לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ

החלטה

1. תיק זה עניינו בתביעת המנוח (ליאוניד חייפמן ז"ל) שהגיש, בעודו בחיים, כנגד המשיבה בין היתר ובעיקר לפיצוי כספי בשל טענה לאפליה מחמת גיל.

2. בבקשה שלפניי, שהוגשה באמצעות יורשת המנוח - גב' אנה חייפמן (להלן: המבקשת) מבוקש להורות למשיבה למסור פרטי התקשרות של מר אבי אדרי לשם זימונו כעד "מהותי".

לגופו של עניין, מבוקש לזמן את העד מר אבי אדרי, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים כקב"ט במשיבה ומי שראיין את המנוח לקראת עבודת אבטחה במשיבה.

3. המבקשת מנמקת בקשתה על הטיעונים הבאים:

א. מדובר בעד מהותי אשר לא הוצהר על ידי המשיבה אף שבהליך אחר (סע"ש 47796-05-17) שעניינו היה בנסיבות דומות, הוגש תצהיר עדותו הראשית.

ב. המשיבה לא הצהירה את מר אבי אדרי שכן הינו דמות מפתח ועדותו הכרחית בייחוד לאור העובדה שהוא זה שראיין את המנוח ועדותו תשפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים.

ג. המבקשת מעלה תמיהה כי המשיבה בחרה להעיד מטעמה עובדת שהחלה לעבוד במשיבה רק בחודש מרץ 2019 ואין לה היכרות עם הליך זה.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וסבורה כי אין מדובר בעד "מהותי". המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

א. תצהיר עדות ראשית מטעמה הוגש במועד שנקבע לכך, ביום 12.3.2020 , נשלח לב"כ המבקשת והתקבל אצלה ביום 22.3.2020.

ב. לגופו של עניין, טוענת כי האירועים מושא כתב התביעה הינם מסוף שנת 2016, תחילת שנת 2017. בשנת 2017 הוגשה תביעה דומה על ידי חמישה תובעים והמנוח לא נכלל ביניהם. תביעה זו התבררה במסגרת סע"ש 47769-05-17, אשר הסתיים בפשרה.

להבדיל מעניינם של התובעים בתביעה כאמור, בעניינו של המנוח הנימוק לאי קבלתו לעבודת אבטחה במשיבה היתה בשל העובדה כי אינו דובר השפה העברית – תנאי שהיה אחד מתנאי הסף לקבלה לעבודה במשיבה.

ג. לתצהירה של גב' חמוטל גנון מנהלת משאבי אנוש במשיבה כיום, צורף מכתב בו הובאו הנימוקים לאי קבלתו של המנוח לעבודה במשיבה והמכתב מדבר בעד עצמו. ככל שהמבקשת תתנגד להגשת מכתב האמור באמצעות גב' חמוטל גנון, המשיבה תגישו באמצעות יועמ"ש המשיבה אשר כתב את הדברים בזמן אמת.

המשיבה סבורה כי די בהצגת מסמך שנערך בזמן אמת כדי להוכיח טענותיה.

ד. העד שזימונו מבוקש, מר אבי אדרי סיים עבודתו במשיבה. מחודש נובמבר 2018 נעדר לסירוגין מעבודתו ומאז חודש ינואר 2019 נעדר לחלוטין מעבודתו בשל מחלה.

עוד מציינת המשיבה כי מר אבי אדרי מנהל כיום הליך משפטי כנגד המשיבה ובנסיבות אלה רשאית המשיבה לשקול צעדיה ולבחור שלא להזמינו לעדות מטעמה.

דיון והכרעה בבקשה

5. אקדים אחרית דבר לראשיתו ואציין כבר כעת כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, סבורני כי יש מקום לקבל את הבקשה.

6. תקנה 53 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 עוסקת בהזמנת עדים:

         " (א) בית הדין או הרשם רשאי להזמין אדם להעיד בפניו להיחקר כעד או להגיש מסמך.

