בפני תביעה של התובעת ז'קלין מור יוסף אשר השכירה דירה לנתבע יעקב זאבי.

במסגרת כתב תביעה לקוני טענה התובעת, כי הנתבע היה אמור לפנות את הדירה ביום 2.7.18 ולהחזירה למצבה הראשוני בו התקבלה. שכן הדירה הייתה צבועה ונראתה כדירה חדשה.

אלא, שלטענתה הדירה הוחזרה במצב רע, דהיינו לא מסוידת ובה פגמים וליקויים רבים. להוכחת טענותיה בדבר הנזק שנגרם לדירה צירפה התובעת הצעת מחיר ובה פריטים רבים המסתכמים בסך של 25,623 ₪ וכן תמונות רבות.

הנתבע טען מנגד כי מדובר בתביעת סרק, אשר הסיבה לה הינה רצון להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע. הנתבע מציין כי התובעת משכירה ביחד עם דירתו מספר דירות נוספות במתחם המחולק "כנראה" באופן בלתי חוקי.

לטענתו של התובע, הדירה הושכרה במצב גרוע ביותר וכי הנזקים והליקויים היו בדירה בטרם השכרתה. לא זו אף זו, בדירה הייתה רטיבות קשה הצבע בקירות התקלף ואף ועובש הופיע בהם. הנתבע מציין, כי בעלה של הנתבעת תיקן כביכול פגמים בדירה, אך היו אלה תיקונים "קוסמטיים" בלבד, אשר בוצעו באופן בלתי מקצועי ולא טיפלו בפגמים טיפול יסודי.

במסגרת הדיון שנערך בפני העידה התובעת כדלקמן:

" הבית שהנתבע השאיר היה חורבה, לא תיקן לא סייד, שבר מקלחון וארונות מטבח.

לשאלת בית משפט, לגבי תיקון ארונות מטבח, צביעה 1,650 ₪, אני משיבה כי יש לי קבלות, אבל לא איתי היום, אני הבאתי מישהו שיתן לי הצעת מחיר, קבלן, הבן אמר לי שזה יקר, אבל בסוף זה עלה יותר כשהבן שלי עשה את זה.. לשאלת בית משפט, הבן עשה את העבודות והביא את בעלי המקצוע."

בנה של התובעת מאיר מור יוסף העיד כדלקמן:

"שהנתבע עזב את הדירה, והשאיר את המצב הנוכחי צילמנו את זה. השוכרים גרו שם כ-4 שנים, צילמנו את המצב שבו הם השאירו את הדירה הבאתי קבלן שנתן הצעת מחיר, הבאתי גם עובדים ופועלים, אבא שלי שילם להם שכר עבודה במזומן, ואת החומרים הוא קנה. למשל לגבי המקלחון, יש לי קבלה אבל לא פה איתי היום.

לשאלת בית משפט, לגבי תיקון וצביעה של דלתות, יש לי קבלות, לא איתי היום."

אשת הנתבע העידה כדלקמן:

"אנחנו גרנו 4 שנים בבית, מהרגע הראשון שנכנסנו, חודש ראשון ביליתי בסלון למעלה כי טפטף מים בחדר השינה, התקשרנו למישל דיברנו עם יוסף, ניסינו שהם יבוא לתקן לנו, שילמנו כל חודש בשנה הראשונה 3,500 ₪ ואז זה עלה 3,700 ₪.

לשאלת בית משפט, בתוך המבנה יש עוד 4 שוכרים.

לגבי תשלום חשמל ומים, אין הפרדה בכלל."

הנתבע העיד כדלקמן:

"החשבון של המים היה כלול בתוך השכירות. לגבי חשמל, יש שעון לכל דירה אבל לא חלוקה של 100 אחוז, הדירה שהוא שכר לשכן למשל בקומה תחתונה מחובר לארון חשמל שלי, אולי יש עוד דברים שלא עליתי עליהם, חשבון הגז גם היה משותף.

לשאלת בית משפט, לגבי צביעה של ארונות אני חושב ששתי דלתות עולים 250 ש"ח ולא 1,650 כמו שהם טוענים.

