1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, בגין חוב עבור אגרת טלוויזיה בסך כולל של 1,805 ₪.
   
2. החוב הינו עבור אגרה לשנים 2009 - 2011 בתוספת להצמדה, קנסות והוצאות גביה.
   
3. התביעה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל כאשר תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2012.
   לאחר הגשת התנגדות ובקשה להארכת מועד, הועבר ההליך לבית משפט זה.
   
4. הנתבע הגיש התנגדות בשיהוי ניכר, כמפורט ובה תצהיר לאקוני בו טען כי לא קיבל התראה או אזהרה על פתיחת התיק וכי בזמנים הרלוונטיים לא החזיק במקלט.
   
5. בהתאם להסכמת הצדדים, ניתנה רשות להתגונן וההליך הועבר לסדר דין מהיר.
   
6. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ואילו הנתבע לא טרח להגיש כל תצהיר משלים וביקש להסתמך על תצהיר התמיכה בהתנגדות כתצהיר עדות ראשית מטעמו. תצהיר זה, כפי שיפורט, אינו מעלה הגנה לנתבע.
   
7. הצדדים הסכימו כי יוגשו סיכומים בכתב ללא חקירת העדים. סיכומי התובעת הוגשו במועד ואילו סיכומי הנתבע הוגשו ביום 20/5 במקום ביום 7/5, ללא כל בקשה להארכת המועד או טעם להגשתם באחור זה.
   
8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. בהתאם להוראות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.
   
9. לתצהיר התובעת צורף, בין היתר, דו"ח נתוני מקלט לפיו הנתבע החזיק במקלט בשנת 2000. כמו כן צורף "דוח הערות לאזרח" המפרט את כל ההליכים אשר ננקטו במשך כל השנים כנגד הנתבע לגביית החוב. בין היתר, מפורטים עיקולים אשר בוצעו במסגרת תיק ההוצל"פ ומשלוח הודעות רבות לנתבע.
   
10. טענת הנתבע הלאקונית, בתצהיר התמיכה בהתנגדות ולפיה לא קיבל כל מסמך מבין כל המסמכים אשר נשלחו לאורך השנים, לא נטענה אלא בכדי להרחיק עצמו מהחוב וממילא מאחר והנתבע בחר לא להגיש עדויות מטעמו אף לאחר שהוגש תצהיר התובעת, על נספחיו, הרי יש לראותו כמודה במסמכים ובטענות תצהיר התובעת, לרבות פניותיו להסדרת החוב שנים קודם לכן. פניות אלה מטעמו לרשות מאיינות בד בבד את הטענה כי לא החזיק במקלט או לא ידע אודות החוב.
    
11. בנוסף, למול ההליכים הרבים מטעם התובעת כמפורט בתצהירה, לא יכול הנתבע להסתפק בטענה סתמית, היה עליו להתייחס לכתובת המשלוח, מדוע לא קיבל ולו מכתב אחד מבין כל הפניות וכו'. הכחשה כללית זו אין בה ממש ואין מקום לקבלה.
    
12. לתצהיר התובעת צורפו מסמכים לפיהם אותר מקלט בבית הנתבע בשנת 2001 וכן תיעוד ממוחשב ביחס לפניות הנתבע להסדרת החוב הן בשנים קודמות לחוב (דהיינו, אחזקת מקלט קודמת לתאריך החוב אף בגינה חויב באגרה) והן בשנת 2012 כאשר בדיווח (נספח ה לתצהיר התובעת) פורט כי בירר בדבר החוב בשל מצב כלכלי קשה, הציג אישורים, ביקש לשלם בשיקים ואושר הסדר, לא בהמחאות. בהמשך לכך בוצעו עיקולים לחשבונות עו"ש. בנוסף מדווחת שיחה עם קרוב משפחת החייב אשר הוצעה לו הנחה של 10%. כל אלה סותרים באחת את טענת הנתבע בתצהיר ההתנגדות, אשר הפך לתצהיר עדות ראשית, כי לא ידע דבר החוב עד שנת 2018.
    
