1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בקשר לנזק שנגרם לרכבו מסוג מרצדס 350 GLE כתוצאה מחבטה בקולטן ע"ס של 56,562 ₪.
2. ביום 12.7.18 בשעה 11:15 בזמן שהתובע פנה מרחוב ויצמן לרחוב החשמונאים בקרית מוצקין, נתקלו גלגלי רכב בקולטן ביוב שהיה מונמך מהכביש.
3. התביעה הוגשה לאחר שהצעת פשרה שסוכמה ע"י סוכן הביטוח של עירית קרית מוצקין יהושוע מרום, היועץ המשפטי של העיריה, עוזר מהנדס העיר והתובע לפיצוי בסך 27,415 ₪ לא אושרה ע"י מנכ"ל העיריה. גם מכתב שנשלח לראש העיר ביום 25.11.18 הושב ריקם ע"י מנכ"ל העיריה.
4. לטענת התובע הנזק נגרם כתוצאה מהקולטן השקוע ולפיכך הינו מבקש פיצוי. לטענתו הנתבעת לא דאגה לתקינות הכביש והסרת מכשולים. לא עשתה שימוש באמצעי בטיחות למניעת תאונות ולא הזהירה את הנוסעים בכביש.
5. מנגד טוענת הנתבעת כי התאונה התרחשה ברשלנות התובע.

מאשרים קיומה של הידברות שאינה מחייבת את הנתבעת וכפופה לאישור סופי. עיקרה של ההידברות נוהל והתבצע באמצעות סוכן הביטוח של הנתבעת המשמש גם כסוכן ביטוח של התובע תוך שהאחרון פעל בניגוד עניינים. הסכימו לסלק את דרישות התובע אולם לא לשאת בתשלום נזקים שאינם בהכרח באחריות הנתבעת. מכחישים קשר בין כניסת הגלגל בקולטן להשבתת מערכת המחשוב. חוות דעת מטעמה הצביעה על נזק של 35,821 ₪.

1. בכתב תשובה ציין התובע כי סוכן הביטוח של העירייה אינו סוכן הביטוח של הרכב אלא סוכן ביטוח לעניינים אחרים ולכן לא היה ניגוד עניינים. גם דו"ח הנתבעת מלמד על קשר סיבתי בין הכניסה לבור הקולטן לנזקים. מציין כי חתם על שטר סילוק שהכינה הנתבעת לפיכך תמהה על התנערות הנתבעת.

דיון

1. לקראת תום הדיון נשאל התובע על ידי בית המשפט האם הרכב ברשותו והתברר כי הרכב עבר תאונה נוספת שהביאה את הרכב "כאובדן להלכה" . לאור האמור ביקשתי השלמת המצאת מסמכים וכן את תגובות הצדדים.
2. התובע המציא חוות דעת שמאית לפיה שווי הרכב 349,200 ₪ ושווי הערך בפועל 360,234 ₪ נכון למועד חוות הדעת-11.7.19.

כן מצוינת בחוות הדעת התרחשותן של 3 תאונות נוספות-15.2.18,12.7.18, 15.11.18.

כאשר חלק מהמוקדים חופפים ולפיכך לא בוצע כלל תחשיב ירידת ערך.

מכתב חברת איילון מיום 29.8.19 העריך את שווי הרכב בסך כולל של 388,884 ₪ וסכום זה הועבר לידי התובע.

התובע צרף מסמך נוסף הכולל מייל מיום 19.3.19 לפיו אושרה תוספת אביזרים בסך 89,547 ₪.

לטענת התובע שווי הרכב היה רב מזה שצוין בחוות הדעת. לטענתו יש להוסיף את שווי האביזרים לשווי הרכב כך ששוויו 450,000 ₪ בעוד פוצה רק בסך פחות משווי הרכב. השווי הורד משווי האביזרים ולא משווי הרכב מטעמה של חברת הביטוח. אין קשר בין התאונות ואין נזק אחד בולע את משנהו. תבע את הנזק הישיר ועלות תיקונו.

