16 מרץ 2019

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

1. לאחר עיון בבקשת הנתבעת 2 (להלן גם - שופרסל) להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה בהליך, וכן בתגובת התובע ובתשובה מטעם הנתבעת מצאתי שיש להיעתר לבקשה, ואפרט נימוקיי להלן.
2. תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות" (להלן – התקנה) קובעת כך:

(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

1. בהתאם להוראה זו שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט המקרים המנויים בסיפא סעיף קטן (א) היינו - המצאת ראשית ראייה; הוכחת יכולת פירעון; טעמים מיוחדים.
2. במקרה זה התובע על פי כותרת התביעה תושב אריתריאה.
3. על פי כתבי הטענות הנתבעת 1 סיפקה שירותי ניקיון לשופרסל, ואין מחלוקת, כי התובע הוצב לעבוד בשופרסל כעובד ניקיון. על פי התביעה תקופת העבודה נמשכה כ- 10 חודשים. מדובר בתבנית העסקה מורכבת מסוג של מתן שירותי מיקור חוץ. ידוע כי מיקור חוץ הוכר כצורת העסקה לגיטימית.
4. בניגוד לנטען בתביעה, לא די בעצם הצבת התובע לעבוד בשופרסל להוות "ראשית ראייה" לתביעה כנגדה. החלק העובדתי בתביעה לעניין אחריות הנתבעת 2 דל, ועיקרו הפניה לפסיקה מבלי לספק פירוט עובדתי מתאים. לא הובאה ראשית ראייה לקיומו של חוזה הפסד או לכך שהנתבעת 2 לא פיקחה על התשלום לעובדי קבלן הניקיון. נהפוך הוא, מי שהציג ראיות לעניין זה היא דווקא הנתבעת 2. מראיות אלה בשלב מקדמי זה לא עולה לכאורה תמונה של הפרת חובה מצדה של הנתבעת 2 כלפי התובע. אני גם מקבלת את טענת הנתבעת 2 כי בהיעדר טענה בתביעה לגבי הפרת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב – 2011 , הטענות לגבי נושא זה בתגובה לבקשת הפקדת הערובה מהוות לכאורה הרחבת חזית אסורה.
5. בכל הנוגע לטענה בתביעה בנוגע לאחריות הנתבעת 2, יש לזכור, כי כתב תביעה הוא כתב טענות בלבד, הוא אינו ראייה וגם לא ראשית ראייה.
6. כמו כן, וזה העיקר, התובע לא צירף לתביעה או לתגובה את תלושי השכר. על פי הנטען בתביעה לא שולמו לתובע זכויות סוציאליות בגין תקופת העבודה. על כן, נדרש התובע להציג את תלושי השכר אשר מצויים בידיו לפי הנטען בתביעה (סעיף 23 לתביעה) . זאת ועוד, התובע נדרש לפי תקנה 11 לתקנות לצרף תלושי שכר לכתב התביעה, ללא קשר לבקשה להפקדת ערובה.
7. די בכך על מנת לקבוע שלא הונחה ראשית ראייה לטענות התובע, ובהתחשב בכך שלפי התביעה התלושים ברשות התובע.
8. יתר על כן, עיון בתביעה מלמד, כי הסכומים צוינו ללא תחשיב. על פני הדברים, חלק מהרכיבים לכאורה אינם מתיישבים עם הנטען לגבי תקופת העבודה. כך, למשל, ברכיב דמי חגים נטען ל-8 ימי חג, כאשר הדבר אינו אפשרי לפי לוח השנה בהתחשב בתקופת העבודה הנטענת.
9. ויובהר, מי שנדרש להראות קיומה של ראשית ראייה הוא התובע ולא הנתבעת כעולה בבירור מנוסח התקנה.
10. לסיכום, מכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל מצאתי כי בשלב זה לא הונחה "ראשית ראייה" לחיובה של הנתבעת 2 בתשלום זכויותיה של התובעת מכוח היותה מעסיקה במשותף .
11. התובע הפנה בתגובה למקרה אחר בו נדחתה בקשה לחיוב בערובה בהתייחס לשופרסל. ידוע, כי כל מקרה נדון לפי נסיבותיו לרבות דרך ניסוח התביעה. במקרה שציין ב"כ התובע היה מדובר בנסיבות שונות. בסוגיה זו מקובל עליי המענה שניתן במסגרת תשובת הנתבעת 2.
12. בנוסף, איני סבורה כי הונחו טעמים מיוחדים לפטור את התובע מהפקדת ערובה, בפרט כאשר לא נטען דבר לגבי האפשרות להיפרע מהנתבעת 1 .
13. כמו כן, התובע לא הוכיח יכולת כלכלית לתשלום הוצאות.
14. כללו של דבר, משלא הראה התובע שמתקיימים התנאים לפטור אותו מהפקדת ערובה יש לחייב בהפקדת ערובה.
15. אשר לגובה הערובה - לאחר שנתתי דעתי מחד גיסא לזכות התובע לגישה לערכאות שהיא זכות יסוד, ומאידך גיסא, לזכות הנתבעת 2 שלא לצאת בחיסרון כיס, ועל מנת שיהא לה ביטחון - ולו חלקי - לכך שהוצאותיה ישולמו, מצאתי לנכון, ובשים לב לסכום עליו הועמדה התביעה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 2 בסך של 1,500 ₪.
16. אני מורה כי התובע יפקיד סך 1,500 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת 2 בתוך 30 ימים שאם לא כן תימחק התביעה כנגד הנתבעת 2 בלבד ללא התראה נוספת.
17. על מנת שלא להקשות על התובע יתר על המידה, בשלב זה איני פוסקת הוצאות אולם המותב שידון בתיק ישקול זאת בסיום ההליך.

ניתנה היום, ט' אדר ב' תשע"ט, (16 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.