1. בפניי בקשה לביטול החיוב ביתרת האגרה בסך של 1,568 בה חוייבה המבקשת.
2. המדובר בתביעה שהוגשה ביום 7.1.2019 כתביעת נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).
3. ביום 29.5.2019, ומשלא ננקטה על ידי המבקשת כל פעולה לקידום בירור התובענה, נשלחה אל בא כוחה התראה בטרם מחיקה מחוסר מעש. בקשה לביטול ההתראה נדחתה על ידי כב' הרשם שמעון רומי מן הטעם שלא צורפה עמדת המשיבים.
4. התראה נוספת בטרם מחיקה מחוסר מעש נשלחה אל ב"כ המבקשת ביום 18.8.2019.
5. ביום 7.10.2019 הגישה המבקשת בקשה למחיקת התביעה, עקב הגעה להסדר עם המשיבים מחוץ לכתלי בית המשפט.
6. הבקשה נדחתה על ידי כב' הרשם רומי מן הטעם שלא צורפה לה עמדת המשיבים.
7. ביום 19.12.2019 נשלחה למבקשת התראה שלישית בטרם מחיקה מחוסר מעש. משלא הוגשה כל הודעה ולא ניתן כל טעם לאי המחיקה, ניתן על ידי ביום 6.2.2020 פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש.
8. ביום 30.6.2020 הוגשה הבקשה הנוכחית, בה נטען כי ביום 28.6.2020 קיבלה המבקשת דרישה "נוספת" לתשלום יתרת האגרה, שעה שמעולם לא קיבלה את הדרישה המקורית. נטען, כי המבקשת הגיעה לידי הסדר פשרה עם המשיבים מחוץ לכתלי בית המשפט, לפיו שולם לה פיצוי בסך של 12,000 ₪. נטען, כי לא היה מקום כי כב' הרשם רומי ידחה את הבקשה למחיקת התביעה עקב אי ציון עמדת ב"כ המשיבים, שכן אלו לא היו מיוצגים במועד ההגעה להסדר. נטען, כי לא יהיה זה הוגן לחייב בנסיבות אלו את המבקשת, מה גם שמדובר באשה קשת יום אשר נפגעה וקיבלה פיצוי מתון בגין הפגיעה.
9. אין בידי להיעתר לבקשה. אומר מיד: משלא נקטה המבקשת כל פעולה מרגע שנדחתה בקשתה למחוק את התביעה לאור הגעה לידי הסדר מחוץ לכתלי בית המשפט, אין לה להלין אלא על עצמה; הותרת התביעה תלויה ועומדת בבית המשפט, לאחר שהושג הסדר בין הצדדים, לא היה לה מקום.
10. זאת ועוד, ישנו קושי רב בטענת ב"כ המבקשת, כי רק עם קבלת הדרישה "הנוספת" לתשלום יתרת האגרה נודע לו על החיוב: על פי הרישומים בתיק, פסק הדין מיום 6.2.2020 המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש הומצא לב"כ המבקשת ונצפה על ידיו ב"נט המשפט" ביום 9.2.2020. לא זו אף זו, הודעה על חיוב ביתרת האגרה, שהונפקה עם מתן פסק הדין, נשלחה בדואר רשום אל משרד ב"כ המבקשת ביום 9.2.2020, ועל פי אישור המסירה שבתיק, היא התקבלה במשרדו ביום 20.2.2020. חרף זאת, יתרת האגרה לא שולמה ועל כן היה הכרח להעבירה לטיפול המרכז לגביית קנסות ואגרות.
11. לא אחת נפסק, כי מקום בו אין התובע עצמו נותן דעתו להליך ואינו נוקט כל פעולה לקידום התובענה שהגיש, קל וחומר חרף התראה מאת בית המשפט, ובית המשפט הוא זה שנדרש לתיק על ידי מתן התראה טרם מחיקה, תוך השקעת זמן שיפוטי יקר-ערך למעקבים ולהתראות, יש טעם רב בהטלת אגרה; מדובר בתובענה שנמחקה כתוצאה מחוסר מעש אמיתי של התובע, לעומת מעש והקצאת זמן שיפוטי יקר על ידי בית המשפט; עם זאת, ועל מנת שלא יהיה בכך כדי ליתן היתר לתובע להפקיד את תביעתו בבית המשפט מבלי לעקוב אחריה, בא החיוב באגרה ומתמרץ את התובע עצמו לעמוד במועדים שנקבעו בחיקוק או בהחלטות בית המשפט.

ראה לעניין זה את פסק הדין בת"א (ת"א-יפו) 31245-07-10 קונסטנטיני נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ [19.7.2012], בו הובאה עמדת המדינה ביחס למחיקה ביוזמת בית המשפט, והיא כי תכליתה של תקנה 5(ב)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 היא "לתמרץ את בעלי הדין להתייחס בכובד ראש ובתשומת לב להליכים המוסיפים להתנהל בבית המשפט למעלה מן הצורך ולמהר להביא הליכים אלו לסיומם המהיר והיעיל."

עוד ראה את דברי בית המשפט בת"א (שלום חיפה) 65405-09-16 פלוני נ' מעיין הציפור בע"מ [28.09.2017]:

"הטלת אגרה בשיעור סביר במקרה שסיבת המחיקה הצפויה הנה חוסר מעש יוצרת משטר המתמרץ את התובע עצמו לעמוד במועדים שנקבעו [...] בנוסף יש בהטלת האגרה משום ביטוי הולם לכך שאכן הוקדש זמן שיפוטי (בין זמן רשם ובין זמן שופט) לטיפול ומעקב אחר התיק, ויש אפוא הגיון בתשלום האגרה. המתאם עליו מדובר בבקשה, בין השלב הדיוני לבין גובה האגרה בא אכן לידי ביטוי כאשר המחיקה מחוסר מעש בטרם החל הדיון תניב אגרה בשיעור שליש (בניכוי האגרה הראשונית ששולמה) ולא בשיעור המלא. אותו מתאם אינו אלא אינדיקציה לכוונת מתקין התקנות ליצור משטר שמתמרץ התנהלות דיונית החוסכת בזמן שיפוטי, שיכול להיות מנותב לטיפול במטלות שיפוטיות נוספות, ובתיקים נוספים."

ולבסוף ראה את דבריה של כב' השופטת יעל וילנר ברע"א 1378/18 מרדכי מורד נ' עיריית רחובות [24.4.2018], שם נדונה חובתו של תובע לעקוב אחרי תביעה שהגיש:

"בית המשפט אינו משמש אכסניה לתובענות שטרם הבשילו לדיון ענייני בהן, ויש לפעול לצמצום התופעה שבגדרה תביעות אלו מוגשות למעין "משמורת" של בתי המשפט אשר נאלצים לנהל אותן ולהתעדכן בעניינן לאורך שנים ארוכות ללא יכולת לדון בהן לגופן, וכשתאריך ההבשלה הולך ומתרחק מהודעת עדכון אחת לרעותה הבאה אחריה."

1. כך גם במקרה דנא, בו נדרש בית המשפט שוב ושוב לתובענה, נשלחו שלוש התראות מחוסר מעש, ובסופו של דבר ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. פסק הדין הומצא לב"כ המבקשת זה מכבר, ביחד עם הדרישה לתשלום יתרת האגרה, אולם גם אז לא מצא ב"כ המבקשת לנקוט כל פעולה.
2. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לדחות את הבקשה. החיוב באגרה יוותר על כנו.

המזכירות תמציא את ההחלטה למבקשת.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.