האם הפגיעה בגבו נגרמה לרופא שיניים עקב תנאי עבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות

1. התובע יליד 1964 ועובד כרופא שיניים.

2. לטענת התובע, במסגרת עבודתו הוא נדרש לפעולות חוזרות ונשנות אשר גרמו לפגיעה בעמוד השדרה המותני של התובע (להלן: "הפגיעה הנטענת").

3. ביום 28.9.17 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה בגין פגיעה נטענת בעמוד השדרה המותני.

4. ביום 18.4.18 דחה הנתבע את התביעה.

5. הצדדים חלוקים אם הונחה תשתית לפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.

טענות הצדדים

טענות התובע:

1. התובע עובד כ-30 שנה כרופא שיניים במרפאה משפחתית ובמשך 3 השנים האחרונות מאז פטירת אחיו משמש התובע כרופא הבכיר במרפאה.

2. התובע עבד 5 ימים בשבוע, בין השעות 9:00 ל- 14:00 ובין 16:00 ל- 20:00. עד שנת 2007 עבד התובע גם בימי שישי.

כמות הפציינטים בכל יום נעה בין 10 ל-20 ועד 30 פציינטים, כולל מוזמנים ועזרות ראשונות בין לבין.

טיפול ממוצע נע בין 30 ל- 45 דקות לפציינט ובין לבין 15 דקות מתן עזרה ראשונה ובדיקות.

בממוצע, 70% מהטיפולים בוצעו בישיבה ו-30% בעמידה – תוך שיובהר, כי הפעולות שיפורטו להלן, זהות הן לעניין ביצוע העבודה בעמידה והן לעניין ביצוע העבודה בישיבה, והכל לפי ההקשר.

בכל טיפול בפציינט – ביצע התובע פעולות קבועות חוזרות ונשנות מאומצות, זהות במהותן, של כיפוף עמוד שדרה, תוך רכינה אל המטופל, הזדקפות, פיתול עמוד השדרה וכן סיבוב לנטילת מכשירים, לקיחת כלים מארונות, חומרים מהמגש, מקדחים ממגש כלים, מקדחה ומזרק משולחן העבודה וכיו"ב.

להערכתו של התובע, ביום עבודה ממוצע ביצע מאות תנועות סיבוביות מאומצות קבועות של עמוד השדרה וכן ביצוע מאות תנועות נוספות של כיפוף עמוד השדרה כמתואר לעיל.

3. התובע נחקר בבית הדין ואף ע"י חוקר המל"ל שנשלח לאחר ישיבת הקד"מ.

4. פגיעה בעמוד שדרה אצל רופאי שיניים מוכרת כפגיעה בעבודה.

5. פקידת התביעות מיום 16.1.18 קיבלה באופן מלא את טענותיו של התובע והתשתית העובדתית כפי שנכתב ע"י התובע.

6. פקידת התביעות הסכימה כי בכל טיפול בפציינט התובע מבצע פעולות של כיפוף עמוד השדרה תוך רכינה אל המטופל, הזדקפות, פיתול עמוד השדרה וכן סיבוב לנטילת מכשירים, לקיחת כלים מארונות, חומרים מהמגש, כלים וכיו"ב.

7. הנתבע לא זימן את פקידת התביעות על מנת להזים את הנכתב על ידה.

8. ביום עבודה ביצע התובע מאות תנועות סיבוביות קבועות של עמוד השדרה וכן כיפוף עמוד השדרה. עדותו של התובע תמכה בגרסתו.

9. עבודתו של התובע כרופא שיניים היא עבודה ידועה, התובע הסביר שהוא עובד 70% בישיבה וכ-30% בעמידה והוא מצוי בגובה מעל הפציינט או בעמידה או בכיסא גבוה. אזור העבודה (חלל הפה) מצוי בגובה נמוך והתובע נדרש להתכופף בכדי להגיע לחלל הפה. אין מדובר בטענה למנח כלשהו וגם הנתבע לא טען זאת.

התובע נדרש להתיישר ולהסתובב בכדי להחליף כלים.

10. בתי הדין הכירו בתשתית עובדתית דומה ביחס לרופאי שיניים (ב"ל 67700-06-20, 31578-05-18, 54871-02-12, 36072-05-15) וביה"ד הארצי הכיר בפגיעה דומה אצל רופא שיניים (דב"ע מז/0-128 ד"ר יהודה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 225).

11. התובע עותר למינוי מומחה רפואי על בסיס התשתית העובדתית שהוכחה ע"י התובע.

