ניתנה ביום 31 דצמבר 2018

השופט רועי פוליאק

1. המבקש הגיש, היום 31.12.2018, בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (השופטת רחל בר"ג – הירשברג; סע"ש 66053-12-18) מיום 27.12.2018, לפיה על המשיבות להגיש תשובתן לבקשת המבקש להוצאת צו מניעה זמני נגד כניסתה של המשיבה 2 לתפקיד מנהל מחלקת יער במחוז מרכז (להלן – התפקיד) של המשיבה 1 בעקבות זכייתה במכרז בו נטלו חלק גם המבקש ועובד נוסף של המשיבה 1 (שלא צורף כמשיב לבקשה). בהתייחס לבקשה למתן "צו מניעה זמני ודחוף, במעמד צד אחד" קבע בית הדין האזורי כי לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה "לא נמצא טעם המצדיק דיון בה במעמד צד אחד וממילא זה אינו מקובל בפסיקת בתי הדין".
2. המבקש הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיון נוסף, אשר הוכתרה כ"הבהרה", אך בית הדין האזורי קבע ביום 30.12.2018 כי "ההחלטה מדברת בעד עצמה ובשלב זה לא אוסיף עליה דבר".
3. במוקד טיעוני המבקש בבקשת רשות הערעור עומדת הטענה לפיה הלכה ולמעשה נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני שהגיש לבית הדין האזורי, אשר נועדה למנוע את כניסת המשיבה 2 לתפקיד כבר מחר (1.1.2018), מבלי שהיה למבקש יומו.
4. לנוכח הבהילות העולה מבקשת המבקש, מצאתי לנכון לדון בבקשה מיד עם קבלתה ולדחותה על אתר, בכפוף להערות בגוף ההחלטה, אף מבלי לבקש את תשובת המשיבים. לנוכח הבהילות, אף נימוקי ההחלטה יינתנו בתמצית בלבד.
5. הבקשה המונחת בפני היא בקשת רשות ערעור, אשר הסעדים המפורטים בה הם מתן רשות ערעור, דיון בערעור לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין) וקבלת הערעור. עוד מתבקש חיוב המשיבה 1 בהוצאות ההליך. יודגש, כי לא מונחת בפני בקשה למתן סעדים זמניים.

דיון בערעור לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין מחייב קבלת התייחסות של המשיבות לעצם הבקשה לדיון במתכונת המבוקשת וממילא גם תידרש התייחסות המשיבות לבקשה. בנסיבות אלה, ולנוכח עיתוי הגשת הבקשה – שלא באשמתו של המבקש, אשר פועל בזריזות הראויה למצות זכויותיו בלוח זמנים דוחק – אף אם היה מקום לקבל את בקשת רשות הערעור באופן מלא (מתן צו מניעה זמני) או חלקי (החזרת הדיון לבית הדין האזורי), ואיני קובע כל ממצא בדבר הגם שההלכות בסוגית ההתערבות בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בהליכים מעין אלה ידועות ואף אוזכרו בבקשת רשות הערעור, לא היה בידי המבקש לשמור על המצב הקיים והמשיבה 2 תיכנס מחר לתפקידה.

1. אין מנוס, לפיכך, מדחיית בקשת רשות הערעור באשר לאי מתן צו ארעי במעמד צד אחד, אשר ההחלטה בה תינתן מטבע הדברים לאחר כניסת המשיבה 2 לתפקיד. בית הדין אף אינו מוסמך ליתן רשות ערעור לעניין מועד הגשת תשובת המשיבות, ולחייב בקביעת דיון, שהמבקש מקפיד לציין שלא התבקש, בבקשה למתן צו מניעה זמני (ראו: סעיף 1(1) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009).
2. בשולי הדברים יובהר, כי אין בהחלטתי כדי למנוע מהמבקש למצות את טענותיו וזכויותיו בגין הליכי המכרז, מבלי להתייחס לגופן של טענות שלא נבחנו כלל בהליך זה, גם אם תיכנס המשיבה 2 מחר לתפקיד. למבקש עומדת הזכות כי בקשתו לצו מניעה זמני, בין בנוסחה הנוכחי ובין תוך התאמתה לשינוי הנסיבות, תידון במעמד הצדדים (השוו: תקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, החלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין ("בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים"); רע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית (12.1.2016)). יש להניח כי המבקש אף יגיש בהקדם כתב תביעה, בנסיבות בהן הסעד הזמני נועד להוות כלי עזר ולשרת את ההליך העיקרי (בר"ע (ארצי) 36369-09-16 נופר – מדרשת שדה בוקר בנגב. פסקה 20 (13.10.2016)), וכי בית הדין יפעל בלוח זמנים מהיר, בכפוף לאילוצי היומן, לדיון בסעדים הזמניים או בסעדים שיתבקשו בתיק העיקרי.
3. סוף דבר – הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ט (31 דצמבר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.