לאחר שנערך דיון במעמד הצדדים ולאחר שעיינתי בטענותיהם, להלן החלטתי:

פסק הדין שניתן ע"י כב' המפקחת על רישום המקרקעין ביום 27/05/18 (להלן: "פסק הדין") חייב את המשיב, בין היתר, "להשיב את מסתור הכביסה לדירתו, כפי הקיים בדירות שמעל דירתו של ארונוב, להסיר את המדרגות ולסגור את הדלת שנפרצה מדירתו ולהשיב תחתיה את החלון שהיה, כל זאת על חשבונו, ובתוך 60 ימים מיום קבלת פסק דין זה".

אין חולק כי המשיב הסיר את המדרגות כפי שחויב. עתירת המבקשת בבקשתה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט הינה לחיוב המשיב לפעול לביצוע יתר הפעולות כמתחייב מפסק הדין.

המשיב טען כי סגירת הדלת נעשתה על דרך התקנת לוח פח מצידה החיצוני באופן שאיננו מאפשר עוד את פתיחת הדלת מדירתו. המבקשת מצידה עומדת על קיום החיוב בפסק הדין כלשונו ומחשש כי בעתיד לבוא יפרוץ המשיב שוב את פתח הדלת.

הכלל הוא כי יש לבצע פסק דין ככתבו וכלשונו. עם זאת, כדי לנקוט הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט, הציווי בפסק הדין צריך להיות ברור, על מנת לקבוע כי הופר. בפסק הדין נקבע כי על המשיב "לסגור את הדלת" והמבקשת עומדת על סגירת הדלת באמצעות בניית קיר ע"י המשיב. ברי למקרא פסק הדין, ונדמה כי הצדדים אינם חולקים על כך, שהחיוב שהוטל על המשיב במסגרת פסק הדין נועד על מנת למנוע אפשרות שימוש ייחודי שלו בחלק הגג המשותף וכן לשם אחידות מראהו החיצוני של הבית המשותף. עם זאת, שעה שהמשיב הרס את המדרגות, הצהיר כי אטם את אפשרות פתיחת הדלת באמצעות לוח פח שהותקן מחוץ לדלת ושעה שאף מסתור הכביסה שעתיד להיות מותקן במקום "מכסה" עד הרצפה את חלקה התחתון של הדלת שנסגרה וממילא ימנע אפשרות מעבר מדירת המשיב לחלק הגג, ניתן לקבוע בנסיבות הקונקרטיות של המקרה שבפני, כי הוראה זו בפסק הדין קוימה ע"י המשיב, גם אם בקירוב. כך גם לענין התקנת החלון, שעה שחזותית חלקה העליון של הדלת עשוי זכוכית בהמשך לחלון המצוי בדירת המשיב (ראה התמונה ת/1). לפיכך ובנסיבות המקרה הספציפי שבפני, אין הצדקה לקבוע כי יש לנקוט כנגד המשיב בהליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט לענין סגירת הדלת והחלון.

שונים הם הדברים באשר לחיוב בפסק הדין לענין מסתור הכביסה - המשיב טען כי שילם את חלקו עבור שיפוץ כללי שנערך בבנין במסגרתו יותקנו מסתורי כביסה חדשים לכלל הדיירים, ובכלל זה לדירת המשיב. בתחילה סירבה המבקשת לצרף את ההסכם שנערך בין נציגות הבית המשותף לבין הקבלן, לשם בחינת טענתו זו של המשיב. משצורף ההסכם, עולה ממנו כי העבודות שהוזמנו מהקבלן כוללות גם "שיפוץ מסתור כביסה קיים". לשיטת המבקשת, האמור לא כולל התקנת קונסטרוקציה חדשה למסתור הכביסה, כפי שיש להתקין בדירת המשיב. המשיב צירף תמונות של מסתורי כביסה שהותקנו, לטענתו, בבנין סמוך והנחזים חדשים ואחידים כולם, אם כי לא הוגשה אסמכתא מובהקת שניתן יהיה ללמוד ממנה כי אכן על הקבלן אף להתקין את הקונסטרוקציה של מסתור הכביסה (להבדיל מהשלבים של המסתור), כדוגמת אישור או תצהיר מהקבלן המבצע.

פסק הדין ניתן כבר ביום 27/05/18 וכב' המפקחת קצבה למשיב 60 יום לביצוע הוראותיו מהמועד בו יומצא לו פסק הדין. בהעדר אסמכתא מספקת כי מסתור הכביסה כולו יותקן ע"י הקבלן עם ביצוע עבודות השיפוץ הכוללות בבנין, אני מורה למשיב להתקין את מסתור הכביסה בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יחויב בקנס יומי בסך 300 ₪ בגין כל יום מעבר למועד האמור, ועד להתקנת מסתור הכביסה. התקנת המסתור תבוצע בין ע"י הקבלן עימו ערכה הנציגות הסכם ובין אם ע"י אחר, אך באופן התואם למסתור הכביסה שעתיד להיות מותקן בבנין ע"י הקבלן עימו ערכה הנציגות את ההסכם או שכבר הותקן, ככל שהותקן.

בהינתן כי הבקשה התקבלה חלקית, אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקשת בסך 3,000 ₪, לתשלום בתוך 30 יום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים. למשיב – בדואר רשום בצירוף אישור מסירה.

ניתנה היום, י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.