טענות הנתבע:

1. עדותו של התובע סותרת את האמור בתצהירו.

2. העולה מעדותו של התובע כי לא הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

3. בעת הטיפול התובע נדרש להימצא בתנוחה מסוימת אשר אינה מקימה עילה למיקרוטראומה.

4. התובע יושב על כיסא עם גלגלים המאפשר לו תזוזה של כל הגוף ולאו דווקא של הגב, הכיסא של המטופל ניתן להורדה ולהרמה וניתן להטות את המשענת שלו.

5. לתובע סייעת שמסייעת לו ולכן גם אם לקח את הכלים בעצמו, הרי שהתדירות לא ידועה.

6. התובע שינה בכל הדגמה את התנועה אותה ביצע עם הגב לכיוון מגש הכלים. הטיה מידי פעם למגש אינה יוצרת תשתית למיקרוטראומה.

7. הסייעת לא זומנה לעדות ולא הובא כל עד אשר יתמוך בגרסתו.

8. טיפול במטופל אורך בין 15 דקות ל- 4-3 שעות ולכן התנועות בגב בוצעו בפרקי זמן משתנים ואין תנועה שחוזרת על עצמה בשל טיפולים שונים אותם מבצע התובע.

9. התובע לא צירף ראיה כי הוא מטפל ב-30 מטופלים ביום. גרסתו לעניין כמות המטופלים ביום לא הייתה אחידה.

10. פעילות התובע במהלך עבודתו היו מגוונות ושונות.

11. הנתבע עותר לדחיית התביעה.

הכרעה

4. לאחר ששמענו את עדות התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

5. התובע מבצע מגוון טיפולים (עמ' 2 לפ' שורות 22-21, עמ' 2 שורה 24 לעדות התובע). ישנם טיפולים אשר אורכים 4-3 שעות ברצף (שתלים) (עמ' 3 לפ' שורות 7-6) וישנם טיפולים אשר אורכים רבע שעה (עזרה ראשונה).

6. התובע נעזר בסייעת במהלך עבודתו (ת/1) אולם לא טרח לציין זאת בתצהירו או בתביעתו:

"ש: אוקיי. מה התפקיד של האסיסטנטית? מה היא עושה?

ת: עוזרת לי בהגשת כלים.

ש: היא מגישה לך כלים?

ת: עוזרת להביא לי כלים, לנקות, לסדר, לחטא."

(עמ' 4 לפ' שורות 22-19 לעדות התובע)

"ש: והיא לא מגישה לך את הכלים?

ת: והיא לא מה?

ש: לא מגישה לך כלים?

ת: בגדול לא. היא מביאה לי את הכלי, אני אומר לה: 'אני צריך את הכלי הזה והזה והזה', היא הולכת ומביאה, שמה לי אותו פה."

(עמ' 7 לפ' שורות 32-30, עמ' 8 שורות 2-1 לעדות התובע)

כך שחלק מתיאוריו בתצהירו כגון נטילת מכשירים ולקיחת כלים מהארונות אינם רלוונטיים כלל. התובע לא זימן את הסייעת לעדות על מנת לאשר את גרסתו לעניין עבודתה.

7. התובע יושב על כיסא עם גלגלים (עמ' 11 לפ' שורות 23-22) כך שאף אם התובע מסתובב לעבר שולחן הכלים הוא אינו מבצע תנועה סיבובית עם הגב אלא נע לעבר שולחן הכלים עם הכיסא:

"ש: האדם יושב על הכיסא, המגש סמוך לגוף שלו ואתה פשוט לוקח כלים ועובד, או שהאסיסטנטית מגישה לך את הכלים.

ת: יש מצבים שאני לוקח ממנה ויש מצבים שאני מסתובב, לוקח את הכלים וחוזר בחזרה.

ש: מה זאת אומרת "מסתובב"? תראה, בתמונה הזאת המגש הוא ממש קרוב אליה. לאן אתה מסתובב בדיוק?

ת: אני רק רוצה לציין שזו תמונה פרסומית. זה לא, לפעמים זה לא בפועל מה שקורה."

(עמ' 4 לפ' שורות 33-28 וכן עמ' 5 לפ' שורה 1 לעדות התובע)

התובע ניסה לטעון שעליו להסתובב לעבר המגש, אך המגש זז גם הוא:

"... כי במציאות, במציאות אני צריך להזיז טיפה את המגש, להתכופף ולהסתכל פנימה.

ש: אוקיי. המגש על זרוע, נכון?

ת: כן.