הנתבעת בתגובה להמצאת המסמכים טענה כי יש לדחות התביעה על הסף. התובע שיקר, הטעה והעלים פרטים. התובע לא הוכיח את טענתו כי שווי הרכב היה גבוה מהאמור בחוות דעת התאונה האחרונה. ממכתבה של איילון עולה כי שולם פיצוי בגין האביזרים. מוכנים לשלם 5,570 ₪ עלות התיקון בפועל אולם לאור התנהלות התובע מבקשים לחייבו בהוצאות.

1. לאחר ששקלתי את הדברים ומאחר והתובע קיבל פיצוי מלא על שווי הרכב, כאשר לא חושבה כל ירידת ערך בשל התאונה והנזקים נלקחו כחופפים הרי שהנזק האחרון בלע את הנזק הראשון. בתא"מ 28879-10-13 בע"מ נ' דוד ואח' נקבע (5.1.17):

""בליעה" של נזק מוקדם על-ידי נזק מאוחר, באופן שפוטר את המזיק הראשון מתשלום פיצויים ביחס לתקופה שלאחר האירוע השני, הוכרה בפסיקה במקרים בהם הנזק המאוחר איין כליל את השלכות הפגיעה הראשונה וככל שיש חפיפה בין השניים (השוו: ע"א 248/86 עיזבון לילי חננשוילי ז"ל נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(2) 529 )."

במקרה דנן קיבל התובע את עלות הרכב במלואה.

המייל שהוצג לעניין התוספות אינו ברור ובכל מקרה לא הוצגה חוות דעת הקובעת שווי בסכום גבוה מזו שצוינה במכתב איילון לפיצוי. בהתאם למכתב איילון עלות הרכב כללה גם את שווי התוספות וככל שיש טענות בעניין פיצוי מופחת יש להביאן בפני חברת איילון. זאת ועוד, במקרה דנן לא נפגעו התוספות ולפיכך אין לבקש מהנתבעת להשלים את גובה הפיצוי בגין שווי התוספות.

למעלה מן הצורך יובהר כי עם ביצוע התשלום ע"י חברת איילון של שווי הרכב במלואו למעשה לא יכול היה התובע להמשיך בניהול התביעה כאשר חברת הביטוח נכנסת בנעליו בהתאם לסעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981.

1. עיינתי בע"א (נצרת) 36576-04-19 אסולין נ' ג.א.ן תברואה את מוטי זיבאי ואח'( ניתן ביום 7.8.19). הגם שהלכותיו של בית משפט מחוזי הינם מנחות הרי שלעניין הקטנוע מסוג "קימקו" ההלכות שצויינו הינן בבחינת אוביטר שכן עובדתית לא התקבל מחיר מלא עבור הקטנוע (ראה סעיף 12 לפסק הדין) ולמעשה לא נקבעה כל הלכה. זאת ועוד, בשונה מהמקרה דנן בית המשפט המחוזי יצא מנקודת הנחה כי השמאי לא אישר מחיר מלא.

לגופו של פסק דין אינני בטוח כי ההשוואה שערך בית המשפט המחוזי בפסק דינו לעיל משוק המקרקעין לפיצוי בגין נזקי פח במקומה. כידוע מלבד שווי הנזק מציין השמאי גם את שווי ירידת ערך בנזקי פח לפיכך ידוע מהו פער השווי "אלמלא אי ההתאמה" פער שאינו ידוע בהכרח בשוק מכירת הדירות.

1. מכל המקובץ דין התביעה להידחות בכפוף לתשלום בסך 5,570 ₪ . לפנים משורת הדין ולאור התנהלות הנתבעת באופן ניהול המו"מ והמקזזת את התנהלות התובע בגילוי הפיצוי המלא שקיבל איני פוסק הוצאות.
2. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.