(ב) ...

(ג) הוראות תקנות 178 עד 189 לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו, בשינויים המחויבים, על הזמנת עדים לפי תקנה זו".

סמכות בית הדין האזורי לזימון עדים נגזרת מסמכותו הדיונית ונקבע   "ככלל, שיקול דעתו של בית הדין האזורי בענייני הזמנת עדים הינו רחב, ויוגבל בעיקר על ידי עקרונות הצדק והוראות שנקבעו בחקיקה. בהתאם לפסיקה, בכל הנוגע לניהול דיונים, יודרך בית הדין על ידי עקרונות יסוד של דיני הראיות" (דב"ע (ארצי) מג/3-121  תכשיטי אבדור – כספי פד"ע טו 212, 216 (1984)

בהתאם  לסעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין, באין הוראה אחרת. אם ראה בית המשפט, כי אין בעדות צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת, רשאי הוא לסרב לבקשה להזמנת עדות זו. (ע"ע 668/05 יהודית מרום - קו אופ ירושלים אגודה צרכנית שיתופית, מיום 26.2.2006).

7. במקרה שלפני - מהפן הדיוני, מדובר בבקשה שהוגשה בעיתוי מאוחר ובניגוד להחלטתי בדבר סדר הגשת תצהירי עדות ראשית, מיום 6.10.2019.

8. עם זאת, הלכה היא עיתוי הגשת הבקשה אין בו לכשעצמו להצדיק את דחיית בקשה כגון זו שלפני, אלא שיש לבחון מה מידת הרלוונטיות של הראיה, כלומר, יש לערוך בחינה מהותית.

כך למשל, בבר"ע (ארצי) 31251-08-14‏ ‏ תאיר סעיד - קיבוץ קליה, מיום 5.1.2015 (להלן: עניין סעיד) שב ואזכר בית הדין הארצי את ההלכה לפיה על אף שבעל דין לא הביא את ראיותיו ב"חבילה אחת" אין בה לכשעצמה להצדיק את דחיית בקשתו אלא שיש לבחון מה מידת הרלוונטיות של הראיה, חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת ועוד. יפים דבריו של ביה"ד הארצי בענין סעיד לעניינו:

"בהתאם לסדרי הדין על בעל דין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת". אלא, שהעובדה כי בעל דין לא פעל כאמור וביקש להגיש לבית הדין ראיה שלא בהתאם לעיתוי הנדרש ממנו, אין בה – לכשעצמה – כדי להצדיק את דחיית בקשתו ומוטל על הערכאה הדיונית לבחון כיצד יש ליישב בין שני אינטרסים בסיסיים בהליך השיפוטי – האחד, האינטרס של ניהול ההליך המשפטי כתיקונו, והשני – האינטרס של בירור האמת.

בעניין חגי דוד ובעניין קובלקובסקי שבנו על העקרון בדבר "הגישה הסלחנית" של בית הדין לפיה בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות, יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית - לעשות משפט וצדק, על פני שמירה על כללי הפרוצדורה. לעניין זה הפננו להוראת תקנה 124 לתקנות לפיה "בית הדין רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהחלטה שנתן". עם זאת, שבנו והדגשנו כי גישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לסדרי דין, אינה בלתי מוגבלת ואינה מתעלמת מאינטרסים לגיטימיים של צדדים אחרים לדיון ומאינטרס הציבור ביעילות הדיון.

פסקנו כי מקום בו מתנגשים האינטרסים של בירור האמת ושל ניהול ההליך כתיקונו על בית הדין לבחון, בין היתר: מה מידת הרלוונטיות של הראיה לסוגיות המתעוררות, וזאת על רקע יתר הראיות שכבר הוגשו; מה חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת; האם הסטיה מהכללים הדיוניים היתה פרי מעשה מכוון - מתוך זלזול בהליך או מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, או שמא האם אותו מתדיין אך התרשל. במקרה הראשון הנטיה תהיה שלא להתיר את הגשת הראיה; האם הסטיה מהכללים אינה גורמת לבעל הדין שכנגד לעוול מהותי שאינו בר פיצוי."