ש: אז המגש זז לכיוון שאתה מזיז אותו?

ת: ברור. הוא זז. אני מזיז אותו ומתכופף להסתכל לתוך הפה."

(עמ' 5 לפ' שורות 23-18 לעדות התובע)

טענתו כי עליו לסובב את הגב כדי שהכיסא יזוז עומדת בניגוד לשכל הישר:

"ש: אוקי. זאת אומרת, כשאתה מסתובב, גם הכיסא זז.

ת: נכון, אבל עדיין בשביל שהכיסא יזוז עדיין אני צריך לסובב את הגב.

ש: אתה צריך לסובב את הגב כדי שהכיסא יזוז?

ת: נכון.

ש: אוקיי. טוב. אתה ממש מסתובב כאילו שהמגש מאחוריך.

ת: למה המגש מאחורי?

ש: אתה עכשיו הסתובבת.

ת: המגש פה. זה, אני מסתובב. לפעמים כשיש לי עבודה שיקומית אני חייב לסובב את הגב ואיתו את הכיסא. אני בא לפה,"

(עמ' 11 לפ' שורות 32-24 לעדות התובע)

על אף שבתצהירו העיד כי:

"אציין כי הובא לידיעתי, על ידי עורך דיני, שפקיד התביעות, במסגרת סיכום התיק, הסכים לאופי עבודתי ולכך שבכל טיפול בפציינט אני מבצע פעולות של כיפוף עמוד השדרה תוך רכינה את המטופל, הזדקפות, פיתול עמוד השדרה וכן סיבוב לנטילת מכשירים, לקיחת כלים מארונות, חומרים מהמגש כלים וכיו"ב" (סעיף 11 לתצהיר התובע).

התחוור כי התובע לא נדרש לסובב את הגב כדי לקחת מכשיר (עמ' 6 לפ' שורות 28-20).

8. התובע העיד כי במרפאתו עובדים 7-6 רופאים, 3-1 סייעות ו-2 פקידות (עמ' 8 לפ' שורות 17-15), אשר יכלו לשפוך אור על כמות מטופליו, אופן עבודתו ותדירות הטיפולים, אולם לא העיד אף אחד מהם.

9. בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595).

10. התובע העיד בתצהירו וכך גם נכתב בתביעתו כי כמות המטופלים שלו ביום נעה בין 10 ל- 30 מטופלים, אולם בחקירה של בתו של התובע לחוקר המל"ל היא אמרה שבמרפאה מטופלים 25 ביום. תשובתו של התובע הייתה מתפתלת:

"ש: כי הבת שלך אמרה שבמרפאה באים 25 אנשים ביום.

ת: לא. כן. הכוונה היא אני אישית, עכשיו בזמן הזה, מקבל גם את שלי וגם אם יש בעיה לרופא השני, אני מטפל גם בשלו, ובין לבין באים לנו גם עזרות ראשונות. אז אם הרופא השני מקבל, נגיד, גם 20 פציינטים, לא יודע כמה, פחות או יותר, אז אני גם עוזר לו ואני גם עושה את העבודה שלי ובין היתר עושה גם עזרות ראשונות.

ש: אז אתה מקבל את 20 הפציינטים שלך ואתה מקבל גם את 20 הפציינטים שלו?

ת: בין לבין, כן. בין לבין. לא את הפציינטים שלו. אני רק עוזר לו,

ש: רק עוזר לו.

ת: עוזר לו במקרה והוא נתקע."

(עמ' 9 לפ' שורות 23-15 לעדות התובע)

גם מעיון ביומן העבודה עולה כי המציאות רחוקה מאוד מתיאורי התובע בתצהירו (ראו היומנים שהוגשו ביום 23.6.20):

"ש: צירפת את הדוחות של הפגישות שלך

עו"ד לנג: יומנים.

עו"ד וידנה: לחצי שנה, נכון?

התובע: כן.

...

עו"ד וידנה: ... טוב. תראה, אני מסתכל על הדו"חות שצירפתם. אני מדפדף. אני רואה ימים שיש לך 8 מטופלים, 10 מטופלים. איפה כמות המטופלים שאתה טוען? אני מפנה אותך ל-1.1.2017. יש פה 10 מטופלים.

עו"ד לנג: 11.

עו"ד וידנה: מה, יש פה סדר, פגישה כללית?

התובע: יש 2 עמודים לכל, לכל יום 2 עמודים, של הבוקר ושל הערב.

עו"ד לנג: ה-1.1.17 היו 11 מטופלים.

