ההעסקה הפוגענית הנטענת כנגד הנתבעת.

התובע טען כי דורון מפעיל את העסק ממרתף ביתו הפרטי, בו הוא מתגורר בחברת 3 כלבים, כי הריאיון נערך בפינת האוכל שבמטבח הבית וכי, לטענתו, במהלך תקופת התלמדות שבה התלווה לדורון, ביקש ממנו דורון לשאת לו את התיק במהלך הפגישות, ואף כעס מאוד כאשר התובע סירב לעשות כן.

1. בדיון מיום 21.1.2020 העלה התובע שלל טענות חדשות בעניין ההתעמרות הנטענת:

כי הוכרח להאכיל את הכלבים של דורון.

כי דורון מופיע בפני העובדים בתחתונים.

כי כשנשאל דורון בפגישות מה עושה שם התובע ענה דורון שהוא בא לסחוב לו את התיק.

כי כשסרב לסחוב לו את התיק אמר לו דורון "מעולם לא פגשתי אדם דוחה ומגעיל כמוך".

כי דורון איחר לפגישות משותפות והופיע במכנס קצר וכפכפים.

כי דורון אמר למנכ"ל חברה במהלך פגישה "למה אין עוגיות על השולחן".

כי דורון הורה לתובע לעזוב פגישה באמצע ולהגיע בדחיפות לפגוש אותו על מנת לתת לו כסף לדלק.

כי בתום פגישה עם לקוח ערבי כשהלקוח ביקש הצעת מחיר אמר דורון ללקוח שלא מקבלים תשלום בגמלים וחמורים.

כי דורון אמר לאחת הבנות מהמשרד שהוא (התובע) לא יודע עברית ובוודאי שכך גם לגבי אנגלית.

1. בעדותו, דורון הכחיש טענות אלו.

הוא טען שהעסק אכן מתנהל מהבית, שם גם התראיין התובע, וכי אם זה לא לרוחו לא חייב היה לקבל את העבודה. התובע נדרש לעבוד מחוץ לבית.

דורון הודה שיש בביתו כלבים אך הכחיש שהתובע נדרש לעשות דבר מה עבורם או להאכילם.

דורון הכחיש שהוא הופיע בתחתונים לפני התובע וטען כי זו טענה מוזרה.

דורון הודה שהתבדח עם לקוחות, וכי האופן שבו הוא בוחר להתלבש לפגישות לדבר עם הלקוחות (לרבות לבקש עוגיות או להתבדח על תשלום בגמלים וחמורים) זה עניין שלו כי זה העסק שלו.

דורון טען כי אם היה חושב שהתובע לא יודע עברית או אנגלית או כי הוא מכוער ומגעיל לא היה מעסיק אותו.

1. דורון לא נחקר בחקירה נגדית בעניינים אלה וגרסתו לא נסתרה.
2. איננו מקבלים גרסת התובע באשר ליחסו של דורון כלפיו. רובן של הטענות לא הועלו בתביעה, הן הוכחשו ע"י דורון שלא נחקר בעניין והן אף עומדות בסתירה להודעות ששלח התובע לנתבע שבהן כינה אותו "מענטש".
3. לא מצאנו שיש ממש בטענות התובע בדבר תנאי העסקה לא נאותים מביתו של דורון או כי התובע חויב בהאכלת הכלבים.

העובדה שהעסק של הנתבעת מתנהל מביתו של דורון, אין בה כל פסול.

1. עדותו של התובע לא עשתה רושם מהימן, ודומה כי הוא חיפש להטיל רפש בדורון תוך הוצאת דברים שנאמרו בבדיחות הדעת מהקשרם.

דורון הוא בעל העסק וצורת לבושו או התנהלותו כלפי הלקוחות, אף אם מצא אותה התובע כבלתי מתאימה לו, לא כוונה כלפיו ואינה מהווה התעמרות בעבודה.

אשר על כן, דרישת התובע לפיצוי בשל העסקה פוגענית, נדחית.

התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש, ושימוע ופיטורים בחוסר תום לב ושלא כחוק

1. ביום 13.9.17 זומן התובע באופן טלפוני לשיחה.

לטענת התובע, מנהל הנתבעת דורון אמר "בחצי פה" שמדובר בשימוע. השיחה לא התקיימה בסופו של דבר כי התובע היה חולה ולאחר מכן שהה בחופשה.

ביום 18.9.17 התקשר מנהל הנתבעת לתובע ודרש ממנו להגיע למשרדי הנתבעת באופן מידי לשימוע. התובע הגיע ונערך לו שימוע.

הנתבעת הגישה פרוטוקול שנערך בשימוע, שלפיו מטרת השימוע היא לבחון כיצד ניתן לשפר את ביצועיו של התובע, או לחלופין להפסיק את עבודתו בנתבעת.

מפרוטוקול השימוע עולה כי הובהר לתובע שביצועיו אינם עונים על הציפיות ועליו להביא תוצאות מכירה על מנת שתימשך העסקתו בנתבעת.

ביום 9.10.17 קיבל התובע מכתב פיטורים במייל.

ביום 10.10.17 נלקח ממנו רכבו, והוא סיים לעבוד.

1. לטענת התובע לא קיבל זימון לשימוע בכתב, כנדרש, ופוטר בהודעת מייל ולא בשיחה פנים מול פנים. הפיטורים היו במהלך חול המועד ללא כל התחשבות כי מדובר בתקופת החגים. בגין כל אלה תובע הוא פיצוי מהנתבעת.
2. מנהל הנתבעת לא הרחיב בכתב ההגנה או בעדותו בעניינים אלה.

מהראיות שלפנינו עולה כי התובע זומן לשימוע ללא הזמנה בכתב וללא שפורט בפניו מה הנימוקים לשיחת השימוע. ליקויים אלו עולים עד כדי פגם שנפל בהליך הפיטורים.

1. יחד עם זאת, התובע לא טען כל טענה כי לא יכול היה להעלות טענותיו בשימוע או שנדרש לו עוד זמן או הכנה לצורך כך ודומה כי טענותיו בענייו ההזמנה הרשמית לשימוע הן טכניות במהותן.
2. עוד מקבלים אנו טענת התובע כי ההודעה על פיטוריו על דרך משלוח מייל בחלוף 3 שבועות מהשימוע, במהלך חול המועד סוכות וללא שקדמה לכך כל הודעה או שיחה בעל פה במשרד הנתבעת ובכלל, גרמה לתובע עגמת נפש של ממש המצדיקה פיצוי.
3. לנוכח כל האמור לעיל, ובהתחשב גם בתקופת העבודה הקצרה, מצאנו שיש לפסוק לתובע פיצוי לא ממוני בסך 6,000 ₪.

סיכום

1. התביעה מתקבלת באופן חלקי. על הנתבעת לשלם לתובע :
2. פדיון חופשה בסך 1,080 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.17 ועד התשלום בפועל.
3. פיצוי בגין פגם בשימוע ועגמת נפש בסך 6,000 ש"ח שישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן יישא סך זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה - נדחית.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן יישא סך זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

1. באפשרות הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ט אדר תש"פ, (25 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.