9. אם כן, מהבחינה המהותית, על רקע כללים אלה והסוגיה העיקרית שבמחלוקת בתביעה העיקרית, סבורני כי עדותו של מר אבי אדרי, שפרטי התקשרותו וזימונו מבוקשים כעת, אשר ראיין את המנוח, התרשם ממנו ומסר את ממצאיו בהתאם לתנאי הקבלה לעבודת האבטחה במשיבה, עשוי לשפוך אור באשר לסיבות בעטיין לא התקבל המנוח לעבודת אבטחה במשיבה. אין בעיני ספק כי מדובר בעד מהותי.

10. המשיבה מפנה למכתב "אי מילוי תנאים מהותיים – אי מתן צו התחלת עבודה" (נספח 4 לתצהירה של גב' גנון) וסבורה כי בכדי לעמוד על הסוגיה שבמחלוקת בין הצדדים, די בעדותה של גב' גנון או ככל שיעלה הצורך בעדותו של יועמ"ש המשיבה החתום על המכתב .

11. עיינתי במכתב האמור, המסכם את תוצאות ראיונות העבודה שנערכו לעשרים מועמדים, החתום על ידי יועמ"ש המשיבה. מדובר במכתב אשר אינו אלא סיכום עמידה בתנאי סף על סמך ממצאי ראיונות עבודה ואין ללמוד מהמכתב עצמו או מעורכו על התרשמותו של המראיין מהמנוח בעת ראיון העבודה.

סבורני כי התרשמותו של מר אבי אדרי מהמנוח בראיון העבודה שערך לו היא רלוונטית לנוכח המחלוקת שבין הצדדים. כלומר, מהפן המהותי, זימונו של העד המבוקש אכן רלוונטי לבירור טענות התובע בהליך זה.

12. לאור האמור לעיל, הן מבחינה מהותית והן מהבחינה הדיונית כאשר הודיעה המשיבה כי לא תעיד מטעם עצמה את מר אבי אדרי, קיימת הצדקה לזמן אותו לעדות מטעם התובע.

13. עוד אוסיף כי אף שנדמה, כי קבלת הבקשה, בעת הזו ובטרם שמיעת הוכחות שנקבעו ליום 8.7.2020, לא תפגע בניהול הגנתה של המשיבה, שכן, למשיבה תינתן שהות להגיש תצהירי עדות משלימים מטעמה - הרי שאין ספק כי התנהלותה של המבקשת, בכך שביקשה לזמן עד כה מהותי לאחר חשיפת עדויות ההגנה, בעוד שקיומו של עד זה היה ידוע עוד בטרם פתיחת ההליך.

התנהלותה זו של המבקשת, אשר השתהתה בהגשת בקשה זו אמנם אין בה כדי להצדיק דחיית בקשתה, אולם יש בה כדי להצדיק חיוב בהוצאות.

סוף דבר

14. למרות מחדלה של המבקשת בעיתוי הגשת הבקשה ועל אף טענות המשיבה לגבי הרלוונטיות של עדותו של העד, הרי שהכלל לפיו יש לתת לתובע את יומו בפני הערכאה הדיונית, והבחינה המהותית של תרומת עדותו של מר אבי אדרי לבירור האמת, גוברים במקרה זה.

15. לאור האמור והמפורט לעיל, המשיבה תמסור למבקשת את פרטיו של מר אבי אדרי, בתוך 3 ימים מהיום. המבקשת תפנה לעד באופן מיידי לאחר מכן ותגיש תצהיר מטעמו בתוך 14 יום מהיום. ככל שהעד יסרב לאמת דבריו בתצהיר, תגיש המבקשת בתוך פרק הזמן האמור בקשה להזמנת העד באמצעות בית הדין.

הוצאות יובאו בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, (20 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.