עו"ד וידנה: ב-2.1?

עו"ד לנג: 8.

עו"ד וידנה: 8 מטופלים. איך זה מסתדר עם הטיעונים שאתה מקבל 20 מטופלים ביום?

התובע: נכון."

(עמ' 10 לפ' שורות 6-3 וכן שורות 26-16 לעדות התובע)

אם כן, התובע לא מטפל באופן אישי בכמות הפציינטים כפי שהצהיר.

10. התובע נעזר באופן תדיר בסייעת שעובדת עמו והיא זו שמגישה לו את הכלים ואף על פי הודאתו "יש מצבים שאני לוקח ממנה ויש מצבים שאני מסתובב, לוקח את הכלים וחוזר בחזרה." (עמ' 4 לפ' שורה 30 לעדות התובע).

תפקידה של הסייעת ליתן לרופא את הכלים והחומרים בה בעת שהרופא מטפל במטופל. התובע עובד בעיקר בישיבה והוא נע עם הכיסא. גם כיסא המטופל עולה ויורד ולכן התובע נדרש לשנות את זוויות ישיבתו, אולם לא מדובר בהתכופפות ובוודאי שלא בהתכופפויות חוזרות ונשנות.

התובע על פי רוב כאמור לא נדרש לסובב את הגב שכן מגש המכשירים נע גם הוא וגם כסאו של התובע הוא על גלגלים. התובע נדרש להושיט את ידו על מנת לקחת מכשיר מהמגש או מידיה של הסייעת.

11. באשר ל"החלטת" פקידת התביעות, אין מדובר בהחלטה אלא שפקידת התביעות מעבירה לרופא המוסד לבחינה אם קיימת פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה על בסיס דבריו של התובע וכך כבר נקבע לעניין זה ע"י בית הדין הארצי:

"אשר לטענה המתבססת על נהלי המוסד ששררו אז, לפיהם המוסד מפנה את עניינו של מבוטח לבחינתו של רופא המוסד אם הוא משתכנע לכאורה בקיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה - הרי שדינה להידחות. קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה נבחנת על פי מבחנים אובייקטיביים הנוגעים לרכיביה של עילה זו, כפי שזו נפרשת בתשתית הראייתית והעובדתית בבית הדין. התרשמותו הפנימית, הראשונית והלכאורית של פקיד התביעות, גם אם נניח שהיתה כזו, טרם שהמוסד נדרש לכלל הראיות שנפרשו בהליך השיפוטי - אין בה כדי לשנות. לפיכך גם בטענה זו אין כדי לסייע למערער."

(עב"ל 47544-04-17 דמיטרי קרישטול – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.10.18 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, שם סעיף 3).

13. לעניין פסק הדין של ביה"ד הארצי שהובא בסיכומי התובע (פלדמן – המל"ל), שם הוכחו תנועות סיבוביות ללא היעזרות בסייעת:

"אולם הרחבה מרחיקת לכת הייתה בפסקי-הדין שבהם יושמה תורת המיקרו-טראומה במקרה של מחלת גב. בפסק-דין פלדמן הוכרו כתאונת עבודה כאבי גב של רופא שיניים שעשה תנועות סיבוביות רבות כאשר ישב על כיסא גבוה ופנה לכיוון המטופל. נקבע, כי תנועות אלה גרמו במצטבר להופעת מחלת הגב של רופא השיניים. לאחר מכן היו כמה פסקי-דין שאימצו את תורת המיקרוטראומה כדי להכיר במחלת הגב כתאונת עבודה ופסקי-דין אשר קבעו שאין ליישם את תורת המיקרוטראומה (ראה: דב"ע נה0-153/ המוסד לביטוח לאומי – גרוואני ; דב"ע נה0-180/ חמד אל הבל – המוסד לביטוח לאומי [23]; דב"ע נז0-306/ הרוש – המוסד לביטוח לאומי [24]; דב"ע נו0-145/ הנ"ל [8]; עב"ל 440/97 רוחקיס – המוסד לביטוח לאומי).

(עב"ל 338/96‏ המוסד לביטוח לאומי – עובדיה, פ''ד לו(2001) 213).

14. בשונה מפסקי הדין שהובאו ע"י התובע בסיכומיו, הרי שבמקרה דנא לא הוכחו תנועות חוזרות ונשנות לא של סיבוב הגב ולא של כיפוף הגב.

סוף דבר

15. התביעה נדחית.

16. משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום,‏ כ"ב חשון תשפ"ב (‏28 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.