1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע בתא"ק 5449-12-18, שניתנה ע"י כב' הרשמת הבכירה, מיטל חלפון-נזריאן, אשר הגבילה את צו העיקול שניתן על ידה לסך של 78,000 ש"ח בלבד.
2. המבקשת הגישה תביעה כספית כנגד המשיבה בסך של 168,229 ש"ח, יחד עם בקשה למתן עיקולים זמניים במעמד צד אחד. ביום 9.12.18 ניתן צו כמבוקש, בעקבות בקשה לביטול העיקולים ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, הוגבל הצו לסך של 78,000 ש"ח.

טענות הצדדים

1. מכאן הבקשה בה נטען, כי לכתב התביעה צורפה כרטסת הנהלת חשבונות של המבקשת ממנה עולה, כי יתרת החוב היא כסכום התביעה, בעוד שמכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה עולה, כי יתרת החוב היא בסך של 113,812 ש"ח, אלא שמהראיות שהוצגו ע"י המבקשת אשר לא נסתרו, כיון שהמשיבה לא צירפה ראיות לסתור, ואף לא העידה את מנהלת החשבונות שלה, אף כי התייצבה לדיון – עולה תמונה התומכת בחוב הנטען. מכאן, קביעת בית המשפט לקיומה של הודאת בעל דין ל-78,000 ש"ח בלבד שגויה, שעה שהיקף השיקים שלא כובדו עומד על 88,015 ש"ח וקיימת הודאת בעל דין לחוב של 108,000 ש"ח.

גם ההכבדה נוטה לטובת המבקשת, שכן מנהל המשיבה אישר, כי הוא מעדיף נושים אחרים ופורע חובותיו תחילה לנותני שירותים, שעה שמצבה של המשיבה קשה, כפי שאישר מנהלה.

1. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי מדובר בבקשה קנטרנית ומיותרת, שכל מטרתה לפגוע במשיבה ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה דלמטה, כשהדבר נוגע לסעד זמני, אלא במקרים חריגים.

בניגוד לטענת המבקשת, מנהל המשיבה היה קוהרנטי בחקירותיו ובהגינותו חזר והדגיש, כי למיטב הבנתו, החוב למבקשת עומד על סך 78,000 ש"ח.

המבקשת לעומת זאת "צירפה לבקשתה חצאי משפטים ולא התיחסה למכלול העובדות ולנאמר בדיון עצמו..." (ס' 6 לתגובה), בעוד בית המשפט התיחס בכובד ראש לסכום החוב הנטען ולעילת התביעה.

עיון בתעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה מלמד, כי ספק אם ידוע למבקשת מי חתם עליהן אם בכלל, שכן לא צורפה להן חשבונית מס ומעיון בהן נראה, כי מדובר בחתימה זהה ומוזרה ולא של כמה נהגים, כנטען ע"י מנהל המבקשת והחשבוניות לא אושרו ע"י המשיבה.

נציג המבקשת דן עם נציג המשיבה על חוב בסכום נמוך בהרבה ויש בכך ללמד על גובה החוב. מדובר בחברה פעילה, לה כספים אצל ספקים שונים ונכסים רבים, שאינם משועבדים כך שניתן יהיה להיפרע מהם בעת הצורך ואין כל חשש להכבדה, מה גם שבמשך שנתיים לא נעשתה כל פניה לדרישת החוב.

החלטת בית המשפט

1. בית המשפט קבע, כי המבקשת הציגה ראיות מהימנות בסכום של כ-78,000 ש"ח. אמנם מנהל המשיבה הודה בקיומו של חוב, אך הכחיש את גובהו. תחילה טען, כי מדובר בחוב של כ-108,000 ש"ח ובהמשך טען, כי גובה החוב שהסכים עם המבקשת עומד על 78,000 ש"ח. אישר גם, כי ביטל שיקים בגובה של 22,000 ש"ח, מחשש שלא יכובדו ועל מנת לשמור על החברה ומסר תמורתם שיקים של צד ג', אולם גם אלה לא כובדו. מכאן קבע ביהמ"ש כי סכום החוב לגביו הובאו ראיות מהימנות הוא 78,000 ש"ח ועל כן צומצם צו העיקול בהתאם.

דיון

1. החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור.
2. השאלה הראשונה שיש לדון בה, מה גובה החוב שהוכח לכאורה.

תצהירו של מנהל המשיבה הוא דל ביותר ובתצהיר זה אינו מפרט את גובה החוב, אף כי מאשר קיומו של חוב .

עיון בחקירה של מנהל המשיבה מלמד, כי קיימת כרטסת הנהלת חשבונות של המשיבה, שם יתרת החוב היא 113,000 ש"ח, אך טוען מנהל המשיבה שסוכם עם המערערת על 78,000 ש"ח. העובדה שהיו שיחות כאלה או אחרות בין הצדדים וסוכם על תשלום, אינה בהכרח ראיה לחוב האמיתי, אלא לכל היותר לדו שיח כדי להגיע להסדר, מכל מקום גם אם היתה הסכמה כלשהי הרי שהיא לא כובדה.

מנהל המשיבה אישר בחקירתו, כי בכרטסת הנהלת החשבונות שלו המשיבה החוב הוא 113,000 ש"ח (עמ' 6 ש' 1-9) לכן לא היה מקום להטיל עיקול על 78,000 ש"ח בלבד, במיוחד, כאשר גרסתו לא סדורה, ובמקום אחר טוען שהחוב הוא 108,000 ש"ח (עמ' 5 שד' 8-9) במקור אחר 78,000 ₪ וכרטסת הנהלת החשבונות מראה על סכום של 113,000 ש"ח. מצופה היה שבתצהיר התומך בבקשה לביטול עיקול, יבוא לידי ביטוי סכום החוב הנטען על ידו, אך לכך אין זכר למעט אמירה כללית שהחוב הרבה יותר נמוך, אך להיות החוב נמוך יותר, לא הונחה כל תשתית ראייתית למעט אמירות בעלמא. לא רק זאת לגבי מצב החברה מצופה היה שיוגש דו"ח כספי או לכל הפחות מאזן בוחן ואף זאת לא נעשה.

זאת ועוד טוען מנהל המשיבה שסוכם על חוב בסך 78,000 ש"ח, אם כך מדוע הדבר לא מצא ביטוי בתצהיר ומדוע כאשר נשאל לגובה החוב עונה שלמיטב זכרונו זה 108,000 ש"ח, מענה או הסבר של ממש – לא ניתנו.

1. אכן ככלל בית המשפט ימעט להתערב בצוי ביניים, אך שעה שהונחה תשתית לכאורית לפחות לחוב של 113,000 ש"ח אין מנוס , מלקבל הבקשה. אני מורה כי העיקול שהוטל יעמוד על סך של 113,000 ש"ח.

המשיבה תשלם הוצאות הבקשה בסכום של 2,500 ש"ח להיום.

טוב יעשו הצדדים אם ינסו להידבר ביניהם, באין מחלוקת של המשיבה שחלק מהסכום היא חבה בו ולפחות לגבי סכום זה ניתן להגיע להסדר.

ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.