13. מסמכי התובעת אשר נתמכו בתצהיר עדות ראשית מטעמה לא נסתרו ע"י הנתבע, מצהיר התובעת לא נחקר ולא הובאו כל עדויות או ראיות הזמה. הכחשותיו הכלליות של הנתבע התבררו ככוזבות לאור המסמכים והתיעוד בראיות התובעת בדבר פניותיו לטיפול בחוב ואחזקת מקלט, עיקולים בחשבון עו"ש הסותרים את טענתו הלאקונית והסתמית כי לא החזיק במקלט ולא קיבל כל דרישה מהרשות כך שגילה ביחס לחוב בשנת 2018. טענה אשר איננה מתקבלת על הדעת.
    
14. בקליפת אגוז, חזקת החוקיות ביחס למסמכי הרשות וכן קבלתם כרשומה מוסדית, בהתאם לסע' 35-36 בפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א -1971 (להלן : "הפקודה") לא נסתרו.
    התובעת טוענת כי דו"ח נתוני המקלט, דו"ח הערות לאזרח, דו" פעולות בשטח ומצב חשבון הינם פלט מחשב הנערך ע"י גורמי הרשות במהלך פעילותם הרגילה. אני מקבלת את טענות התובעת בעניין זה אשר התבססה, בין היתר, על תצהיר מר מזוגי מטעמה אשר גרסתו לא נסתרה בחקירתו הנגדית - ראה לעניין זה בסע' 36(ד) לפקודה.
    
15. לא הובאה מטעם הנתבע כל עדות מטעמו לסתירת ראיות התובעת, לא כל שכן עדות הזמה - ראה בעפ"ת (מחוזי חיפה) 18443-04-16 רוחנא נ' מ"י (פורסם בנבו) בסע' 28 לפסה"ד :
    "..., תעודת הבלון אשר נערכת כאמור באנגליה, כדין הוגשה, מה גם שב"כ המערער אף לא ביקש לחקור עדים לשם הזמת הראיה, כאמור בסעיף 36(ד) לפקודת הראיות. ככל שהמערער ביקש להתנגד להגשת תעודת עובד הציבור בהליך לפני הערכאה הדיונית, היה עליו ליזום בקשה לזימון עדים על ידו, להזמת הראיה".
    
    ראה גם בע"פ 10149/08 ראתב נ' מ"י (פורסם בנבו) בסע' 17 לפסה"ד :
    "בית המשפט הדגיש כי תכליתו של סעיף 36 לפקודת הראיות היא להכשיר את קבילות הרשומה גם בלי עדות של מי שערך אותה ואילו הטוען לטעויות אפשריות יתכבד ויזמין עדים להזמת הראיה בהתאם לסעיף 36(ד) לפקודת הראיות".
    
16. המסמכים אשר הוגשו באמצעות מר מזוגי מטעם התובעת מפרטים את התנהלות הרשות בעניין החוב של הנתבע במשך השנים. באשר לתנאים לקבילות רשומה מוסדית כראיה לאמיתות תוכנה לפי סע' 36 לפקודה, אין מחלוקת כי הרשות נהגה לערוך את הרישומים כנדרש בסעיף 36(א)(1) לפקודה. כמו כן, הנתבע לא סתר ולא הביא ראיות הזמה לעדות מטעם התובעת ולפיה התקיימו גם התנאים הקבועים בסע' 36(א)(2),(3) לפקודה.
    הנתבע אף לא סתר את החזקה כי התובעת עמדה בתנאי הקבוע בסעיף 36(א)(3) לפקודת הראיות בדבר ההגנה על המחשוב.
    
17. מכאן, יש מקום להורות על קבלת התביעה ביחס לסכומי האגרה ותוספות הפיגורים כמפורט לעיל. ההליכים בתיק ההוצל"פ המקושר מס 0606598127 ישופעלו. הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ש"ח אשר יתווספו לסכום החוב בתיק ההוצל"פ.
    
    ככל וקיימים תשלומים אשר לא עודכנו ע"י הנתבעת, עליה להקטין את סכום החוב בתיק ההוצל"פ בהתאם ולשלוח הודעה מתאימה לב"כ הנתבע וזאת בתוך 14 ימים מהיום.
    
    הפיקדון המופקד בקופת ביהמ"ש יועבר על ידי המזכירות לתיק ההוצל"פ המקושר והחוב יוקטן בהתאמה.

ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ט, 21 מאי 2019, בהעדר הצדדים.