לשאלת בית משפט, הטענה היא שאתם גרמתם נזק לארונות האלה, אני משיב כי שתי הדלתות שהתנפחו הן כתוצאה של נזילה של מים. את המקלחון קיבלתי לא במצב חדש, לא קיבלתי בית חדש, אלא משומש, המקלחון נעשה בו שימוש, במשך הזמן הוא נרקב כתוצאה מהבלאי שלו, ביקשתי כמה פעמים, הוא סידר, שם בורג קצת סיליקון, המקלחון היה רעוע, כמעט נפל לי על הילדים.

לגבי תיקון וצביעת דלתות חדרי שינה- הוא לקח צבע לבן, צבע וחייב בכסף.

לגבי ניקיון כללי 1,100 ₪- אני לא יודע מה הוא ניקה שם.

לגבי אספקת דלת ארון ילדים- קיבלתי את הארון עם שתי דלתות שדלת אחת כבר נפלה, קיבלתי את הארון שבור

לגבי התקנת גופי תאורה- החזרתי את גופי התאורה שהיו בהתחלה.

לגבי תיקון רשת כניסה- הרשת היתה קרועה.

לגבי תיקון מערכת חשמל- אין לי מושג מה היה לתקן במערכת החשמל."

המוציא מחברו עליו הראיה. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות הגעתי למסקנה שהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. כאמור כתב תביעתה היה קצר ביותר ולא מפורט ומהתמונות שצירפה לא ניתן היה להסיק דבר.

בראש ובראשונה, אעיר כי המחלוקת בענייננו היא מחלוקת עובדתית. במצב כזה נדרשת הערכאה הדיונית "לשקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו" (ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם בנבו, ניתן ביום 16.2.04). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על מכלול הראיות שהוצגו לי, אני נוטה לקבל כגרסה אמינה את גרסת הנתבע שכן מדובר בגרסה עקבית הגיונית ומבוססת ולהעדיפה על פני גרסת התובעת אותה מצאתי כגרסה שעליה לא ניתן לסמוך.

כמו כן, התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כספי שכן לא צירפה כל קבלה או חשבונית לתיקונים שביצעה, או כביכול ביצעה. כמו כן אני סבור שהצעת המחיר אינה משקפת את הנזק שגרם הנתבע אלא הצעה של עבודת שיפוצים ןהתובעת הודתה שבנה הוא ש"עשה את העבודות והביא את בעלי המקצוע."

התובעת טענה, כי מסרה לנתבע דירה במצב מצוין וכי הוא השיב את הדירה במצב גרוע מאד, אך אינני נותן אמון בעדותה או עדות בנה -כלל. ולפי מיטב התרשמותי, הדירה נמסרה עם ליקויים לרבות לקוי רציני של רטיבות, כאשר הרטיבות גרמה לליקויים נוספים. הוכחה לכך שבדירה הייתה רטיבות קשה ניתן ללמוד ממסרונים אשר הועברו מהנתבע או מי מטעמו ובהם נאמר באופן מפורש כי בדירה יש רטיבות הפוגעת קשות באיכות חייהם של הנתבע ובת זוגו. כך נאמר ביום 15.9.16 במסרון:

"מהיום הראשון שנכנסתי לבית יש רטיבות לא לדבר על זה שחודש לא ישנתי בחדר שלי בגלל נזילה אני לא יכולה להמשיך ככה אני לא משלמת סכום נמוך אני משלמת ממיטב כספי עבור הדירה הזאת ואני מאוד מאוכזבת...הבית מרגיש לי מטונף ..כל פעם מתקן ואחרי חודש זה חוזר לאותו מצב".

ביום 14.6.17 נאמר במסרון מטעם הנתבע כדלקמן:

"יש נזילה מתחת לכיור ומתי אתה מתכוון לסדר את כל הקילופים והנזילות בקירות"? "זה לא בריא כל העובש הזה לתינוק".

לא זו אף זאת, הנתבע הזים בעדותו את טענות התובעת אחת לאחת והראה שאין בטענות התובעת כל ממש.

לאור כל האמור ולפי מיטב התרשמותי דין התביעה להידחות. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ תוך 10 ימים.

ניתן היום, י"ד ניסן תשע"ט, 19 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.